MISCHNA: Und dies sind die Häuser in offenen Dörfern: zwei Höfe zu je zwei Häusern; auch wenn sie seit den Tagen Josuas, des Sohnes Nuns, von einer Mauer umgeben sind, gelten sie wie die Häuser in offenen Dörfern.
מתני׳ ואלו הן בתי החצרים שני חצרים של שני בתים אף על פי שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון הרי הן כבתי חצרים:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Aus dem, dass es heißt: „die Häuser der offenen Dörfer“ (Lev 25,31), weiß ich [da] nicht, dass sie keine Mauer haben? Was lehrt die Schrift [mit] „die keine Mauer haben“? Auch wenn sie eine Mauer haben, sind sie wie solche, die keine Mauer haben. Und wie viele? Häuser – zwei, Höfe – zwei: zwei Höfe zu je zwei Häusern.
גמ׳ תנו רבנן ממשמע שנאמר (ויקרא כה, לא) בתי החצרים איני יודע שאין להם חומה מה תלמוד לאמר אשר אין להם חומה אף על פי שיש להם חומה כמי שאין להם חומה וכמה בתים שנים חצירות שנים שתי חצירות של שני בתים
Sage doch: ein Haus und ein Hof! – Wenn dem so wäre, hätte der Allbarmherzige [nur] „Höfe“ schreiben sollen. Und wolltest du sagen: Hätte der Allbarmherzige „Höfe“ geschrieben, würde das einen Hof ohne Haus bedeuten – so etwas heißt Einfriedung.
ואימא בית וחצר אם כן ליכתוב רחמנא חצרים וכי תימא אי כתב רחמנא חצרים חצר בלא בית משמע ההוא קרפף איקרי:
MISCHNA: Ein Israelit, der seinen Großvater mütterlicherseits, einen Leviten, beerbt hat, löst nicht nach dieser Ordnung aus; und ebenso ein Levit, der seinen Großvater mütterlicherseits, einen Israeliten, beerbt hat, löst nicht nach dieser Ordnung aus,
מתני׳ ישראל שירש אבי אמו לוי אינו גואל כסדר הזה וכן לוי שירש את אבי אמו ישראל אינו גואל כסדר הזה
denn es heißt: „Denn die Häuser der Städte der Leviten sind ihr Erbbesitz“ (Lev 25,33) – erst wenn es ein Levit ist und die Städte der Leviten. Worte Rabbis. Und die Weisen sagen: Diese Dinge sind nur in Bezug auf die Städte der Leviten gesagt.
שנאמר (ויקרא כה, לג) כי בתי ערי הלוים היא אחוזתם עד שיהא לוי וערי הלוים דברי רבי וחכמים אומרים אין דברים הללו אמורים אלא בערי הלוים:
Gut, die Städte der Leviten, denn es steht geschrieben: „Denn die Häuser der Städte der Leviten“; aber der Levit – woher wissen wir das? Denn es steht geschrieben: „Und wer von den Leviten auslöst“ (Lev 25,33).
בשלמא ערי הלוים דכתיב כי בתי ערי הלוים אלא לוי מנלן דכתיב (ויקרא כה, לג) ואשר יגאל מן הלוים
Es wird gelehrt: „Und wer von den Leviten auslöst“ – man könnte meinen, ein Levit löse von einem Israeliten aus, denn dieser hat eine starke Stellung und jener eine geschwächte Stellung, aber ein Levit von einem Leviten nicht, denn dieser hat eine starke Stellung und jener hat eine starke Stellung; die Schrift sagt: „von den Leviten“.
תניא ואשר יגאל מן הלוים יכול לוי מישראל יגאל שזה יפה כחו וזה הורע כחו אבל לוי מלוי לא שזה יפה כחו וזה יפה כחו תלמוד לומר מן הלוים
Rabbi Elasar sagte: Wovon wurde das gesagt? Von den Städten der Leviten; aber in den Städten Israels macht man ein Feld zum Weideland, (nicht) Weideland zum Feld, Weideland zur Stadt, aber nicht eine Stadt zum Weideland, damit sie die Städte Israels nicht zerstören. Die Kohanim und die Leviten verkaufen jederzeit und lösen jederzeit aus, denn es heißt: „Ewige Auslösung sollen die Leviten haben“ (Lev 25,32).
אמר רבי אלעזר במה דברים אמורים בערי הלוים אבל בערי ישראל עושין שדה מגרש (ולא) מגרש שדה מגרש עיר ולא עיר מגרש שלא יחריבו את ערי ישראל הכהנים והלוים מוכרין לעולם וגואלין לעולם שנאמר (ויקרא כה, לב) גאולת עולם תהיה ללוים:
GEMARA: „Rabbi Elasar sagte: Wovon wurde das gesagt? Von den Städten der Leviten; aber in den Städten Israels macht man“ usw. Jedenfalls verändern wir nach aller Meinung bei denen der Leviten nichts. Woher diese Dinge?
