Abaje sagte: So meint er: bis Gamla in Galiläa, bis Gedud im Ostjordanland, und Chadid, Ono und Jerusalem in Judäa.
אמר אביי הכי קאמר עד גמלא בגליל עד גדוד בעבר הירדן וחדיד ואונו וירושלים ביהודה
Arachin 32b ערכין
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 1Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rawa sagte: Gamla in Galiläa – zum Ausschluss eines Gamla in anderen Ländern; Gedud im Ostjordanland – zum Ausschluss eines Gedud in anderen Ländern; die übrigen, zu denen es nichts Gleichnamiges gibt, brauchte er nicht [näher zu bestimmen].
רבא אמר גמלא בגליל לאפוקי גמלא דשאר ארצות גדוד בעבר הירדן לאפוקי גדוד דשאר ארצות אינך דלא איכא דכותייהו לא איצטריך ליה
Und wird in Jerusalem denn endgültig [verkauft]? Es wird doch gelehrt: Zehn Dinge wurden über Jerusalem gesagt: Ein Haus wird dort nicht endgültig [verkauft].
וירושלים מי מיחלט בה והתניא עשרה דברים נאמרו בירושלים אין הבית חלוט בה
Rabbi Jochanan sagte: Wie Jerusalem [darin], dass es seit den Tagen Josuas, des Sohnes Nuns, ummauert ist, aber nicht wie Jerusalem [in allem]; denn in Jerusalem wird ein Haus nicht endgültig [verkauft], hier aber wird ein Haus endgültig [verkauft]. Raw Aschi sagte: Hat nicht Raw Josef gesagt, es habe zwei [Orte namens] Kedesch gegeben? So hat es auch zwei [Orte namens] Jerusalem gegeben.
אמר רבי יוחנן כירושלים דמוקפת חומה מימות יהושע בן נון ולא כירושלים דאילו ירושלים אין הבית חלוט בה ואילו הכא הבית חלוט בהן רב אשי אמר לאו אמר רב יוסף תרי קדש הוו ה"נ תרי ירושלים הוו
Es wird gelehrt: Rabbi Jischmael bar Rabbi Jose [sagte]: Warum zählten die Weisen diese auf? Weil die Rückkehrer aus dem Exil, als sie heraufzogen, diese fanden und heiligten; die früheren aber waren aufgehoben, als die Heiligkeit des Landes aufgehoben wurde. Er meint: Die erste Heiligung heiligte für ihre Zeit und heiligte nicht für die Zukunft.
תניא ר' ישמעאל בר' יוסי למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום אבל ראשונות בטלו משבטלה קדושת הארץ קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא
Dem widerspricht: Rabbi Jischmael bar Rabbi Jose sagte: Waren es denn nur diese? Es heißt doch schon: „Sechzig Städte, das ganze Gebiet Argob … alle diese waren befestigte Städte“ (Dtn 3,4–5). Vielmehr: Warum zählten die Weisen diese auf? Weil die Rückkehrer aus dem Exil, als sie heraufzogen, diese fanden und heiligten. – Heiligten? Wir sagen doch, man brauchte sie nicht zu heiligen! – Vielmehr: Sie zählten sie auf.
ורמינהי א"ר ישמעאל בר' יוסי וכי אלו בלבד היו והלא כבר נאמר (דברים ג, ד) ששים עיר כל חבל ארגוב כל אלה ערים בצורות אלא למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום קידשום הא אמרינן דלא צריך לקדושינהו אלא מנאום
Und nicht nur diese, sondern jede [Stadt], von der dir eine Überlieferung von deinen Vätern zukommt, dass sie seit den Tagen Josuas, des Sohnes Nuns, ummauert ist – alle diese Gebote gelten in ihr, weil die erste Heiligung für ihre Zeit heiligte und für die Zukunft heiligte.
ולא אלו בלבד אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון כל מצות הללו נוהגות בה מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא
Wenn du willst, sage ich: [Es sind] zwei Tannaim, [die] nach Rabbi Jischmael [überliefern]; und wenn du willst, sage ich: Einer von ihnen, Rabbi Elasar bar Jose, hat es gesagt; denn es wird gelehrt: Rabbi Elasar bar Jose sagt: „Die eine Mauer hat“ – auch wenn sie jetzt keine hat, sie aber früher eine hatte.
איבעית אימא תרי תנאי ואליבא דר' ישמעאל ואיבעית אימא חד מינייהו ר' אלעזר בר יוסי אמרה דתניא ר"א בר יוסי אומר אשר לוא חומה אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן
Was ist der Grund dessen, der sagt, die erste Heiligung habe für ihre Zeit geheiligt und nicht für die Zukunft? Denn es steht geschrieben: „Und die Kinder des Exils, die aus der Gefangenschaft zurückgekehrt waren, machten Laubhütten und wohnten in Laubhütten; denn seit den Tagen Josuas, des Sohnes Nuns, hatten die Kinder Israel nicht so getan“ usw. „und es war eine sehr große Freude“ (Neh 8,17). Ist es möglich, dass David kam und sie keine Laubhütten machten, bis Esra kam?
