Seine Breite, was gilt? Sein Sitzen, was gilt? Seine Dicke, was gilt? Sein Umfang, was gilt? Es bleibe [unentschieden].
רוחבו מהו ישיבתו מהו עוביו מהו היקיפו מהו תיקו:
Arachin 19b ערכין
Aufbau der Debatte:Mischna 1Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Das Gewicht meiner Hand obliegt mir“ usw. Die Rabbanan lehrten: [Wer sagt:] Das Gewicht meiner Hand und das Gewicht meines Fußes obliegt mir – Rabbi Jehuda sagt: Er bringt ein Fass, füllt es mit Wasser und steckt [sie] hinein, bei der Hand bis zum Ellbogen und beim Fuß bis zum Knie,
משקל ידי עלי וכו': ת"ר משקל ידי ומשקל רגלי עלי רבי יהודה אומר מביא חבית וממלא מים ומכניס ביד עד האציל וברגל עד הארכובה
wägt Eselsfleisch, Sehnen und Knochen ab und legt sie hinein, bis es [wieder] voll ist. Und obwohl es keinen Beweis für die Sache gibt, gibt es einen Hinweis auf die Sache, wie es heißt: „Deren Fleisch Eselsfleisch ist“ (Ez 23,20).
ושוקל בשר חמור גידים ועצמות ונותן לתוכה עד שתתמלא ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (יחזקאל כג, כ) אשר בשר חמורים בשרם
Rabbi Jose sagte zu ihm: Wie ist es möglich, Fleisch genau entsprechend Fleisch, Sehnen entsprechend Sehnen und Knochen entsprechend Knochen abzumessen? Rabbi Jehuda sagte zu ihm: Man schätzt [es]. Rabbi Jose sagte zu ihm: Wenn man [ohnehin] schätzt, soll man doch [gleich] die Hand schätzen! Und Rabbi Jehuda? Wir tun, so gut es möglich ist.
א"ל ר' יוסי היאך אפשר לכוין בשר כנגד בשר גידים כנגד גידים עצמות כנגד עצמות א"ל ר' יהודה אומדין א"ל ר' יוסי עד שאומדין ימודו את היד ור' יהודה כמה דאפשר עבדינן
„Bei der Hand bis zum Ellbogen“ – man wandte aber ein: Das Waschen der Hände und Füße im Heiligtum [geschieht] bis zum Gelenk.
ביד עד האציל ורמינהו קידוש ידים ורגלים במקדש עד הפרק
Nach der Tora [geht es] bis zum Gelenk; bei Gelübden richtet man sich nach der Sprache der Menschen. – Und nach der Tora bis zum Gelenk? Bei den Tefillin steht doch geschrieben: „deine Hand“ (Ex 13,9), und in der Schule Menasches wurde gelehrt: „deine Hand“ – das ist der Oberarmmuskel!
דאורייתא עד הפרק בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ודאורייתא עד הפרק והא גבי תפילין דכתיב {שמות יג } ידך ותנא דבי מנשה ידך זו קיבורית
Nach der Tora [umfasst sie] den ganzen Oberarm; bei Gelübden richtet man sich nach der Sprache der Menschen; und das Waschen der Hände und Füße im Heiligtum hat man als überlieferte Halacha gelernt.
דאורייתא קיבורית כולה בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וקידוש ידים ורגלים במקדש הילכתא גמירי לה
„Beim Fuß bis zum Knie“ – man wandte aber ein: „Füße“ – ausgenommen die mit Beinstümpfen.
ברגל עד הארכובה ורמינהו רגלים פרט לבעלי קבין
Bei Gelübden richtet man sich nach der Sprache der Menschen. – Und nach der Tora: ausgenommen die mit Beinstümpfen?
בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ודאורייתא פרט לבעלי קבין
Beim Schuhausziehen [der Leviratsehe] steht doch geschrieben: „sein Fuß“ (Dtn 25,9), und es wurde gelehrt: Hat sie [den Schuh] vom Knie abwärts ausgezogen, ist ihr Ausziehen gültig!
