Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 2Frage 1Einwand 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
öffentlich, nimmt man sie nicht auf. Rabbi Schimon und Rabbi Jehoschua ben Korcha sagen: So oder so nimmt man sie auf, wie es heißt: „Kehrt um, abtrünnige Kinder“ (Jer 3,14). Rabbi Jizchak aus Kefar Akko sagte im Namen Rabbi Jochanans: Die Halacha ist nach diesem Paar.
בפרהסיא אין מקבלין אותן ר"ש ור' יהושע בן קרחה אומרים בין כך ובין כך מקבלין שנאמר (ירמיהו ג, יד) שובו בנים שובבים א"ר יצחק איש כפר עכו א"ר יוחנן הלכתא כאותו הזוג:
MISCHNA:Rabbi Jischmael sagt: Drei [Tage] vor ihnen und drei danach ist es verboten. Die Weisen aber sagen: Vor ihren Festtagen ist es verboten, nach ihren Festtagen ist es erlaubt.
מתני׳ רבי ישמעאל אומר שלשה לפניהם ושלשה לאחריהם אסור וחכ"א לפני אידיהן אסור לאחר אידיהן מותר
Die Weisen aber sagen: Vor ihren Festtagen ist es verboten, nach ihren Festtagen ist es erlaubt usw. [Die Meinung der] Weisen ist doch [dieselbe wie die des] ersten Tanna! – Der Unterschied zwischen ihnen ist [die Frage, ob die drei Tage] ohne ihre Festtage [gezählt werden]: Der erste Tanna ist der Ansicht, ohne ihre Festtage, und die späteren Rabbanan sind der Ansicht, einschließlich ihrer Festtage.
וחכ"א לפני אידיהן אסור לאחר אידיהן מותר כו': חכמים היינו ת"ק הן בלא אידיהן איכא בינייהו תנא קמא סבר הן בלא אידיהן ורבנן בתראי סברי הן ואידיהן
Wenn du willst, sage ich: Der Unterschied zwischen ihnen ist [der Fall, dass] er [bereits] Handel getrieben hat: Der erste Tanna ist der Ansicht, hat er Handel getrieben, ist es erlaubt, und die späteren Rabbanan sind der Ansicht, hat er Handel getrieben, ist es verboten.
איבעית אימא נשא ונתן איכא בינייהו תנא קמא סבר נשא ונתן מותר ורבנן בתראי סברי נשא ונתן אסור
Und wenn du willst, sage ich: Der Unterschied zwischen ihnen ist [die Lehre] Schmuels, denn Schmuel sagte: In der Diaspora ist nur ihr Festtag [selbst] verboten. Der erste Tanna hält [die Lehre] Schmuels nicht, die späteren Rabbanan halten [die Lehre] Schmuels.
ואיבעית אימא דשמואל איכא בינייהו דאמר שמואל בגולה אין אסור אלא יום אידם תנא קמא אית ליה דשמואל רבנן בתראי לית להו דשמואל
Wenn du willst, sage ich: Der Unterschied zwischen ihnen ist [die Lehre] des Nachum aus Medien, denn es wurde gelehrt: Nachum aus Medien sagt: Es ist nur ein Tag vor ihren Festtagen verboten. Der erste Tanna hält [die Lehre] des Nachum aus Medien nicht, und die späteren Rabbanan halten [die Lehre] des Nachum aus Medien.
איבעית אימא דנחום המדי איכא בינייהו דתניא נחום המדי אומר אינו אסור אלא יום אחד לפני אידיהן תנא קמא לית ליה דנחום המדי ורבנן בתראי אית להו דנחום המדי:
Zur Sache selbst: Nachum aus Medien sagt: Es ist nur ein Tag vor ihren Festtagen verboten. Sie sagten zu ihm: Diese Sache möge versinken und nicht gesagt sein. Aber es gibt doch die späteren Rabbanan, die seiner Ansicht sind! – Wer sind die Weisen? Nachum aus Medien ist es.
גופא נחום המדי אומר אינו אסור אלא יום אחד לפני אידיהן אמרו לו נשתקע הדבר ולא נאמר והאיכא רבנן בתראי דקיימי כוותיה מאן חכמים נחום המדי הוא
Es wurde anderswo gelehrt: Nachum aus Medien sagt: Man verkauft ihnen ein männliches und im Krieg alt gewordenes Pferd. Sie sagten zu ihm: Diese Sache möge versinken und nicht gesagt sein.
תניא אידך נחום המדי אומר מוכרין להן סוס זכר וזקן במלחמה אמרו לו נשתקע הדבר ולא נאמר
Aber es gibt doch Ben Betera, der seiner Ansicht ist, denn wir haben gelernt: Ben Betera erlaubt es bei einem Pferd! – Ben Betera unterscheidet nicht zwischen Männchen und Weibchen; er [Nachum] ist, da er zwischen Männchen und Weibchen unterscheidet, der Ansicht der Rabbanan, und nach den Rabbanan möge die Sache versinken und nicht gesagt sein.
