teilten sie und erhöhten sie auf vierundzwanzig. Sie mischten sie und legten sie in eine Losurne. Jedaja kam und nahm sein Los und das Los seiner Gefährten: sechs. Charim kam und nahm sein Los und das Los seiner Gefährten: sechs. Ebenso Paschchur, ebenso Immer.
וחלקום והעמידום על עשרים וארבעה בללום ונתנום בקלפי בא ידעיה ונטל חלקו וחלק חבריו שש בא [חרים] ונטל חלקו וחלק חבריו שש וכן פשחור וכן אימר
Und so bedangen sich die Propheten unter ihnen aus: Selbst wenn (Jehojadiw), das Haupt der Wache, heraufzieht, soll Jedaja nicht von seiner Stelle verdrängt werden, sondern Jedaja ist die Hauptsache, (und Jehojadiw) ist ihm nachgeordnet.
וכן התנו נביאים שביניהם שאפי' (יהוידיב) ראש משמרת עולה לא ידחה ידעיה ממקומו אלא ידעיה עיקר (ויהוידיב) טפל לו:
„Und die Israeliten jener Wache versammelten sich in ihren Städten und lasen vom Schöpfungswerk.“ Woher diese Dinge? Rabbi Jakow bar Acha sagte, Rabbi Assi habe gesagt: Gäbe es nicht die Maamadot, so hätten Himmel und Erde nicht Bestand, wie es heißt: „Und er sprach: Gott, Ewiger, woran soll ich erkennen, dass ich es erben werde?“ (Gen 15,8).
וישראל שבאותו משמר מתכנסין בעריהן וקורין במעשה בראשית: מנהני מילי א"ר יעקב בר אחא אמר רב אסי אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר (בראשית טו, ב) ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה
Abraham sprach: Herr der Welt, wenn Israel vielleicht vor Dir sündigt, wirst Du mit ihnen verfahren wie mit der Generation der Flut und der Generation der Zerstreuung? Er sagte zu ihm: Nein. Er sprach vor Ihm: Herr der Welt, lass mich wissen: Wodurch werde ich es erben? Er sagte zu ihm: „Nimm Mir eine dreijährige junge Kuh und eine dreijährige Ziege“ usw. (Gen 15,9).
אמר אברהם רבש"ע שמא ישראל חוטאין לפניך אתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה א"ל לאו אמר לפניו רבש"ע הודיעני במה אירשנה א"ל (בראשית טו, ט) קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת וגו'
Er sprach vor Ihm: Herr der Welt, das ist gut, solange das Heiligtum besteht; wenn das Heiligtum nicht [mehr] besteht, was wird aus ihnen? Er sagte zu ihm: Ich habe ihnen bereits die Ordnung der Opfer eingerichtet. Wenn sie diese vor Mir lesen, rechne Ich es ihnen an, als hätten sie sie vor Mir dargebracht, und Ich vergebe ihnen alle ihre Verschuldungen.
אמר לפניו רבש"ע תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם אמר לו כבר תקנתי להם סדר קרבנות בזמן שקוראין בהן לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני ואני מוחל להם על כל עונותיהם
Die Rabbanan lehrten: Die Männer der Wache beteten über das Opfer ihrer Brüder, dass es mit Wohlgefallen angenommen werde; und die Männer der Standmannschaft versammelten sich im Bethaus und hielten vier Fasten: am Montag, am Dienstag, am Mittwoch und am Donnerstag. Am Montag für die Seefahrer, am Dienstag für die Wüstenreisenden,
ת"ר אנשי משמר היו מתפללין על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון ואנשי מעמד מתכנסין לבית הכנסת ויושבין ד' תעניות בשני בשבת בשלישי ברביעי ובחמישי בשני על יורדי הים בשלישי על הולכי מדברות
am Mittwoch für die Bräune, dass sie nicht über die Kinder komme, am Donnerstag für die Schwangeren und Stillenden: die Schwangeren, dass sie keine Fehlgeburt haben, die Stillenden, dass sie ihre Kinder stillen können. Und am Vorabend des Schabbat fasteten sie nicht, wegen der Ehre des Schabbat – umso mehr am Schabbat selbst.
ברביעי על אסכרא שלא תיפול על התינוקות בחמישי על עוברות ומיניקות עוברות שלא יפילו מיניקות שיניקו את בניהם ובערב שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת ק"ו בשבת עצמה
Am Sonntag – weshalb nicht? Rabbi Jochanan sagte: Wegen der Nozrim [der Christen]. Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte: Weil es der dritte [Tag] nach der Erschaffung [des Menschen] ist.
