es sei Rabbi Jehoschua, der sagt: Von der Stunde an, da man ihn niederlegt? Rawa sagte: Du kannst sogar sagen, es sei Rabbi Elieser: Erbitten ist eines und Erwähnen ist ein anderes.
רבי יהושע היא דאמר משעת הנחתו אמר רבא אפילו תימא רבי אליעזר שאלה לחוד והזכרה לחוד:
Raw Chisda sagte: Das ist kein Widerspruch: hier geht es um das Erbitten, dort um das Erwähnen. Das Erbitten setzt man fort; das Erwähnen beendet man am ersten Feiertag.
אמר רב חסדא לא קשיא כאן לשאול כאן להזכיר מישאל שאיל ואזיל להזכיר ביו"ט הראשון פסיק
Ulla sagte: Dieses [Wort] Raw Chisdas ist „wie Essig für die Zähne und wie Rauch für die Augen“ (Spr 10,26): Wenn man schon da, wo man nicht bittet, erwähnt – ist es da, wo man bittet, nicht erst recht geboten, dass man erwähnt?
אמר עולא הא דרב חסדא קשיא (משלי י, כו) כחומץ לשינים וכעשן לעינים ומה במקום שאינו שואל מזכיר במקום ששואל אינו דין שיהא מזכיר
Raw Josef sagte: Was bedeutet ‚bis Pessach vorüber ist‘? Bis der erste Vorbeter vorüber ist, der am ersten Feiertag des Pessach [vor die Lade] hinabsteigt.
רב יוסף אמר מאי עד שיעבור הפסח עד שיעבור שליח צבור ראשון היורד ביו"ט ראשון של פסח
Er sagte zu ihm: Ja, der Dolmetscher bittet. – Bittet denn ein Dolmetscher um etwas, das die Gemeinde nicht braucht? Vielmehr ist es klar wie [die Erklärung] Ullas.
א"ל אין שואל מתורגמן וכי מתורגמן שואל דבר שאינו צריך לצבור אלא מחוורתא כדעולא
Rabba sagte: Was bedeutet ‚bis Pessach vorüber ist‘? Bis die Zeit des Schlachtens des Pessachopfers vorüber ist. Und wie sein Anfang, so sein Ende: Wie man am Anfang erwähnt, obwohl man nicht bittet, so erwähnt man auch am Ende, obwohl man nicht bittet.
רבה אמר מאי עד שיעבור הפסח עד שיעבור זמן שחיטת הפסח וכתחילתו כן סופו מה תחילתו מזכיר אע"פ שאינו שואל אף סופו מזכיר אע"פ שאינו שואל
Abaje sagte zu ihm: Gewiss, am Anfang erwähnt man – auch die Erwähnung ist eine Einstimmung auf die Bitte. Aber am Ende – welche Einstimmung auf die Bitte gibt es da? Vielmehr ist es klar wie [die Erklärung] Ullas.
א"ל אביי בשלמא תחילתו מזכיר הזכרה נמי ריצוי שאלה היא אלא סופו מאי ריצוי שאלה איכא אלא מחוורתא כדעולא
א"ר אסי א"ר יוחנן הלכה כר' יהודה א"ל ר' זירא לר' אסי ומי אמר רבי יוחנן הכי והתנן בשלשה במרחשוון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו וא"ר אלעזר הלכה כרבן גמליאל
Er sagte zu ihm: Du stellst einen Mann einem [anderen] Mann entgegen! Wenn du willst, sage: Das ist kein Widerspruch: hier geht es um das Erbitten, dort um das Erwähnen.
א"ל גברא אגברא קא רמית איבעית אימא לא קשיא כאן לשאול כאן להזכיר
Aber Rabbi Jochanan sagte doch: Wo man bittet, erwähnt man! – Das wurde über das Aufhören gesagt. – Aber Rabbi Jochanan sagte doch: Fängt man an zu erwähnen, fängt man an zu bitten; hört man auf zu bitten, hört man auf zu erwähnen!
והאמר ר' יוחנן במקום ששואל מזכיר ההוא להפסקה איתמר והאמר ר' יוחנן התחיל להזכיר מתחיל לשאול פסק מלשאול פוסק מלהזכיר
Vielmehr ist es kein Widerspruch: das eine für uns, das andere für sie. Was ist bei uns anders? Weil wir Früchte auf dem Feld haben. – Auch sie haben doch Wallfahrer!
אלא לא קשיא הא לן הא להו מאי שנא לדידן דאית לן פירי בדברא לדידהו נמי אית להו עולי רגלים
Als Rabbi Jochanan es sagte, [sprach er] von der Zeit, da der Tempel nicht besteht. Jetzt, da du darauf gekommen bist: Das eine wie das andere gilt für sie, und es ist kein Widerspruch: hier zur Zeit, da der Tempel besteht, dort zur Zeit, da der Tempel nicht besteht.
כי קא"ר יוחנן בזמן שאין בית המקדש קיים השתא דאתית להכי הא והא לדידהו ולא קשיא כאן בזמן שבית המקדש קיים כאן בזמן שאין בית המקדש קיים
Und wir, die wir zwei [Feier-]Tage halten – wie verfahren wir? Raw sagte: Man beginnt im Mussaf-Gebet, hört im Mincha-Gebet, im Abend- und im Morgengebet auf und beginnt wieder im Mussaf-Gebet.
ואנן דאית לן תרי יומי היכי עבדינן אמר רב מתחיל במוספין ופוסק במנחה ערבית ושחרית וחוזר במוספין
Schmuel sagte zu ihnen: Geht hinaus und sagt zu Abba: Nachdem du ihn heilig gemacht hast, machst du ihn profan? Vielmehr sagte Schmuel: Man beginnt im Mussaf- und im Mincha-Gebet, hört im Abend- und im Morgengebet auf und beginnt wieder im Mussaf-Gebet.
אמר להו שמואל פוקו ואמרו ליה לאבא אחר שעשיתו קודש תעשהו חול אלא אמר שמואל מתחיל במוספין ובמנחה ופוסק ערבית ושחרית וחוזר ומתחיל במוספין
Original: Taanit 4b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.