Das Reich Persien [herrschte] zur Zeit des Hauses vierunddreißig Jahre, das Reich Griechenland zur Zeit des Hauses hundertachtzig Jahre, das Reich der Hasmonäer zur Zeit des Hauses hundertdrei, das Reich des Hauses Herodes hundertdrei. Von da an geh und rechne, wie viele Jahre seit der Zerstörung des Hauses [vergangen sind].
מלכות פרס בפני הבית שלשים וארבע שנה מלכות יון בפני הבית מאה ושמונים שנה מלכות חשמונאי בפני הבית מאה ושלש מלכות בית הורדוס מאה ושלש מכאן ואילך צא וחשוב כמה שנים אחר חורבן הבית
Es waren also zweihundertsechs, und du sagst, es seien hundertachtzig gewesen! – Vielmehr: Sechsundzwanzig Jahre standen sie in ihrer Treue zu Israel und unterjochten sie nicht, und deshalb zählt er sie nicht, [als die Zeit,] da das frevlerische Reich sich über Israel ausbreitete.
אלמא מאתן ושית הוו ואת אמרת מאה ושמונים הוו אלא עשרין ושית שנין קמו בהימנותייהו בהדי ישראל ולא אישתעבדו בהו ואמטו להכי לא קא חשיב להו כשפשטה מלכות הרשעה על ישראל
Raw Papa sagte: Wenn dieser Tanna sich irrt und nicht weiß, wie viele die Einer [des laufenden Jahrtausends] sind, so frage er den Schreiber, wie viel [im Dokument] geschrieben steht, und füge zwanzig Jahre hinzu, so findet er es genau. Und dein Merkzeichen: „Zwanzig Jahre bin ich nun in deinem Haus“ (Gen 31,41).
אמר רב פפא אי טעי האי תנא ולא ידע פרטי כמה הוה לישייליה לספרא כמה כתיב וניטפי עלייהו עשרין שנין ומשכח ליה לחומריה וסימניך (בראשית לא, מא) זה לי עשרים שנה אנכי בביתך
Wenn der Schreiber sich irrt, so frage er den Tanna, wie viel er zählt, und ziehe davon zwanzig Jahre ab, so findet er es genau. Und dein Merkzeichen: Der Schreiber [hat] weniger, der Tanna mehr.
אי טעי ספרא נשייליה לתנא כמה חשיב ונבצר מינייהו עשרין שנין ומשכח ליה לחומריה וסימניך ספרא בצירא תנא תוספאה
In der Schule Elias wurde gelehrt: Sechstausend Jahre währt die Welt: zweitausend [Jahre] Tohu, zweitausend Tora, zweitausend die Tage des Messias. Wegen unserer vielen Sünden sind von diesen [Jahren] verstrichen, die verstrichen sind.
תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי העולם שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח בעונותינו שרבו יצאו מהן מה שיצאו מהן
Zweitausend [Jahre] Tora – von wann an? Wollte man sagen, von der Gabe der Tora an, so sind es bis jetzt nicht so viele; denn wenn du sie untersuchst, sind es zweitausend [weniger] die Einer dieses Jahrtausends.
שני אלפים תורה מאימת אי נימא ממתן תורה עד השתא ליכא כולי האי דכי מעיינת בהו תרי אלפי פרטי דהאי אלפא הוא דהואי
Vielmehr von „und die Seelen, die sie in Charan gemacht hatten“ (Gen 12,5) an; und es ist überliefert, dass Abraham zu jener Zeit zweiundfünfzig Jahre alt war.
אלא (בראשית יב, ה) מואת הנפש אשר עשו בחרן וגמירי דאברהם בההיא שעתא בר חמשין ותרתי הוה
Wie viel fehlt [von zweitausend bis zur Gabe der Tora]? Da der Tanna lehrte, es seien vierhundertachtundvierzig Jahre: Wenn du es untersuchst, sind es von „und die Seelen, die sie in Charan gemacht hatten“ bis zur Gabe der Tora vierhundertachtundvierzig Jahre.
כמה בצרן מדתני תנא ארבע מאה וארבעים ותמניא שנין הויין כי מעיינת ביה מהנפש אשר עשו בחרן עד מתן תורה ארבע מאה וארבעים ותמניא שנין הויין
Raw Papa sagte: Wenn der Tanna sich irrt und nicht weiß, wie viele die Einer sind, so frage er den Schreiber, wie viel [im Dokument] geschrieben steht, und füge achtundvierzig hinzu, so findet er es genau. Und dein Merkzeichen:
אמר רב פפא אי טעי תנא ולא ידע פרטיה כמה הוי לישייליה לספרא כמה כתיב וניטפי עלייהו ארבעין ותמני ומשכח ליה לחומריה וסימניך
Original: Avodah Zarah 9a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.