Die ganzen dreißig Tage [nach der Hochzeit] ist es verboten, ob er ihm gesagt hat, [die Einladung sei] wegen der Hochzeit, oder ob er ihm nicht gesagt hat, wegen der Hochzeit. Von da an und weiter: Hat er ihm gesagt, wegen der Hochzeit, ist es verboten; und hat er ihm nicht gesagt, wegen der Hochzeit, ist es erlaubt.
כל תלתין יומין בין א"ל מחמת הלולא ובין לא א"ל מחמת הלולא אסור מכאן ואילך אי א"ל מחמת הלולא אסור ואי לא אמר ליה מחמת הלולא שרי
Und wenn er ihm gesagt hat, wegen der Hochzeit – bis wann? Raw Papa sagte: Bis zu zwölf Monaten des Jahres. Und von wann an ist es anfangs verboten? Raw Papa sagte im Namen Rawas: Von dem Zeitpunkt an, da man die Gerste in die Bottiche wirft [um Bier für die Hochzeit zu brauen].
וכי א"ל מחמת הלולא עד אימת אמר רב פפא עד תריסר ירחי שתא ומעיקרא מאימת אסור אמר רב פפא משמיה דרבא מכי רמו שערי באסינתי
Und nach zwölf Monaten des Jahres ist es erlaubt? Raw Jizchak, der Sohn Raw Mescharschejas, kam doch nach zwölf Monaten des Jahres in das Haus eines gewissen Götzendieners, hörte ihn [seinem Götzen] danken, zog sich zurück und aß nicht! – Raw Jizchak, der Sohn Raw Mescharschejas, ist anders, denn er ist ein bedeutender Mann.
ולבתר תריסר ירחי שתא שרי והא רב יצחק בריה דרב משרשיא איקלע לבי ההוא עובד כוכבים לבתר תריסר ירחי שתא ושמעיה דאודי ופירש ולא אכל שאני רב יצחק בריה דרב משרשיא דאדם חשוב הוא:
Und Kratesis usw. Was ist Kratesis? Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Der Tag, an dem Rom die Herrschaft ergriff. Aber es wurde doch gelehrt: „Kratesis und der Tag, an dem Rom die Herrschaft ergriff“! Raw Josef sagte: Zweimal ergriff Rom [die Herrschaft]: einmal in den Tagen der Königin Kleopatra und einmal, als es sie in den Tagen der Griechen ergriff.
וקרטסים וכו': מאי קרטסים אמר רב יהודה אמר שמואל יום שתפסה בו רומי מלכות והתניא קרטסים ויום שתפסה בו רומי מלכות אמר רב יוסף שתי תפיסות תפסה רומי אחת בימי קלפטרא מלכתא ואחת שתפסה בימי יונים
Denn als Raw Dimi kam, sagte er: Zweiunddreißig Schlachten schlugen die Römer gegen die Griechen und konnten sie nicht bezwingen, bis sie Israel mit sich verbündeten. Und so vereinbarten sie mit ihnen: Wenn die Könige aus unserer Mitte sind, sind die Statthalter aus eurer Mitte; wenn die Könige aus eurer Mitte sind, sind die Statthalter aus unserer Mitte.
דכי אתא רב דימי אמר תלתין ותרין קרבי עבדו רומאי בהדי יונאי ולא יכלו להו עד דשתפינהו לישראל בהדייהו והכי אתנו בהדייהו אי מינן מלכי מנייכו הפרכי אי מנייכו מלכי מינן הפרכי
Und die Römer ließen den Griechen sagen: Bis heute haben wir durch Kampf gehandelt, nun wollen wir durch Rechtsspruch handeln: Eine Perle und ein Edelstein – welcher von ihnen soll dem anderen als Fassung dienen? Sie ließen ihnen sagen: Die Perle dem Edelstein.
ושלחו להו רומאי ליונאי עד האידנא עבידנא בקרבא השתא נעביד בדינא מרגלית ואבן טובה איזו מהן יעשה בסיס לחבירו שלחו להו מרגלית לאבן טובה
Ein Edelstein und (der) Inach – welcher von ihnen soll dem anderen als Fassung dienen? Der Edelstein dem Inach. Der Inach und eine Torarolle – welcher von ihnen soll dem anderen als Fassung dienen? Der Inach der Torarolle.
אבן טובה (ואינך) איזו מהן יעשה בסיס לחבירו אבן טובה לאינך אינך וספר תורה איזו מהן יעשה בסיס לחבירו אינך לספר תורה
Sie ließen ihnen sagen: [Wenn dem so ist,] haben wir die Torarolle bei uns, und Israel ist mit uns. Sie bezwangen sie. Sechsundzwanzig Jahre standen sie in ihrer Treue zu Israel; von da an unterjochten sie sie.
שלחו להו [א"כ] אנן ספר תורה גבן וישראל בהדן כפו להו עשרין ושית שנין קמו להו בהימנותייהו בהדי ישראל מכאן ואילך אישתעבדו בהו
Was legten sie anfangs aus, und was legten sie am Ende aus? Anfangs legten sie aus: „Lass uns aufbrechen und gehen, und ich will neben dir gehen“ (Gen 33,12); und am Ende legten sie aus: „Mein Herr ziehe doch vor seinem Knecht her“ (Gen 33,14).