והא גבי חליצה דכתיב {דברים כה } רגלו ותנא חלצה מן הארכובה ולמטה חליצתה כשרה
Dort ist es anders, denn der Vers sagt: „von seinem Fuß herab“. – Wenn dem so ist, dann auch oberhalb des Knies! – „Herab“, aber nicht „herab vom Herab“.
שאני התם דאמר קרא מעל רגלו אי הכי למעלה מהארכובה נמי מעל ולא מעל דמעל
Raw Papa sagte: Daraus ist zu entnehmen, dass dieser Unterschenkel bis zum Boden hinabreicht. Denn käme dir in den Sinn, er sei [am Knöchel] abgeteilt, so wäre der Unterschenkel „herab“ und der Oberschenkel „herab vom Herab“. Raw Aschi sagte: Du kannst sogar sagen, er ist abgeteilt: Alles, was mit dem Fuß verbunden ist, gleicht dem Fuß.
אמר רב פפא ש"מ האי איסתוירא עד ארעא נחית דאי סלקא דעתך מיפסק פסיק הוה ליה איסתוירא מעל ושקא מעל דמעל רב אשי אמר אפילו תימא מיפסק פסיק כל דבהדי כרעא ככרעא דמי:
MISCHNA: [Wer sagt:] Der Wert meiner Hand obliegt mir, den schätzt man, wie viel er mit der Hand und ohne die Hand wert ist. Dies ist eine Strenge bei den Gelübden gegenüber den Schätzungen.
מתני׳ דמי ידי עלי שמין אותו כמה הוא שוה ביד ובלא יד זה חומר בנדרים מבערכין:
GEMARA: Wie schätzen wir ihn? Rawa sagte: Man schätzt ihn mit der Schätzung bei Schäden.
גמ׳ היכי שיימינן ליה אמר רבא אומדין אותו אומד של נזקין
Abaje sagte zu ihm: Ist das etwa vergleichbar? Dort ist der Mann wertgemindert, hier ist der Mann wertvoll!
א"ל אביי מי דמי התם גברא זילא הוא הכא גברא שביח הוא
Abaje sagte: Man schätzt, wie viel ein Mensch für einen Sklaven, der mit einer Hand arbeitet, mehr zu geben bereit ist als für einen, der mit seinen zwei Händen arbeitet. – „Mit einer Hand“, was bedeutet das? Wenn die andere abgeschnitten ist, so ist das dasselbe! – Vielmehr: [wenn] seine [eine] Hand seinem ersten Herrn verschrieben ist.
אמר אביי אומדין כמה אדם רוצה ליתן בעבד העושה מלאכה בידו אחת לעושה בשתי ידיו ידו אחת מאי ניהו ואידך פסיקא היינו הך אלא ידו מוכתבת לרבו ראשון
Rawa fragte: Hat man ihn mit der Schätzung bei Schäden geschätzt, und er sagte [dann]: Mein Wert obliegt mir, was gilt? Sagt man: Man hat ihn ja schon einmal geschätzt, oder ist vielleicht die Schätzung durch zehn anders als die Schätzung durch drei?
בעי רבא אמדוהו אומד של נזקין ואמר דמי עלי מהו מי אמר הא אמדוהו חדא זימנא או דילמא שאני אומדנא דבי עשרה מאומדנא דבי תלתא
Wenn du sagen solltest, die Schätzung durch zehn ist anders als die Schätzung durch drei: [Wenn] er sagte: Mein Wert obliegt mir, und man schätzte ihn, und er sagte abermals: Mein Wert obliegt mir, was gilt? Hier haben ihn ja gewiss zehn geschätzt – oder ist er vielleicht in der Zwischenzeit wertvoller geworden?
אם תמצא לומר שאני אומדנא דבי עשרה מאומדנא דבי תלתא אמר דמי עלי ואמדוהו וחזר ואמר דמי עלי מהו הכא ודאי אמדוהו בי עשרה או דילמא שבח ביני וביני
[Wenn] er sagte: Mein Wert obliegt mir, und man schätzte ihn nicht, und er sagte abermals: Mein Wert obliegt mir, was gilt? Hier
אמר דמי עלי ולא אמדוהו וחזר ואמר דמי עלי מהו הכא ודאי
Original: Arakhin 19b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.