Eine Gurke [jetzt] ist besser als ein Kürbis [später].
בוצינא טב מקרא
Temura 9a תמורה
Aufbau der Debatte:Mischna 2Baraita 2Frage 4
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
MISCHNA: Man tauscht um vom Kleinvieh gegen Rinder und von Rindern gegen Kleinvieh, von Schafen gegen Ziegen und von Ziegen gegen Schafe, von männlichen gegen weibliche und von weiblichen gegen männliche, von fehlerlosen gegen fehlerbehaftete und von fehlerbehafteten gegen fehlerlose,
מתני׳ ממירין מן הצאן על הבקר ומן הבקר על הצאן ומן הכבשים על העזים ומן העזים על הכבשים מן הזכרים על הנקבות ומן הנקבות על הזכרים מן התמימים על בעלי מומין מן בעלי מומין על התמימים
denn es heißt: „Er soll es nicht auswechseln und nicht umtauschen, ein gutes gegen ein schlechtes oder ein schlechtes gegen ein gutes“ (Lev 27,10). Und welches ist „ein gutes gegen ein schlechtes“? Fehlerbehaftete, deren Heiligung ihrem Fehler vorausging.
שנאמר (ויקרא כז, י) לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב ואיזהו טוב ברע בעלי מומין שקדם הקדישן את מומן
GEMARA: Woher diese Dinge? Denn die Rabbanan lehrten: „Ein Vieh gegen ein Vieh“ (Lev 27,10) – von hier, dass man umtauscht vom Kleinvieh gegen Rinder und von Rindern gegen Kleinvieh, von Schafen gegen Ziegen und von Ziegen gegen Schafe, von männlichen gegen weibliche und von weiblichen gegen männliche, von fehlerbehafteten gegen fehlerlose und von fehlerlosen gegen fehlerbehaftete.
גמ׳ מנא הני מילי דתנו רבנן (ויקרא כז, י) בהמה בבהמה מכאן שממירין מן הצאן על הבקר ומן הבקר על הצאן מן הכבשים על העזים ומן העזים על הכבשים ומן הזכרים על הנקבות ומן הנקבות על הזכרים ומן בעלי מומין על התמימים ומן התמימים על בעלי מומין
Man könnte meinen, auch wenn der Fehler ihrer Heiligung vorausging? Die Schrift sagt lehrend: „Er soll es nicht auswechseln und nicht umtauschen, ein gutes gegen ein schlechtes oder ein schlechtes gegen ein gutes.“ Und welches ist „ein gutes gegen ein schlechtes“? Fehlerbehaftete, deren Heiligung ihrem Fehler vorausging.
יכול אפילו קדם מום להקדישן ת"ל לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב ואיזהו טוב ברע בעלי מומין שקדם הקדישן את מומן
Was ist die Herleitung? Abaje sagte: Der Vers sollte sagen: „Er soll es nicht auswechseln und nicht umtauschen, ein gutes gegen ein schlechtes oder ein schlechtes gegen es“; wozu brauche ich das andere „gutes“? Schließe daraus: Was von Anfang an gut war, bewirkt einen Umtausch; was von Anfang an schlecht war, bewirkt keinen Umtausch.
מאי תלמודא אמר אביי נימא קרא לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בו בטוב אחרינא ל"ל שמע מינה טוב מעיקרו עושה תמורה רע מעיקרו אין עושה תמורה
Rawa sagte: Beide „gut“ sind überzählig. Wenn dem so ist, schreibe der Vers: „Er soll es nicht auswechseln und nicht umtauschen gegen ein schlechtes oder ein schlechtes gegen es“; wozu brauche ich, beide „gut“ zu schreiben? Das eine „gut“: Auch wenn er gut gegen gut umtauscht, erhält er Hiebe; und das andere „gut“: Was von Anfang an gut war, bewirkt einen Umtausch; was von Anfang an schlecht war, bewirkt keinen Umtausch.