גמ׳ אמר רבי אלעזר במה דברים אמורים בערי הלוים אבל בערי ישראל עושין וכו' דכולי עלמא מיהא בדלוים לא משנינן מנא הני מילי
Rabbi Elasar sagte: Denn der Vers sagt: „Aber das Feld des Weidelandes ihrer Städte darf nicht verkauft werden“ (Lev 25,34). Was heißt „darf nicht verkauft werden“? Wollte man sagen, es darf überhaupt nicht verkauft werden – aus dem, was geschrieben steht: „Ewige Auslösung sollen die Leviten haben“, folgt doch, dass sie verkaufen! Vielmehr: Was heißt „darf nicht verkauft werden“? Es darf nicht verändert werden.
אמר רבי אלעזר דאמר קרא (ויקרא כה, לד) ושדה מגרש עריהם לא ימכר מאי לא ימכר אילימא לא ימכר כלל והא מדכתיב גאולת עולם תהיה ללוים מכלל דמזבני אלא מאי לא ימכר לא ישנה:
„Die Kohanim und die Leviten verkaufen jederzeit und lösen jederzeit aus.“ Die Rabbanan lehrten: „Ewige Auslösung sollen die Leviten haben“ – was lehrt die Schrift [damit]? Da es heißt: „Nach der Zahl der Ertragsjahre soll er dir verkaufen“ (Lev 25,15), könnte man meinen, auch hier sei es so; die Schrift sagt: „Ewige Auslösung sollen die Leviten haben“ (Lev 25,32).
הכהנים והלוים מוכרין לעולם וגואלין לעולם: תנו רבנן גאולת עולם תהיה ללוים מה תלמוד לאמר לפי שנאמר (ויקרא כה, טו) במספר שני תבואות ימכר לך יכול אף זה כן תלמוד לומר (ויקרא כה, לב) גאולת עולם תהיה ללוים
Da es heißt: „Und das Feld soll, wenn es im Jobeljahr frei ausgeht, dem Ewigen heilig sein“ (Lev 27,21), könnte man meinen, auch hier sei es so; die Schrift sagt: „Ewige Auslösung sollen die Leviten haben“.
לפי שנאמר (ויקרא כז, כא) והיה השדה בצאתו ביובל קודש לה' יכול אף זה כן תלמוד לאמר גאולת עולם תהיה ללוים
Da es heißt: „So bleibt das Haus, das in der Stadt ist, die eine Mauer hat, für immer [dem Käufer]“ (Lev 25,30), könnte man meinen, auch hier sei es so; die Schrift sagt: „Ewige Auslösung sollen die Leviten haben“.
לפי שנאמר (ויקרא כה, ל) וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתות יכול אף זה כן תלמוד לאמר גאולת עולם תהיה ללוים
Gut, diese beiden; aber Häuser ummauerter Städte – haben die Leviten denn welche? Es wird doch gelehrt: Diese Städte macht man weder zu kleinen Dörfern noch zu großen Städten, sondern zu mittleren Städten!
בשלמא הני תרתי לחיי אלא בתי ערי חומה ללוים מי אית להו והתניא ערים הללו אין עושין אותן לא כפרים קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינוניות
Raw Kahana sagte: Das ist kein Widerspruch: Hier, wenn sie [zuerst] ummauert und dann besiedelt wurde; dort, wenn sie [zuerst] besiedelt und dann ummauert wurde.
אמר רב כהנא לא קשיא כאן שהוקף ולבסוף ישב כאן שישב ולבסוף הוקף
Gilt denn so etwas als Mauer? Es wird doch gelehrt: „Und wenn jemand ein Wohnhaus in einer ummauerten Stadt verkauft“ (Lev 25,29) – die ummauert und dann besiedelt wurde, und nicht, die besiedelt und dann ummauert wurde.
וכי האי גוונא מי הויא חומה והתניא (ויקרא כה, כט) ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה שהוקף ולבסוף ישב ולא שישב ולבסוף הוקף
Man könnte meinen, sogar wenn Israeliten sie ummauert haben; hier heißt es „Mauer“, und dort heißt es „Mauer“: Wie dort Götzendiener, so auch hier Götzendiener.
יכול אפילו הקיפוה ישראל נאמר כאן חומה ונאמר להלן חומה מה להלן עובדי כוכבים אף כאן עובדי כוכבים
Man könnte meinen, sogar wenn Götzendiener sie danach ummauert haben; dort heißt es „Mauer“, und hier heißt es „Mauer“: Wie dort Götzendiener zuvor, so auch hier Götzendiener zuvor.
יכול אפילו הקיפוה עובדי כוכבים לאחר מכן נאמר להלן חומה ונאמר כאן חומה מה להלן עובדי כוכבים קודם לכן אף כאן עובדי כוכבים קודם לכן
Raw Josef, der Sohn von Raw Sala dem Frommen, erklärte es vor Raw Papa: Etwa wenn ihnen zugefallen sind
תרגמה רב יוסף בריה דרב סלא חסידא קמיה דרב פפא כגון שנפלו להן
Original: Arakhin 33b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.