Wie halte ich dann aufrecht: „Und wenn es irgendein Vieh ist, von dem man dem Ewigen kein Opfer darbringt“ (Lev 27,11)? [Es spricht] von mit einem Makel behafteten Tieren, dass sie ausgelöst werden.
הא מה אני מקיים (ויקרא כז, יא) ואם [כל] בהמה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' בבעלי מומין שיפדו
Man könnte meinen, sie werden wegen eines vorübergehenden Makels ausgelöst; die Schrift lehrt: „Von dem man nicht darbringt“ – was überhaupt nicht dargebracht wird; ausgenommen ist dieses, das heute nicht dargebracht wird, wohl aber morgen.
יכול יפדו על מום עובר ת"ל אשר לא יקריבו ממנה שאינה קריבה כל עיקר יצתה זו שאינה קריבה היום אלא למחר
Raw Gidel sagte, Raw habe gesagt: Was ist der Grund von Resch Lakisch, der sagte, nach den Rabbanan waren die Heiligtümer für die Instandhaltung des Tempels in das Hinstellen und Schätzen einbezogen, die Heiligtümer des Altars [aber] waren nicht in das Hinstellen und Schätzen einbezogen? Denn die Schrift sagt: „Und der Priester soll es schätzen, ob gut oder schlecht“ (Lev 27,12).
אמר רב גידל אמר רב מ"ט דריש לקיש דאמר לרבנן קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה דאמר קרא (ויקרא כז, יב) והעריך הכהן אותה בין טוב ובין רע
Was ist eine Sache, bei der nicht zwischen gut und schlecht unterschieden wird? Sage: Das sind die Heiligtümer für die Instandhaltung des Tempels. Und die Schrift sagt „es“ – um die Heiligtümer des Altars auszuschließen.
איזהו דבר שאינו חלוק בין טוב לרע הוי אומר זה קדשי ב"ה ואמר קרא אותה למעוטי קדשי מזבח
Und nach dem Tanna der Schule Levis, der sagt, sogar ein von Anfang an mit einem Makel behaftetes Tier war in das Hinstellen und Schätzen einbezogen – denn Levi lehrte: Alle waren in das Hinstellen und Schätzen einbezogen, sogar ein von Anfang an mit einem Makel behaftetes Tier; und so lehrte (Rabbi) Levi in seiner Mischna: sogar ein Wild und sogar Vögel – es steht doch „es“ geschrieben! Das ist schwierig.
ולתנא דבי לוי דאמר דאפילו בעל מום מעיקרו בכלל העמדה והערכה דתני לוי הכל היו בכלל העמדה והערכה ואפילו בעל מום מעיקרו וכן תני (ר') לוי במתניתיה ואפי' חיה ואפילו עופות והכתיב אותה קשיא
Raw Jehuda sagte, Raw habe gesagt: Was ist der Grund Rabbi Schimons, der sagt, die Heiligtümer des Altars waren in das Hinstellen und Schätzen einbezogen, die Heiligtümer für die Instandhaltung des Tempels waren es nicht? Denn die Schrift sagt: „Und der Priester soll es schätzen, ob gut oder schlecht“ (Lev 27,12). Was ist eine Sache, bei der zwischen gut und schlecht unterschieden wird? Sage: Das sind die Heiligtümer des Altars. Und die Schrift sagt „es“ – um die [Heiligtümer für die] Instandhaltung des Tempels auszuschließen.
אמר רב יהודה אמר רב מ"ט דר"ש דאמר קדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה קדשי ב"ה לא היו דאמר קרא (ויקרא כז, יב) והעריך הכהן אותה בין טוב ובין רע איזהו דבר שחלוק בין טוב ובין רע הוי אומר זה קדשי מזבח ואמר קרא אותה למעוטי ב"ה
Man wandte ein: Sind sie gestorben, so werden die makellosen begraben und die mit einem Makel behafteten ausgelöst. Wovon gilt dies? Bei den Heiligtümern des Altars; bei den Heiligtümern für die Instandhaltung des Tempels aber werden sowohl makellose als auch mit einem Makel behaftete begraben.
מיתיבי מתו תמימין יקברו ובעלי מומין יפדו בד"א בקדשי מזבח אבל בקדשי ב"ה בין תמימין בין בעלי מומים יקברו
Rabbi Schimon sagt: Sowohl bei den Heiligtümern des Altars als auch bei den Heiligtümern für die Instandhaltung des Tempels werden die makellosen begraben und die mit einem Makel behafteten ausgelöst. Eine Widerlegung Rabbi Jochanans aus dem Anfangssatz!
ר"ש אומר אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית תמימים יקברו בעלי מומין יפדו תיובתא דרבי יוחנן מרישא
So ist es auch einleuchtend; denn wolltest du sagen, wenn ihre Weihung ihrem Makel vorausging, dann sollte Rabbi Schimon darüber streiten! Schließe also vielmehr daraus: bei einem von Anfang an mit einem Makel behafteten Tier.
ה"נ מסתברא דאי תימא שקדם הקדישן את מומן ליפלוג ר"ש עלה אלא לאו ש"מ בבעל מום מעיקרו
Resch Lakisch kehrt es um und wendet so aus einer anderen Sammlung ein: Sind sie gestorben, so werden sowohl die makellosen als auch die mit einem Makel behafteten begraben.
ר"ל מיפך אפיך והכי מותיב ממכילתא אחריתי מתו בין תמימין בין בעלי מומין יקברו
Rabbi Schimon sagt: Die makellosen werden begraben, und die mit einem Makel behafteten werden ausgelöst. Eine Widerlegung Rabbi Jochanans aus dem Schlusssatz!
ר"ש אומר תמימים יקברו ובעלי מומין יפדו תיובתא דרבי יוחנן מסיפא
Rabbi Jochanan sagt dir: Womit haben wir es hier zu tun? Mit einem von Anfang an mit einem Makel behafteten Tier. So ist es auch einleuchtend; denn wolltest du sagen, wenn ihre Weihung ihrem Makel vorausging, dann sollte Rabbi Schimon darüber streiten!
אמר לך ר' יוחנן הכא במאי עסקינן בבעל מום מעיקרו ה"נ מסתברא דאי תימא בשקדם הקדישן את מומן ניפלוג ר"ש עלה
Sollen wir dann aber sagen, es sei eine Widerlegung von Resch Lakisch? Resch Lakisch sagt dir: Womit haben wir es hier zu tun? Wenn ihre Weihung ihrem Makel vorausging. Dann soll Rabbi Schimon darüber streiten! Resch Lakisch sagt dir: Tatsächlich streitet Rabbi Schimon.
אלא לימא תיהוי תיובתיה דר"ל אמר לך ר"ל הכא במאי עסקינן בשקדם הקדישן את מומן וניפלוג ר"ש עלה אמר לך ר"ל ה"נ דפליג ר"ש
Rabbi Jirmeja sagte zu Rabbi Seira: Nach Resch Lakisch, der sagt, nach den Rabbanan waren die Heiligtümer des Altars nicht in das Hinstellen und Schätzen einbezogen, und [dennoch] lehrt er: Heiligtümer des Altars,
א"ל ר' ירמיה לרבי זירא לר"ל דאמר לרבנן קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה וקתני קדשי מזבח
Original: Temurah 33a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.