mit gesättigter Seele und vollem Bauch sagt. – Ist das so? Raw Papa kam doch in das Bethaus von Bej Gowar, ordnete ein Fasten an, und ihnen fiel Regen vor Mittag, und er sagte das Hallel, und danach aßen und tranken sie! – Anders sind die Leute von Mechosa, bei denen Trunkenheit häufig ist.
אלא על נפש שבעה וכרס מלאה איני והא רב פפא איקלע לבי כנישתא דאבי גובר וגזר תענית וירדו להם גשמים עד חצות ואמר הלל ואחר כך אכלו ושתו שאני בני מחוזא דשכיחי בהו שכרות:
MISCHNA: Zu drei Zeiten im Jahr erheben die Kohanim ihre Hände [zum Segen] viermal am Tag: beim Morgengebet, beim Mussaf, beim Mincha-Gebet und beim Schließen der Tore – an Fasttagen, bei den Maamadot und am Jom Kippur.
מתני׳ בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהן ארבע פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים
Dies sind die Maamadot [Standmannschaften]: Weil es heißt: „Gebiete den Kindern Israels: Meine Opfergabe, Meine Speise“ (Num 28,2) – wie kann denn das Opfer eines Menschen dargebracht werden, während er nicht dabeisteht?
אלו הן מעמדות לפי שנאמר (במדבר כח, ב) צו את בני ישראל את קרבני לחמי וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו
Die frühen Propheten richteten vierundzwanzig Wachen ein. Für jede einzelne Wache gab es eine Standmannschaft in Jerusalem, aus Kohanim, aus Leviten und aus Israeliten.
התקינו נביאים הראשונים עשרים וארבעה משמרות על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים של לוים ושל ישראלים
Kam die Zeit der Wache, hinaufzuziehen, so zogen die Kohanim und Leviten nach Jerusalem hinauf, und die Israeliten jener Wache versammelten sich in ihren Städten und lasen vom Schöpfungswerk. (Und die Männer der Standmannschaft fasteten vier Tage in der Woche, vom Montag bis zum Donnerstag; sie fasteten nicht am Vorabend des Schabbat wegen der Ehre des Schabbat und nicht am Sonntag, damit sie nicht von Ruhe und Wonne zu Mühsal und Fasten übergingen und stürben.)
הגיע זמן המשמר לעלות כהנים ולוים עולים לירושלים וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן וקוראין במעשה בראשית (ואנשי המעמד היו מתענין ארבעה ימים בשבוע מיום ב' ועד יום חמישי ולא היו מתענין ערב שבת מפני כבוד השבת ולא באחד בשבת כדי שלא יצאו ממנוחה ועונג ליגיעה ותענית וימותו)
Am ersten Tag [lasen sie] „Im Anfang“ und „Es werde ein Gewölbe“; am zweiten „Es werde ein Gewölbe“ und „Die Wasser sollen sich sammeln“; am dritten „Die Wasser sollen sich sammeln“ und „Es sollen Lichter werden“; am vierten „Es sollen Lichter werden“ und „Die Wasser sollen wimmeln“; am fünften „Die Wasser sollen wimmeln“ und „Die Erde bringe hervor“; am sechsten „Die Erde bringe hervor“ und „So wurden vollendet der Himmel“.
ביום הראשון בראשית ויהי רקיע בשני יהי רקיע ויקוו המים בשלישי יקוו המים ויהי מאורות ברביעי יהי מאורות וישרצו המים בחמישי ישרצו המים ותוצא הארץ בששי ותוצא הארץ ויכלו השמים
Einen großen Abschnitt lesen zwei, einen kleinen einer allein. Beim Morgengebet, beim Mussaf und beim Mincha-Gebet traten sie ein und lasen ihn auswendig, so wie man das Schma liest. Am Vorabend des Schabbat beim Mincha-Gebet traten sie nicht ein, wegen der Ehre des Schabbat.
פרשה גדולה קורין אותה בשנים והקטנה ביחיד בשחרית במוסף ובמנחה נכנסין וקורין על פיהן כקורין את שמע ערב שבת במנחה לא היו נכנסין מפני כבוד השבת
An jedem Tag, an dem Hallel [gesagt wird], gibt es keine Standmannschaft beim Morgengebet; [an dem es] ein Mussaf-Opfer [gibt], keine beim Schließen [der Tore]; [an dem es] ein Holzopfer [gibt], keine beim Mincha-Gebet – Worte Rabbi Akiwas.
כל יום שיש בו הלל אין מעמד בשחרית קרבן מוסף אין בנעילה קרבן עצים אין במנחה דברי ר' עקיבא
Ben Asai sagte zu ihm: So pflegte Rabbi Jehoschua zu lehren: [An dem es] ein Mussaf-Opfer [gibt], keine beim Mincha-Gebet; ein Holzopfer, keine beim Schließen [der Tore]. Da ging Rabbi Akiwa dazu über, wie Ben Asai zu lehren.
אמר לו בן עזאי כך היה רבי יהושע שונה קרבן מוסף אין במנחה קרבן עצים אין בנעילה חזר רבי עקיבא להיות שונה כבן עזאי
Die Zeit des Holzes der Kohanim und des Volkes war neunmal: am ersten Nissan die Söhne Arachs ben Jehuda; am zwanzigsten Tammus die Söhne Davids ben Jehuda; am fünften Aw die Söhne Paroschs ben Jehuda; am siebten desselben die Söhne Jonadaws ben Rechaw; am zehnten desselben die Söhne Senaas ben Binjamin; am fünfzehnten desselben die Söhne Sattus ben Jehuda,
זמן עצי כהנים והעם תשעה באחד בניסן בני ארח בן יהודה בעשרים בתמוז בני דוד בן יהודה בחמשה באב בני פרעוש בן יהודה בשבעה בו בני יונדב בן רכב בעשרה בו בני סנאה בן בנימן בחמשה עשר בו בני זתוא בן יהודה
am zwanzigsten desselben die Söhne Pachat-Moaws ben Jehuda; am zwanzigsten Elul die Söhne Adins ben Jehuda; am ersten Tewet kehrten die Söhne Paroschs ein zweites Mal wieder. Am ersten Tewet gab es keine Standmannschaft, weil an ihm Hallel, Mussaf-Opfer und Holzopfer waren.
בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה בעשרים באלול בני עדין בן יהודה באחד בטבת שבו בני פרעוש שניה באחד בטבת לא היה בו מעמד שהיה בו הלל וקרבן מוסף וקרבן עצים
Fünf Dinge widerfuhren unseren Vätern am siebzehnten Tammus und fünf am Neunten Aw. Am siebzehnten Tammus
חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב בשבעה עשר בתמוז
Original: Taanit 26a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.