Wer die Hälfte seines Sklaven freilässt – er kommt in die Freiheit, [denn] sein Freibrief und seine Hand kommen zugleich.
המשחרר חצי עבדו יצא לחירות גיטו וידו באין כאחת
Temura 25b תמורה
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wenn du aber sagst, wenn man es ausnimmt, ist es ausgenommen, und der Fötus ist kein Schenkel seiner Mutter – warum hat sie es für es erworben? Es wird doch gelehrt: Einleuchtend ist, dass ein Sklave den Freibrief seines Gefährten aus der Hand von dessen Herrn empfangen kann, der nicht der seine ist, aber nicht aus der Hand seines eigenen Herrn! Vielmehr lerne daraus: Wenn man es ausnimmt, ist es nicht ausgenommen; und eine Widerlegung des Rabbi Jochanan! – Eine Widerlegung.
ואי אמרת שיירו משוייר עובר לאו ירך אמו הוא אמאי זכתה לו והא תניא נראין שהעבד זוכה לקבל גט שחרור של חברו מיד רבו שאינו שלו ולא מיד רבו שלו אלא ש"מ אם שיירו אינו משוייר ותיובתא דרבי יוחנן תיובתא
Sollen wir sagen, [ob] „wenn man es ausnimmt, ist es ausgenommen“ [gilt], ist ein Streit von Tannaim? Denn es wird gelehrt: Wer zu seiner Magd sagt: „Siehe, du bist eine Freie, und dein Kind ist ein Sklave“ – ihr Kind ist wie sie – Worte des Rabbi Jose ha-Glili. Und die Weisen sagen: Seine Worte bestehen, weil es heißt: „Die Frau und ihre Kinder sollen ihrem Herrn gehören“ (Ex 21,4).
לימא אם שיירו משוייר תנאי היא דתניא האומר לשפחתו הרי את בת חורין וולדך עבד ולדה כמוה דברי ר' יוסי הגלילי וחכמים אומרים דבריו קיימין משום שנאמר (שמות כא, ד) האשה וילדיה תהיה לאדוניה
Was lernt man aus dem Vers für die Rabbanan? Rawa sagte: Der Vers [gehört] zu Rabbi Jose ha-Glili, der lehrt: „Ihr Kind ist wie sie“, weil es heißt: „Die Frau und ihre Kinder sollen ihrem Herrn gehören“ – zu der Zeit, da die Frau ihrem Herrn gehört, gehört ihr Kind ihrem Herrn.
קרא מאי תלמודא לרבנן אמר רבא (אמר) קרא לרבי יוסי הגלילי דקתני ולדה כמוה שנאמר האשה וילדיה תהיה לאדוניה בזמן שהאשה לאדוניה ולדה לאדוניה
Streiten sie nicht in folgendem: Rabbi Jose meint, wenn man es ausnimmt, ist es nicht ausgenommen, und die Rabbanan meinen, es ist ausgenommen?
מאי לאו בהא קמיפלגי דרבי יוסי סבר שיירו אינו משוייר ורבנן סברי משוייר
Rabbi Jochanan wird dir sagen: Alle meinen, wenn man es ausnimmt, ist es ausgenommen; und hier ist das der Grund, weil die Schrift sagt: „Die Frau und ihre Kinder sollen ihrem Herrn gehören.“
אמר לך ר' יוחנן דכולי עלמא שיירו משוייר והכא היינו טעמא דאמר קרא האשה וילדיה תהיה לאדוניה
Vielmehr wollen wir gewiss sagen, wie diese Tannaim; denn es wird gelehrt: Wer ein Sündopfer schlachtet und in ihm einen lebenden Vier[monatigen] findet – in einer [Baraita] wird gelehrt: Es wird nur von den männlichen Kohanim gegessen, und es wird nur einen Tag gegessen, und es wird nur innerhalb der Vorhänge gegessen.
אלא ודאי לימא כי הני תנאי דתניא השוחט את החטאת ומצא בה בן ד' חי תני חדא אין נאכלת אלא לזכרי כהונה ואינה נאכלת אלא ליום אחד ואינה נאכלת אלא לפנים מן הקלעים
Und in einer anderen wird gelehrt: Es wird von jedermann gegessen, und es wird an jedem Ort gegessen, und es wird zu jeder Zeit gegessen.
