Ist es möglich, [dass sie] hundertdreißig Jahre alt [war], und er nennt sie „Tochter“? Denn Rabbi Chama bar Chanina sagte: Das ist Jochebed, deren Empfängnis auf dem Weg geschah und die zwischen den Mauern geboren wurde, denn es steht geschrieben: „die man dem Levi in Ägypten geboren hatte“ (Num 26,59).
אפשר בת מאה ושלשים שנה וקרא לה בת דאמר ר' חמא בר חנינא זו יוכבד שהורתה בדרך ונולדה בין החומות דכתיב (במדבר כו, נט) אשר ילדה אותה ללוי במצרים
Ihre Geburt war in Ägypten, und ihre Empfängnis nicht in Ägypten. Und warum nennt man sie „Tochter“? Raw Jehuda bar Sewida sagte: Das lehrt, dass an ihr die Zeichen der Jugend neu entstanden: Das Fleisch wurde zart, die Falten glätteten sich, und die Schönheit kehrte an ihren Ort zurück.
לידתה במצרים והורתה שלא במצרים ואמאי קרו לה בת אמר רב יהודה בר זבידא מלמד שנולדו בה סימני נערות נתעדן הבשר נתפשטו הקמטין וחזר היופי למקומו
„Und er nahm“? „Und er nahm wieder“ hätte es heißen müssen! Raw Jehuda bar Sewida sagte: Das lehrt, dass er mit ihr den Brauch der Eheschließung vollzog: Er setzte sie in eine Sänfte, und Aaron und Mirjam sangen vor ihr, und die Dienstengel sagten: „Die Mutter der Söhne ist froh“ (Ps 113,9).
ויקח ויחזור מיבעי ליה אמר רב יהודה בר זבידא מלמד שעשה לה מעשה לקוחין הושיבה באפריון ואהרן ומרים משוררים לפניה ומלאכי שרת אומרים (תהלים קיג, ט) אם הבנים שמחה
Dort zählt die Schrift sie nach ihrem Alter auf, und hier nach ihrer Weisheit. Das unterstützt Rabbi Ami, denn Rabbi Ami sagte: Beim Sitzen [im Lehrhaus] richte dich nach der Weisheit, beim Gastmahl richte dich nach dem Alter. Raw Aschi sagte: Und zwar, wenn er sich durch Weisheit auszeichnet, und zwar, wenn er sich durch Alter auszeichnet.
להלן מנאן הכתוב דרך גדולתן וכאן דרך חכמתן מסייעא ליה לרבי אמי דא"ר אמי בישיבה הלך אחר חכמה במסיבה הלך אחר זקנה א"ר אשי והוא דמפליג בחכמה והוא דמפליג בזקנה
Die Schule Rabbi Jischmaels lehrte: Die Töchter Zelofhads waren einander gleichwertig, wie es heißt: „Und sie wurden“ – ein einziges Werden für sie alle.
תנא דבי רבי ישמעאל בנות צלפחד שקולות היו שנאמר ותהיינה הויה אחת לכולן
Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Den Töchtern Zelofhads wurde erlaubt, in alle Stämme zu heiraten, wie es heißt: „Wem es in ihren Augen gefällt, dem sollen sie zu Frauen werden“ (Num 36,6). Wie erfülle ich aber: „Nur einer Sippe des Stammes ihres Vaters sollen sie zu Frauen werden“ (Num 36,6)? Einen guten Rat gab ihnen die Schrift: dass sie nur heiraten sollten, wer ihrer würdig ist.
אמר רב יהודה אמר שמואל בנות צלפחד הותרו להנשא לכל השבטים שנאמר (במדבר לו, ו) לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אלא מה אני מקיים (במדבר לו, ו) אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים עצה טובה השיאן הכתוב שלא ינשאו אלא להגון להן
Rabba wandte ein: „Sprich zu ihnen“ (Lev 22,3) – zu denen, die am Berg Sinai standen; „für eure Geschlechter“ – das sind die kommenden Geschlechter. Wenn die Väter gesagt sind, wozu sind die Söhne gesagt? Und wenn die Söhne gesagt sind, wozu sind die Väter gesagt? Weil es bei den Vätern etwas gibt, was es bei den Söhnen nicht gibt, und bei den Söhnen etwas gibt, was es bei den Vätern nicht gibt.
מותיב רבה (ויקרא כב, ג) אמור אליהם לאותן העומדים על הר סיני לדורותיכם אלו דורות הבאים אם נאמר אבות למה נאמר בנים ואם נאמר בנים למה נאמר אבות מפני שיש באבות מה שאין בבנים ויש בבנים מה שאין באבות
Bei den Vätern sagt er: „Und jede Tochter, die ein Erbe erbt“ (Num 36,8); und viele Gebote wurden den Söhnen geboten, die den Vätern nicht geboten wurden. Weil es also bei den Vätern etwas gibt, was es bei den Söhnen nicht gibt, und bei den Söhnen etwas, was es bei den Vätern nicht gibt, musste er die Väter sagen und musste er die Söhne sagen.
באבות הוא אומר (במדבר לו, ח) וכל בת יורשת נחלה והרבה מצות נצטוו בנים שלא נצטוו אבות הא מפני שיש באבות שאין בבנים ויש בבנים מה שאין באבות הוצרך לומר אבות הוצרך לומר בנים
Jedenfalls lehrt sie: Bei den Vätern sagt er: „Und jede Tochter, die ein Erbe erbt“! – Er selbst wandte es ein, und er selbst löste es: ausgenommen die Töchter Zelofhads.
קתני מיהת באבות הוא אומר וכל בת יורשת נחלה הוא מותיב לה והוא מפרק לה לבר מבנות צלפחד
Der Meister sagte: Bei den Vätern sagt er: „Und jede Tochter, die ein Erbe erbt.“ Bei den Vätern ja, bei den Söhnen nicht – woraus ist das zu entnehmen? Rawa sagte: Die Schrift sagt: „Dies ist die Sache“ (Num 36,6) – diese Sache soll nur in diesem Geschlecht gelten.
אמר מר באבות הוא אומר וכל בת יורשת נחלה באבות אין בבנים לא מאי משמע אמר רבא אמר קרא (במדבר לו, ו) זה הדבר דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה
Rabba Sutti sagte zu Raw Aschi: Demnach also soll auch „Dies ist die Sache“ (Lev 17,2) bei [den Opfern, die] draußen geschlachtet [werden], nur in diesem Geschlecht gelten? – Dort ist es anders, denn es steht geschrieben: „für ihre Geschlechter“ (Lev 17,7).
אמר ליה רבה זוטי לרב אשי אלא מעתה (ויקרא יז, ב) זה הדבר דשחוטי חוץ הכי נמי דלא יהא נוהג אלא בדור זה שאני התם דכתיב (ויקרא יז, ז) לדורותם
Original: Bava Batra 120a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.