והאיכא בן בתירא דקאי כוותיה דתנן בן בתירא מתיר בסוס בן בתירא לא מפליג בין זכרים לנקבות איהו מדקא מפליג בין זכרים לנקבות כרבנן סבירא ליה ולרבנן נשתקע הדבר ולא נאמר
Es wurde gelehrt: Nachum aus Medien sagt: Dill wird [in Bezug auf] Samen, Kraut und Schoten verzehntet. Sie sagten zu ihm: Diese Sache möge versinken und nicht gesagt sein. Aber es gibt doch Rabbi Elieser, der seiner Ansicht ist, denn wir haben gelernt: Rabbi Elieser sagt: Dill wird [in Bezug auf] Samen, Kraut und Schoten verzehntet! – Dort [geht es] um Gartendill.
תניא נחום המדי אומר השבת מתעשר זרע וירק וזירין אמרו לו נשתקע הדבר ולא נאמר והאיכא ר"א דקאי כוותיה דתנן ר' אליעזר אומר השבת מתעשרת זרע וירק וזירין התם בדגנוניתא
Raw Acha bar Minjomi sagte zu Abaje: Ein großer Mann kam aus unserem Ort, und zu jeder Sache, die er sagt, sagen sie zu ihm: Diese Sache möge versinken und nicht gesagt sein! Er sagte: Es gibt eine, nach der wir handeln, denn es wurde gelehrt: Nachum aus Medien sagt: Man darf seine Bedürfnisse im [Segen] „Der das Gebet erhört“ erbitten.
אמר ליה רב אחא בר מניומי לאביי גברא רבה אתא מאתרין כל מילתא דאמר אמרי ליה נשתקע הדבר ולא נאמר אמר איכא חדא דעבדינן כוותיה דתניא נחום המדי אומר שואל אדם צרכיו בשומע תפלה
Denn es wurde gelehrt: Rabbi Elieser sagt: Man erbitte seine Bedürfnisse und bete danach, wie es heißt: „Ein Gebet des Armen, wenn er verzagt und vor dem Ewigen seine Klage (sicho) ausschüttet“ (Ps 102,1) usw. Und „Sicha“ ist nichts anderes als Gebet, wie es heißt: „Und Isaak ging hinaus, um auf dem Feld zu sinnen (lasuach)“ (Gen 24,63).
דתניא ר' אליעזר אומר שואל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל שנאמר (תהלים קב, א) תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו וגו' אין שיחה אלא תפלה שנאמר (בראשית כד, סג) ויצא יצחק לשוח בשדה
Rabbi Jehoschua sagt: Man bete und erbitte danach seine Bedürfnisse, wie es heißt: „Ich schütte vor Ihm meine Klage aus, meine Not tue ich vor Ihm kund“ (Ps 142,3).
ר' יהושע אומר יתפלל ואח"כ ישאל צרכיו שנאמר (תהלים קמב, ג) אשפוך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד
Und auch für Rabbi Elieser steht doch geschrieben: „Ich schütte vor Ihm meine Klage aus“! – So meint er: Ich schütte vor Ihm meine Klage aus zu der Zeit, da ich meine Not vor Ihm kundtue. Und auch für Rabbi Jehoschua steht doch geschrieben: „Ein Gebet des Armen, wenn er verzagt“! – So meint er: Wann ist das Gebet des Armen? Zu der Zeit, da er vor dem Ewigen seine Klage ausschüttet.
ור"א נמי הכתיב אשפוך לפניו שיחי הכי קאמר אשפוך לפניו שיחי בזמן שצרתי לפניו אגיד ור' יהושע נמי הכתיב תפלה לעני כי יעטוף הכי קאמר אימתי תפלה לעני בזמן שלפני ה' ישפוך שיחו
Über das, was Rabbi Simlai auslegte, [denn Rabbi Simlai legte aus]: Stets soll der Mensch das Lob des Allgegenwärtigen ordnen und danach beten. Woher wissen wir das? Von Mose, unserem Lehrer, denn es steht geschrieben: „Herr, Gott, Du hast angefangen, Deinem Knecht [Deine Größe] zu zeigen“ (Dtn 3,24) usw., und danach steht geschrieben: „Lass mich doch hinüberziehen und das gute Land sehen“ (Dtn 3,25).
כדדריש ר' שמלאי [דדריש ר' שמלאי] לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל מנלן ממשה רבינו דכתיב (דברים ג, כד) ה' אלהים אתה החלות להראות את עבדך וגו' וכתיב בתריה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה
Original: Avodah Zarah 7b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.