ותניא אידך נאכלת לכל אדם ונאכלת בכל מקום ונאכלת לעולם
Sind es nicht Tannaim, wobei der erste Tanna meint, wenn man es ausnimmt, ist es nicht ausgenommen, und der Meister meint, wenn man es ausnimmt, ist es ausgenommen?
מאי לאו תנאי דת"ק סבר שיירו אינו משוייר ומר סבר שיירו משויר
Rabbi Jochanan wird dir sagen: Alle meinen, wenn man es ausnimmt, ist es ausgenommen; und diese Tannaim streiten in Folgendem: Der eine Meister meint, die Jungen von Geheiligtem werden bei ihrem Entstehen geheiligt, und der andere Meister meint, die Jungen von Geheiligtem werden im Leib ihrer Mutter geheiligt.
אמר לך רבי יוחנן דכ"ע אם שיירו משוייר והני תנאי בהא קמיפלגי דמר סבר ולדי קדשים בהוייתן הן קדושים ומר סבר ולדי קדשים במעי אמן הן קדושים
Und wenn du willst, sage: Es ist kein Widerspruch: Hier, wenn man es heiligte und es am Ende trächtig wurde,
ואיבעית אימא לא קשיא כאן בשהקדישה ולבסוף נתעברה
dort, wenn es trächtig wurde und man es am Ende heiligte.
כאן בשנתעברה ולבסוף הקדישה
Rawa erhob dagegen Einspruch: Woher, dass der Grund des Rabbi Jochanan ist, dass, wenn man es ausnimmt, es ausgenommen ist? Vielleicht ist dies der Grund des Rabbi Jochanan, dass man durch den Zuwachs von Geheiligtem Sühne erlangt!
מתקיף לה רבא ממאי דטעמא דרבי יוחנן אם שיירו משוייר דלמא היינו טעמא דר' יוחנן דאדם מתכפר בשבח הקדש
Raw Hamnuna sagte zu ihm: Rabbi Elasar, der Schüler des Rabbi Jochanan, saß vor Rabbi Jochanan, und er erwiderte ihm diese Antwort nicht; und du sagst, der Grund des Rabbi Jochanan sei, dass man durch den Zuwachs von Geheiligtem Sühne erlangt?
אמר ליה רב המנונא רבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן ויתיב לקמיה דרבי יוחנן ולא אהדר ליה האי שינויא ואת אמרת טעמא דר' יוחנן משום דאדם מתכפר בשבח הקדש
„Wenn er, nachdem er gesagt hatte: ‚Siehe, diese sei Friedensopfer‘, sich besann“ usw. Das ist doch selbstverständlich, dass ihr Junges Friedensopfer ist! Kann er sich denn jederzeit, wann er will, besinnen?
אם משאמר הרי זו שלמים נמלך כו' פשיטא ולדן שלמים אלא כל אימת דבעי מימלך
Raw Papa sagte: Es ist nur nötig, wenn er es innerhalb der Spanne einer Rede sagte. Du könntest sagen: Innerhalb der Spanne einer Rede gilt es wie eine Rede, und dies ist eine Überlegung, die er anstellte – das lässt er uns hören.
אמר רב פפא לא נצרכה אלא שאמר בתוך כדי דיבור מהו דתימא תוך כדי דיבור כדיבור והאי עייוני הוא דקמעיין קמ"ל
MISCHNA: [Sagt er:] „Siehe, dies sei der Ersatz für ein Brandopfer, der Ersatz für ein Friedensopfer“, so ist es der Ersatz für ein Brandopfer – Worte Rabbi Meirs.
מתני׳ הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי רבי מאיר
Rabbi Jose sagte: Wenn er dies von Anfang an beabsichtigte, bestehen seine Worte, da man unmöglich zwei Namen auf einmal aussprechen kann. Und wenn er, nachdem er „Ersatz für ein Brandopfer“ gesagt hatte, sich besann und „Ersatz für ein Friedensopfer“ sagte, so ist es der Ersatz für ein Brandopfer.
אמר רבי יוסי אם לכן נתכוין תחלה הואיל ואי אפשר לקרות ב' שמות כאחת דבריו קיימים ואם משאמר תמורת עולה נמלך ואמר תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה
Original: Temurah 25b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.