באחד בשבת מ"ט לא אמר ר' יוחנן מפני הנוצרים ר' שמואל בר נחמני אמר מפני שהוא שלישי ליצירה
Resch Lakisch sagte: Wegen der zusätzlichen Seele. Denn Resch Lakisch sagte: Eine zusätzliche Seele wird dem Menschen am Vorabend des Schabbat gegeben; am Ausgang des Schabbat nimmt man sie ihm wieder, wie es heißt: „Er ruhte und atmete auf (wa-jinnafasch)“ (Ex 31,17) – sobald er geruht hat: Wehe, die Seele ist verloren (wai awda nefesch)!
ריש לקיש אמר מפני נשמה יתירה דאמר ריש לקיש נשמה יתירה ניתנה בו באדם בע"ש במוצאי שבת נוטלין אותה ממנו שנאמר (שמות לא, יז) שבת וינפש כיון ששבת וי אבדה נפש:
„Am ersten Tag ‚Im Anfang‘ und ‚Es werde ein Gewölbe‘.“ Es wurde gelehrt: „Im Anfang“ [lesen] zwei, „Es werde ein Gewölbe“ einer. Gut, „Es werde ein Gewölbe“ einer – es sind drei Verse; aber „Im Anfang“ zwei? (Weshalb?) Es sind [doch nur] fünf Verse, (und wir haben gelernt:) Wer aus der Tora liest, soll nicht weniger als drei Verse lesen!
ביום הראשון בראשית ויהי רקיע: תנא בראשית בשנים יהי רקיע באחד בשלמא יהי רקיע באחד תלתא פסוקי הוו אלא בראשית בשנים (מ"ט) ה' פסוקי הויין (ותנן) הקורא בתורה אל יפחות מג' פסוקים
Raw sagte: Er wiederholt [einen Vers]; Schmuel sagte: Er teilt [einen Vers]. Und Raw, der sagt: „Er wiederholt“ – weshalb sagt er nicht: „Er teilt“? Er meint: Jeden Vers, den Mose nicht geteilt hat, teilen wir nicht.
רב אמר דולג ושמואל אמר פוסק ורב דאמר דולג מ"ט לא אמר פוסק קסבר כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה
Und Schmuel sagt: „Er teilt“ – teilen wir denn? Rabbi Chanina Kara sagte doch: Großen Kummer hatte ich bei Rabbi Chanina dem Großen, und er erlaubte mir nicht zu teilen, außer für die Schulkinder, da sie [ja] zum Lernen [da] sind. – Und Schmuel: Was ist dort der Grund? Weil es nicht anders möglich ist; auch hier ist es nicht anders möglich.
ושמואל אמר פוסק ומי פסקינן והאמר רבי חנינא קרא צער גדול היה לי אצל ר' חנינא הגדול ולא התיר לי לפסוק אלא לתינוקות של בית רבן הואיל ולהתלמד עשוין ושמואל התם טעמא מאי משום דלא אפשר הכא נמי לא אפשר
Und Schmuel sagt: „Er teilt“ – weshalb sagt er nicht: „Er wiederholt“? – Eine Verordnung wegen der Hereinkommenden und eine Verordnung wegen der Hinausgehenden.
ושמואל אמר פוסק מ"ט לא אמר דולג גזירה משום הנכנסין וגזירה משום היוצאין
Man wandte ein: Einen Abschnitt von sechs Versen lesen zwei, und einen von fünf einer allein. Und wenn der Erste drei liest, liest der Zweite zwei aus diesem Abschnitt und einen aus einem anderen Abschnitt; und manche sagen: drei, weil man einen Abschnitt nicht mit weniger als drei Versen beginnt.
מיתיבי פרשה של ששה פסוקים קורין אותה בשנים ושל חמשה [ביחיד ואם] הראשון קורא ג' השני קורא שנים מפרשה זו ואחד מפרשה אחרת וי"א ג' לפי שאין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקין
Nach dem, der sagt: „Er wiederholt“, soll er doch wiederholen; und nach dem, der sagt: „Er teilt“, soll er doch teilen! – Dort ist es anders,
למ"ד דולג לידלוג ולמאן דאמר פוסק ליפסוק שאני התם
Original: Taanit 27b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.