רבא אמר תרווייהו טוב ייתורי מייתרי אם כן נכתוב קרא לא יחליפנו ולא ימיר אותו ברע או רע בו למה לי למכתב תרוייהו טוב חד טוב אפי' בטוב נמי כי ממיר לקי ואידך טוב מעיקרו עושה תמורה רע מעיקרו אין עושה תמורה
Und Abaje sagte: Das ist ein Schluss vom Leichteren aufs Schwerere: Wenn man bei gut gegen schlecht, wo er es ja aufwertet, Hiebe erhält, um wie viel mehr erhält man bei gut gegen gut, die einander gleich sind, Hiebe!
ואביי אמר קל וחומר הוא ומה טוב ברע דעלויי קא מעלי ליה לקי טוב בטוב דכי הדדי נינהו לא כל שכן דלקי
Und Rawa? Man bestraft nicht aufgrund eines Schlusses. Und Abaje wird dir sagen: Das ist gar kein Schluss; ist denn gut geringer als schlecht?
ורבא אין עונשין מן הדין ואביי אמר לך הא לאו דינא הוא מי גרע טוב מרע
Die Rabbanan lehrten: „Er soll es nicht auswechseln“ – mit dem anderer; „und nicht umtauschen“ – mit seinem eigenen. Man schreibe doch „er soll es nicht auswechseln“, und „er soll es nicht umtauschen“ wäre nicht nötig!
תנו רבנן לא יחליפנו בשל אחרים ולא ימיר אותו בשל עצמו ולכתוב לא יחליפנו ולא בעי לא ימיר אותו
Hätte er so geschrieben, hätte ich gemeint: [Nur wenn] dieses herauskommt und jenes eintritt, erhält man Hiebe; wer aber umtauscht, wobei er beide heiligt, von dem sage ich, er erhalte keine Hiebe. Das lehrt er uns.
אי כתב הכי הוה אמינא תצא זו ותכנס זו הוא דתילקי אבל ממיר דתרווייהו קא מקדיש להו אימא לא לקי קא משמע לן
Dieses „mit dem anderer“ – wie ist der Fall? Wollte man sagen, ein geheiligtes Vieh, das ihm gehört, und ein profanes von anderen – kann er es denn heiligen? „Wenn jemand sein Haus als heilig dem Ewigen heiligt“ (Lev 27,14), sagte der Allbarmherzige: Wie sein Haus in seinem Besitz ist, so alles in seinem Besitz. Vielmehr ein geheiligtes Vieh von anderen und ein profanes, das ihm gehört – kann er denn [Heiligkeit] auf etwas übertragen, das nicht ihm gehört?
האי בשל אחרים היכי דמי אי נימא בהמה דהקדש דידיה וחולין דעלמא מי מצי מקדיש (ויקרא כז, יד) איש כי יקדיש את ביתו קדש לה' אמר רחמנא מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו ואלא בהמה דהקדש דעלמא וחולין דידיה מי מתפיס בדבר שאינו שלו
Tatsächlich ein geheiligtes Vieh von anderen und ein profanes, das ihm gehört, etwa wenn der Eigentümer des geheiligten Viehs sagte: Jeder, der mit seinem Vieh umtauschen will, komme und tausche um.
לעולם בבהמה דהקדש דעלמא וחולין דידיה כגון דאמר מריה דבהמה דהקדש כל הרוצה להמיר בבהמתו יבא וימיר
MISCHNA: Man tauscht eines gegen zwei und zwei gegen eines, eines gegen hundert und hundert gegen eines um. Rabbi Schimon sagt: Man tauscht nur eines gegen eines um, denn es heißt: „so soll es und sein Eingetauschtes heilig sein“ (Lev 27,10) – wie es ein einzelnes ist, so ist auch dieses ein einzelnes.
מתני׳ ממירין אחד בשנים ושנים באחד אחד במאה ומאה באחד ר"ש אומר אין ממירין אלא אחד באחד שנאמר (ויקרא כז, י) והיה הוא ותמורתו יהיה קדש מה הוא מיוחד אף היא מיוחדת
GEMARA: Woher diese Dinge? Denn die Rabbanan lehrten: „Ein Vieh gegen ein Vieh“ – von hier, dass man eines gegen zwei und zwei gegen eines, eines gegen hundert und hundert gegen eines umtauscht. Rabbi Schimon sagt: Man tauscht nur eines gegen eines um, denn es heißt: „ein Vieh gegen ein Vieh“ – und nicht ein Vieh gegen Viehe und nicht Viehe gegen ein Vieh.