מאי טעמא דמ"ד קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא דכתיב (נחמיה ח יז) ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל וגו' ותהי שמחה גדולה מאד אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא
Vielmehr vergleicht [die Schrift] ihr Kommen in den Tagen Esras mit ihrem Kommen in den Tagen Josuas: Wie sie bei ihrem Kommen in den Tagen Josuas Siebtjahre und Jobeljahre zählten und die ummauerten Städte heiligten, so zählten sie auch bei ihrem Kommen in den Tagen Esras Siebtjahre und Jobeljahre und heiligten die ummauerten Städte.
אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה
Und es heißt: „Und der Ewige, dein Gott, wird dich in das Land bringen, das deine Väter besessen haben, und du wirst es besitzen“ (Dtn 30,5) – er vergleicht deinen Besitz mit dem Besitz deiner Väter: Wie der Besitz deiner Väter mit der Erneuerung all dieser Dinge [einherging], so auch dein Besitz mit der Erneuerung all dieser Dinge.
ואומר (דברים ל, ה) והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה מקיש ירושתך לירושת אבותיך מה ירושת אבותיך בחידוש כל דברים הללו אף ירושתך בחידוש כל דברים הללו
Und der andere? [Er erklärt den Vers so,] dass [Esra] um Erbarmen bat wegen des Triebes zum Götzendienst und ihn abschaffte, und [dieses] Verdienst beschützte sie wie eine Laubhütte.
ואידך דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה ואגין זכותא עלייהו כי סוכה
Und deshalb tadelt der Vers Josua: Denn überall steht „Jehoschua“ geschrieben, und hier steht „Jeschua“ geschrieben (Neh 8,17). Gut, Mose bat nicht um Erbarmen, denn er hatte nicht das Verdienst des Landes Israel; aber Josua, der das Verdienst des Landes Israel hatte – warum bat er nicht um Erbarmen?
והיינו דקא קפיד קרא עילויה דיהושע דבכל דוכתא כתיב יהושע והכא כתיב (נחמיה ח, יז) ישוע בשלמא משה לא בעא רחמי דלא הוה זכותא דארץ ישראל אלא יהושע דהוה ליה זכותא דארץ ישראל אמאי לא ליבעי רחמי
Es steht doch geschrieben: „das deine Väter besessen haben, und du wirst es besitzen“! – So meint er: Da deine Väter es besessen haben, besitzt du es.
והא כתיב אשר ירשו אבותיך וירשתה הכי קאמר כיון דירשו אבותיך ירשת את
Und zählten sie denn Siebtjahre und Jobeljahre? Wenn schon, seitdem der Stamm Ruben, der Stamm Gad und der halbe Stamm Manasse ins Exil gingen, die Jobeljahre aufgehoben wurden – [wie sollte] Esra, von dem geschrieben steht: „Die ganze Gemeinde zusammen [zählte] zweiundvierzigtausendsechshundertsechzig“ (Esra 2,64), [sie] gezählt haben?
ומי מנו שמיטין ויובלות השתא משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו יובלות עזרא דכתיב ביה (עזרא ב, סד) כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים ושש מאות וששים הוה מני
Denn es wird gelehrt: Seitdem der Stamm Ruben, der Stamm Gad und der halbe Stamm Manasse ins Exil gingen, wurden die Jobeljahre aufgehoben, denn es heißt: „Und ruft Freiheit aus im Land für alle seine Bewohner“ (Lev 25,10) – zu der Zeit, da alle seine Bewohner darauf sind, und nicht zu der Zeit, da ein Teil von ihnen im Exil ist.
דתניא משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט המנשה בטלו יובלות שנאמר (ויקרא כה, י) וקראתם דרור בארץ לכל יושביה בזמן שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן
Man könnte meinen, wenn sie darauf sind, aber vermischt – der Stamm Benjamin in Juda und der Stamm Juda in Benjamin –, gelte das Jobeljahr; die Schrift sagt: „für alle seine Bewohner“ – zu der Zeit, da seine Bewohner in ihrer [rechten] Ordnung sind, und nicht zu der Zeit, da sie vermischt sind.
יכול היו עליה והן מעורבין שבט בנימין ביהודה ושבט יהודה בבנימין יהא יובל נוהג תלמוד לומר לכל יושביה בזמן שיושביה כתיקונן ולא בזמן שהן מעורבין
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Sie zählten die Jobeljahre, um die Siebtjahre zu heiligen.
א"ר נחמן בר יצחק מנו יובלות לקדש שמיטין
Original: Arakhin 32b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.