„Das Junge eines Trefa-Tieres“ usw. Nach dem, der sagt, ein Trefa-Tier gebiert (nicht), findet man es, wenn es Trefa wurde und danach trächtig wurde.
ולד טרפה כו' למ"ד טרפה (אינה) ילדה משכחת לה כגון שנטרפה ולבסוף עיברה
Temura 31a תמורה
Aufbau der Debatte:Mischna 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und darin streiten sie: Rabbi Elieser meint, [wenn] dieses und jenes verursacht, ist es verboten, und die Rabbanan meinen, [wenn] dieses und jenes verursacht, ist es erlaubt.
ובהא פליגי דר' אליעזר סבר זה וזה גורם אסור ורבנן סברי זה וזה גורם מותר
Nach dem, der sagt, ein Trefa-Tier bleibt nicht am Leben, findet man es, wenn es trächtig wurde und danach Trefa wurde, und darin streiten sie: Rabbi Elieser meint, die Leibesfrucht ist ein Glied ihrer Mutter, und die Rabbanan meinen, die Leibesfrucht ist kein Glied ihrer Mutter.
למ"ד טריפה אינה חיה משכחת לה כגון שעיברה ולבסוף נטרפה ובהא פליגי דר' אליעזר סבר עובר ירך אמו הוא ורבנן סברי עובר לאו ירך אמו הוא
Raw Huna sagte: Die Weisen geben Rabbi Elieser zu, dass das Küken aus dem Ei eines Trefa-Huhns verboten ist. Was ist der Grund? Sie streiten gegen Rabbi Elieser nur beim Jungen eines Viehs, das gleichsam aus der Luft heranwächst; das Ei eines Trefa-Huhns aber wächst aus dem Körper des Huhns heran, und [das] geben sogar die Rabbanan zu.
א"ר הונא מודים חכמים לר' אליעזר באפרוח ביצת טרפה שאסור מ"ט ע"כ לא פליגי עליה דרבי אליעזר אלא בולד בהמה דמאוירא קא רביא אבל ביצת טרפה מגופה דתרנגולתא קא רביא אפי' רבנן מודו
Rawa sagte zu Raw Huna: Es wurde gelehrt, was dich stützt: Eine Schöpfkelle voll Maden, die von einem lebenden Menschen kommen – Rabbi Elieser erklärt sie für unrein, und die Weisen erklären sie für rein. Die Rabbanan streiten gegen ihn nur bei Maden, die bloße Ausscheidung sind; beim Ei aber, das aus dem Körper des Huhns ist, geben es sogar die Rabbanan zu.
א"ל רבא לרב הונא תניא דמסייע לך מלא תרוד רימה הבאה מאדם חי רבי אליעזר מטמא וחכמים מטהרין עד כאן לא פליגי רבנן עליה אלא ברימה דפירשא בעלמא הוא אבל ביצה דמגופה דתרנגולת הוא אפילו רבנן מודו
Abaje sagte zu ihm: Im Gegenteil, das Umgekehrte ist einleuchtend: Rabbi Elieser streitet gegen die Rabbanan nur bei Maden, denn ein Mensch wird schon zu Lebzeiten Made genannt, wie geschrieben steht: „Und die Hoffnung des Menschen ist Made, und das Menschenkind ist Wurm“ (Ijob 25,6).
א"ל אביי אדרבה איפכא מסתברא ע"כ לא פליג ר' אליעזר עלייהו דרבנן אלא ברימה דאיקרי אדם מחיים רימה דכתיב (איוב כה, ו) ותקות אנוש רמה ובן אדם תולעה
Beim Ei aber [– wann wächst es [zum Küken] heran? Wenn es fault, und wenn es fault, ist es bloßer Staub –] gibt es sogar Rabbi Elieser zu. Und ferner wurde ausdrücklich gelehrt: Rabbi Elieser gibt den Weisen zu, dass das Küken aus dem Ei eines Trefa-Huhns erlaubt ist. Er sagte zu ihm: Wenn es gelehrt wurde, wurde es gelehrt.
אבל גבי ביצה [אימת גדלה לכי מסרחא וכי אסרחא עפרא בעלמא הוא] אפי' ר"א מודה ועוד תניא בהדיא מודה ר"א לחכמים באפרוח ביצת טרפה שמותר א"ל אי תניא תניא
„Rabbi Chanina ben Antigonos sagt: Ein taugliches“ usw. Was ist der Grund? Wollte man sagen, weil es davon gemästet wird – wenn dem so ist, wäre es dann auch verboten, wenn sie es mit Wicken des Götzendienstes gefüttert hat?
רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כשרה כו' מ"ט אילימא דמפטמא מינה אלא מעתה האכילה כרשיני ע"ז ה"נ דאסירא
Vielmehr lehrte Rabbi Chanina Trita’a vor Rabbi Jochanan: Etwa wenn es warme Milch von Morgen zu Morgen gesaugt hat, da es davon vierundzwanzig Stunden bestehen kann.
אלא תני ר' חנינא טריטאה קמיה דרבי יוחנן כגון שהניקה חלב רותח משחרית לשחרית הואיל ויכולה לעמוד עליה מעת לעת
„Alle Opfertiere, die Trefa geworden sind, löst man nicht aus“ usw. Woher sind diese Worte? Denn die Rabbanan lehrten: „Du darfst schlachten“ (Dtn 12,15) – aber nicht scheren; „und essen“ – aber nicht für deine Hunde; „Fleisch“ – aber nicht Milch. Von hier [lernt man], dass man Opfertiere nicht auslöst, um sie den Hunden zu fressen zu geben.
כל הקדשים שנעשו טרפה אין פודין כו' מנא ה"מ דת"ר (דברים יב, טו) תזבח ולא גיזה ואכלת ולא לכלביך בשר ולא חלב מכאן שאין פודים את הקדשים להאכילן לכלבים
Manche sagen: „Du darfst schlachten und essen“ – du hast an ihnen keine Erlaubnis außer von der Schlachtung an. Er meint, man löst Opfertiere aus, um sie den Hunden zu fressen zu geben.
איכא דאמרי תזבח ואכלת אין לך בהן היתר אלא משעת זביחה ואילך קסבר פודין את הקדשים להאכילן לכלבים
Wir kehren zu dir zurück, [Kapitel] „Alle, die verboten sind“.
הדרן עלך כל האסורין
MISCHNA: Es gibt bei den Heiligtümern des Altars, was es bei den Heiligtümern für die Instandhaltung des Tempels nicht gibt, und es gibt bei den Heiligtümern für die Instandhaltung des Tempels, was es bei den Heiligtümern des Altars nicht gibt.
מתני׳ יש בקדשי מזבח שאין בקדשי בדק הבית ויש בקדשי בדק הבית שאין בקדשי מזבח
Denn Heiligtümer des Altars bewirken einen Ersatztausch, und Heiligtümer für die Instandhaltung des Tempels bewirken keinen Ersatztausch; bei Heiligtümern des Altars ist man schuldig wegen Piggul, Notar und [Essen in] Unreinheit;
שקדשי מזבח עושין תמורה וקדשי בדק הבית אין עושין תמורה קדשי מזבח חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא
Original: Temurah 31a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.