גמ׳ מנא ה"מ דת"ר בהמה בבהמה מכאן שממירין אחד בב' וב' באחד אחד במאה ומאה באחד ר"ש אומר אין ממירין אלא אחד באחד שנאמר בהמה בבהמה ולא בהמה בבהמות ולא בהמות בבהמה
Sie sagten zu ihm: Wir finden, dass Viehe „Vieh“ genannt werden, denn es heißt: „und viel Vieh“ (Jona 4,11). Und Rabbi Schimon? „Viel Vieh“ heißt es; schlechthin „Vieh“ heißt es nicht.
אמר לו מצינו בהמות שקרויה בהמה שנאמר (יונה ד, יא) ובהמה רבה ור"ש בהמה רבה איקרי בהמה סתם לא איקרי
Ist denn der Grund Rabbi Schimons wegen „Vieh“? Der Grund Rabbi Schimons ist doch wegen „es“: Wie es ein einzelnes ist, so ist auch das Eingetauschte ein einzelnes!
וטעמא דר"ש משום בהמה הוא והא טעמא דר"ש משום הוא מה הוא מיוחד אף תמורה מיוחדת
Anfangs nannte Rabbi Schimon ihnen [den Grund] aus „so soll es und sein Eingetauschtes“; und als er sah, dass die Rabbanan aus „ein Vieh gegen ein Vieh“ auslegten, sagte er zu ihnen: Auch von dort können wir meinen Grund herleiten.
מעיקרא אמר להן ר"ש מן והיה הוא ותמורתו וכי חזא דדרשי רבנן מבהמה בבהמה אמר להם איהו מהתם נמי מצינן למילף טעמא דידי
Resch Lakisch sagte: Rabbi Schimon gibt zu, dass man umtauschen und wieder umtauschen kann. Was ist der Grund? Wohin wäre denn die erste Heiligkeit des Geheiligten gegangen? Und Rabbi Jochanan sagte: So wie man nicht zwei gegen eines umtauscht, so tauscht man auch nicht um und wieder um.
אמר ר"ל מודה ר"ש שממירין וחוזרין וממירין מ"ט קדושה ראשונה דהקדש להיכן הלכה ורבי יוחנן אמר כשם שאין ממירין ב' באחד כן אין ממירין וחוזרין וממירין
Es wurde übereinstimmend mit Rabbi Jochanan gelehrt, es wurde übereinstimmend mit Resch Lakisch gelehrt. Übereinstimmend mit Rabbi Jochanan wurde gelehrt: So wie man nicht eines gegen zwei umtauscht, so tauscht man auch nicht um und wieder um. Übereinstimmend mit Resch Lakisch wurde gelehrt: Man könnte meinen, so wie Rabbi Schimon sagte, dass man nicht zwei gegen eines umtauscht, so tausche man auch nicht um und wieder um? Die Schrift sagt lehrend: „so soll es und sein Eingetauschtes“ – selbst bei hundert.
תניא כוותיה דרבי יוחנן תניא כוותיה דר"ל תניא כוותיה דרבי יוחנן כשם שאין ממירין אחד בשנים כך אין ממירין וחוזרין וממירין תניא כוותיה דר"ל יכול כשם שאר"ש שאין ממירין שנים באחד כך אין ממירין וחוזרין וממירין ת"ל והיה הוא ותמורתו אפילו במאה
Rabbi Awin fragte: Nach dem, der sagt, man tausche nicht um und wieder um: Hat einer ein Schuldopfer abgesondert, um damit Sühne zu erlangen, und damit umgetauscht,
בעי רבי אבין לדברי האומר אין ממירין וחוזרין וממירין הפריש אשם להתכפר בו והמיר בו
Original: Temurah 9a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.