Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 1Einwand 2Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Und Benjamin, seinen Bruder, den Sohn seiner Mutter“ (Gen 43,29). Er sagte: Eine kostbare Perle hatte ich in meiner Hand, und du willst sie mir verloren gehen lassen? So sagte Rabbi Chama bar Chanina: Das ist Jochebed, deren Empfängnis auf dem Weg war und deren Geburt zwischen den Mauern, wie es heißt: „die man dem Levi in Ägypten gebar“ (Num 26,59) – ihre Geburt war in Ägypten, nicht aber ihre Empfängnis in Ägypten.
(בראשית מג, כט) ואת בנימין אחיו בן אמו אמר מרגלית טובה היתה בידי ואתה מבקש לאבדה ממני הכי אמר ר' חמא בר חנינא זו יוכבד שהורתה בדרך ולידתה בין החומות שנאמר (במדבר כו, נט) אשר ילדה אותה ללוי במצרים לידתה במצרים ואין הורתה במצרים
Rabbi Chelbo fragte Rabbi Schmuel bar Nachmani: Es steht geschrieben: „Und es geschah, als Rahel den Josef geboren hatte“ usw. (Gen 30,25). Was ist anders [daran], als Josef geboren wurde? Er sagte zu ihm: Unser Vater Jakob sah, dass die Nachkommenschaft Esaus nur in die Hand der Nachkommenschaft Josefs gegeben wird, wie es heißt: „Und das Haus Jakob wird ein Feuer sein und das Haus Josef eine Flamme und das Haus Esau Stoppeln“ usw. (Obd 1,18).
בעא מיניה ר' חלבו מר' שמואל בר נחמני כתיב (בראשית ל, כה) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו' מאי שנא כי אתיליד יוסף אמר ליה ראה יעקב אבינו שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף שנאמר (עובדיה א, יח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש וגו'
Er wandte gegen ihn ein: „Und David schlug sie vom Abenddunkel bis zum Abend des folgenden Tages“ (1 Sam 30,17). Er sagte zu ihm: Wer dich die Propheten lesen ließ, hat dich die Schriften nicht lesen lassen, denn es steht geschrieben: „Als er nach Ziklag ging, fielen ihm aus Manasse zu: Adna und Josabad und Jediaël und Michael und Josabad und Elihu und Zilletai, die Häupter der Tausendschaften, die zu Manasse gehörten“ (1 Chr 12,21).
איתיביה (שמואל א ל, יז) ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם אמר ליה דאקריך נביאי לא אקריך כתובי דכתיב (דברי הימים א יב, כא) בלכתו אל צקלג נפלו עליו ממנשה עדנה ויוזבד וידיעאל ומיכאל ויוזבד ואליהוא וצלתי ראשי האלפים אשר למנשה
Raw Josef wandte ein: „Und von ihnen, von den Söhnen Simeons, zogen zum Gebirge Seïr fünfhundert Männer, und Pelatja und Nearja und Refaja und Usiël, die Söhne Jischis, an ihrer Spitze; und sie schlugen den Rest der Entronnenen Amaleks und wohnten dort bis auf diesen Tag“ (1 Chr 4,42–43). Rabba bar Schila sagte: Jischi stammte von den Söhnen Manasses, denn es steht geschrieben: „Und die Söhne Manasses: Hefer und Jischi“ (1 Chr 5,24).
מתיב רב יוסף (דברי הימים א ד, מב) ומהם מן בני שמעון הלכו להר שעיר אנשים חמש מאות ופלטיה ונעריה ורפיה ועזיאל בני ישעי בראשם ויכו את שארית הפלטה לעמלק וישבו שם עד היום הזה אמר רבה בר שילא ישעי מבני מנשה אתי דכתיב (דברי הימים א ה, כד) ובני מנשה חפר וישעי
Die Rabbanan lehrten: Der Erstgeborene erhält einen doppelten Anteil an der Schulter, den Kinnbacken und dem Labmagen, an Geheiligtem und an dem Wertzuwachs, den die Güter nach dem Tod ihres Vaters [von selbst] erfahren haben.
תנו רבנן הבכור נוטל פי שנים בזרוע ובלחיים ובקיבה ובמוקדשין ובשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן
Wie das? Hinterließ ihnen ihr Vater eine Kuh, die bei anderen verpachtet oder vermietet war, oder die auf der Weide graste, und sie warf, so erhält der Erstgeborene einen doppelten Anteil. Haben sie aber Häuser gebaut und Weinberge gepflanzt, so erhält der Erstgeborene keinen doppelten Anteil.
כיצד הניח להן אביהן פרה מוחכרת ומושכרת ביד אחרים או שהיתה רועה באפר וילדה בכור נוטל פי שנים אבל בנו בתים ונטעו כרמים אין בכור נוטל פי שנים
Diese Schulter, Kinnbacken und Labmagen – wie ist der Fall? Wenn sie in die Hand ihres Vaters gelangt sind, ist es selbstverständlich; und wenn sie nicht in die Hand ihres Vaters gelangt sind, ist es [bloß] Anwartschaft, und der Erstgeborene erhält von der Anwartschaft nicht wie vom Besessenen.
האי הזרוע והלחיים והקיבה היכי דמי אי דאתי לידי אבוהון פשיטא ואי דלא אתי לידי אבוהון ראוי הוא ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק
Hier handelt es sich um einen Kohen mit festen Gebern, und [das Tier] wurde zu Lebzeiten ihres Vaters geschlachtet, und er ist der Ansicht, dass Gaben, die nicht abgehoben wurden, als abgehoben gelten.
הכא במכירי כהונה עסקינן ודאשתחיט בחיי דאבוהון וקסבר מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמו
Bei minderheiligen Opfern, und nach Rabbi Jose dem Galiläer, der sagt, sie seien Eigentum der Besitzer, wie gelehrt wurde: „Und eine Untreue gegen den Ewigen begeht“ (Lev 5,21) – das schließt minderheilige Opfer ein, die Eigentum der Besitzer sind; Worte Rabbi Joses des Galiläers.
בקדשים קלים ואליבא דרבי יוסי הגלילי דאמר ממון בעלים הוא דתניא (ויקרא ה, כא) ומעלה מעל בה' לרבות קדשים קלים שהן ממון בעלים דברי רבי יוסי הגלילי
Hinterließ ihnen ihr Vater eine Kuh, die bei anderen verpachtet oder vermietet war, oder die auf der Weide graste, und sie warf, so erhält der Erstgeborene an ihr einen doppelten Anteil. Wenn du nun schon bei der verpachteten und vermieteten, die nicht im Besitzbereich ihres Herrn steht, sagst, dass er nimmt – ist es bei der auf der Weide grasenden noch nötig?
הניח להן אביהן פרה מוחכרת ומושכרת ביד אחרים או שהיתה רועה באפר וילדה בכור נוטל בה פי שנים השתא מוחכרת ומושכרת דלאו ברשותא דמרה דידהו קיימא אמרת שקיל רועה באפר מיבעיא
Dies lehrt er uns: dass die verpachtete und vermietete der auf der Weide grasenden gleicht. Wie bei der auf der Weide grasenden der Zuwachs von selbst kommt und man für sie kein Futter aufwendet,
הא קא משמע לן דמוחכרת ומושכרת דומיא דרועה באפר מה רועה באפר שבחא דממילא קא אתי ולא קא חסרי בה מזונא
Original: Bava Batra 123b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.