מעיקרא מאי דרוש ולבסוף מאי דרוש מעיקרא דרוש (בראשית לג, יב) נסעה ונלכה ואלכה לנגדך ולבסוף דרוש (בראשית לג, יד) יעבר נא אדני לפני עבדו
Die sechsundzwanzig Jahre, die sie in ihrer Treue zu Israel standen – woher wissen wir das? Denn Raw Kahana sagte: Als Rabbi Jischmael bar Jose erkrankte, ließen sie ihm sagen: Rabbi, sage uns zwei oder drei Dinge, die du uns im Namen deines Vaters gesagt hast.
עשרין ושית שנין דקמו בהימנותייהו בהדי ישראל מנא לן דאמר רב כהנא כשחלה רבי ישמעאל בר יוסי שלחו ליה רבי אמור לנו שנים וג' דברים שאמרת לנו משום אביך
Er sagte zu ihnen: Hundertachtzig Jahre, bevor das Haus [der Tempel] zerstört wurde, breitete sich das frevlerische Reich über Israel aus. Achtzig Jahre, bevor das Haus zerstört wurde, verhängten sie Unreinheit über das Land der Völker und über Glasgeräte. Vierzig Jahre, bevor das Haus zerstört wurde, ging der Sanhedrin ins Exil und ließ sich in der Chanut [den Markthallen] nieder.
אמר להו מאה ושמנים שנה קודם שנחרב הבית פשטה מלכות הרשעה על ישראל פ' שנה עד לא חרב הבית גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית מ' שנה עד לא חרב הבית גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות
Für welche Halacha [ist das von Belang]? Rabbi Jizchak bar Awdimi sagte: Um zu sagen, dass sie keine Bußrechtsfälle [mehr] richteten. Bußrechtsfälle – wie kommst du darauf? Raw Jehuda sagte doch im Namen Raws: Doch jenes Mannes sei zum Guten gedacht, und Rabbi Jehuda ben Bawa ist sein Name; denn wäre er nicht gewesen, wären die Bußrechtsfälle in Israel vergessen worden. Vergessen? Man hätte sie doch [weiter] lernen können!
למאי הלכתא א"ר יצחק בר אבדימי לומר שלא דנו דיני קנסות דיני קנסות סלקא דעתך והאמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב ורבי יהודה בן בבא שמו שאלמלא הוא נשתכחו דיני קנסות מישראל נשתכחו לגרסינהו
Vielmehr: Die Bußrechtsfälle wären in Israel aufgehoben worden. Denn das frevlerische Reich verhängte ein Dekret: Jeder, der [einen Gelehrten] ordiniert, werde getötet, und jeder, der ordiniert wird, werde getötet; die Stadt, in der man ordiniert, werde zerstört, und das Gebiet, in dem man ordiniert, werde entwurzelt.
אלא בטלו דיני קנסות מישראל שגזרה מלכות הרשעה גזרה כל הסומך יהרג וכל הנסמך יהרג ועיר שסומכין בה תחרב ותחום שסומכין בו יעקר
מה עשה רבי יהודה בן בבא הלך וישב בין שני הרים גדולים ובין שתי עיירות גדולות בין ב' תחומי שבת בין אושא לשפרעם וסמך שם חמשה זקנים ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ורבי אלעזר בן שמוע ורב אויא מוסיף אף רבי נחמיה
Als die Feinde sie bemerkten, sagte er zu ihnen: Meine Söhne, lauft! Sie sagten zu ihm: Rabbi, und was wird aus dir? Er sagte zu ihnen: Ich liege vor ihnen wie ein Stein, den niemand umwendet. Man sagt: Sie rührten sich nicht von dort, bis sie dreihundert eiserne Lanzen in seinen Körper gebohrt und seinen Körper wie ein Sieb gemacht hatten.
כיון שהכירו בהם אויבים אמר להם בני רוצו אמרו לו רבי ואתה מה תהא עליך אמר להם הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכין אמרו לא זזו משם עד שנעצו לגופו ג' מאות לולניאות של ברזל ועשאוהו לגופו ככברה
Was ist der Grund? Da sie sahen, dass es viele Mörder gab und sie sie nicht richten konnten, sagten sie: Besser, wir wandern von Ort zu Ort, damit sie nicht schuldig gesprochen werden.
מ"ט כיון דחזו דנפישי להו רוצחין ולא יכלי למידן אמרו מוטב נגלי ממקום למקום כי היכי דלא ליחייבו
Denn es steht geschrieben: „Und du sollst nach dem Wort handeln, das sie dir von jenem Ort sagen werden“ (Dtn 17,10) – das lehrt, dass der Ort [die Befugnis] bewirkt.
דכתיב (דברים יז, י) ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא מלמד שהמקום גורם:
Hundertachtzig [Jahre] und nicht mehr? Rabbi Jose bar Rabbi lehrte doch:
מאה ושמנים ותו לא והתני רבי יוסי ברבי
Original: Avodah Zarah 8b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.