aus Scham. Sie hatte eine böse Nachbarin. Die sagte: Ich weiß doch, dass sie gar nichts haben – was soll das alles? Sie ging und klopfte an die Tür. Jene schämte sich und ging in die innere Kammer.
משום כיסופא הוה לה הך שיבבתא בישתא אמרה מכדי ידענא דלית להו ולא מידי מאי כולי האי אזלא וטרפא אבבא איכספא ועיילא לאינדרונא
Da geschah ihr ein Wunder: [Die Nachbarin] sah den Ofen voller Brot und den Trog voller Teig. Sie sagte zu ihr: Soundso, Soundso, bring die Schaufel, denn dein Brot verbrennt! Sie sagte zu ihr: Auch ich bin deswegen hineingegangen. Es wurde gelehrt: Auch sie war hineingegangen, um eine Brotschaufel zu holen, weil sie an Wunder gewöhnt war.
איתעביד לה ניסא דחזיא לתנורא מלא לחמא ואגנא מלא לישא אמרה לה פלניתא פלניתא אייתי מסא דקא חריך לחמיך אמרה לה אף אנא להכי עיילי תנא אף היא להביא מרדה נכנסה מפני שמלומדת בנסים
Seine Frau sagte zu ihm: Wie lange sollen wir noch so sehr leiden? Er sagte zu ihr: Was sollen wir tun? – Bitte um Erbarmen, dass man dir etwas gebe. Er bat um Erbarmen. Da kam etwas wie eine Handfläche hervor, und man gab ihm ein Bein eines goldenen Tisches. (Ich sah) im Traum: Die Gerechten werden künftig an einem goldenen Tisch essen, der drei Beine hat, (und du) isst an einem Tisch mit zwei Beinen.
אמרה ליה דביתהו עד אימת ניזיל ונצטער כולי האי אמר לה מאי נעביד בעי רחמי דניתבו לך מידי בעא רחמי יצתה כמין פיסת יד ויהבו ליה חד כרעא דפתורא דדהבא (חזאי) בחלמא עתידי צדיקי דאכלי אפתורא דדהבא דאית ליה תלת כרעי (ואת) אוכלת אפתורא דתרי כרעי
(Sie sagte zu ihm:) Ist es dir recht, dass alle an einem vollständigen Tisch essen und wir an einem mangelhaften Tisch? Sie sagte zu ihm: Und was sollen wir tun? – Bitte um Erbarmen, dass man es von dir zurücknimmt. Er bat um Erbarmen, und man nahm es zurück. Es wurde gelehrt: Das letzte Wunder war größer als das erste, denn es ist überliefert: Geben – das tut man [im Himmel]; zurücknehmen – das tut man nicht.
(אמרה ליה) ניחא לך דמיכל אכלי כולי עלמא אפתורא דמשלם ואנן אפתורא דמחסר אמרה ליה ומאי נעביד בעי רחמי דנשקלינהו מינך בעי רחמי ושקלוהו תנא גדול היה נס אחרון יותר מן הראשון דגמירי דמיהב יהבי מישקל לא שקלי
Einmal, in der Abenddämmerung, sah er seine Tochter traurig. Er sagte zu ihr: Meine Tochter, weshalb bist du traurig? Sie sagte zu ihm: Ein Gefäß mit Essig wurde mir mit einem Gefäß mit Öl vertauscht, und ich habe damit das Licht für den Schabbat angezündet. Er sagte zu ihr: Meine Tochter, was kümmert es dich? Der zum Öl gesprochen hat, dass es brenne, wird [auch] zum Essig sprechen, dass er brenne. Es wurde gelehrt: Es brannte den ganzen Tag hindurch, bis man davon Licht für die Hawdala nahm.
חד בי שמשי חזייה לברתיה דהוות עציבא אמר לה בתי למאי עציבת אמרה ליה כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן והדלקתי ממנו אור לשבת אמר לה בתי מאי איכפת לך מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק תנא היה דולק והולך כל היום כולו עד שהביאו ממנו אור להבדלה
Rabbi Chanina ben Dosa hatte Ziegen. Man sagte zu ihm: Sie richten Schaden an. Er sagte: Wenn sie Schaden anrichten, sollen Bären sie fressen; und wenn nicht, soll jede einzelne von ihnen am Abend einen Bären auf ihren Hörnern bringen. Am Abend brachte jede einzelne einen Bären auf ihren Hörnern.
ר' חנינא בן דוסא הוו ליה הנך עיזי אמרו ליה קא מפסדן אמר אי קא מפסדן ניכלינהו דובי ואי לא כל חדא וחדא תיתי לאורתא דובא בקרנייהו לאורתא אייתי כל חדא וחדא דובא בקרנייהו
Er hatte eine Nachbarin, die ein Haus baute, doch die Balken reichten nicht. Sie kam zu ihm und sagte zu ihm: Ich habe mein Haus gebaut, doch meine Balken reichen nicht. Er sagte zu ihr: Wie heißt du? Sie sagte zu ihm: Ikku. Er sagte: Ikku – deine Balken sollen reichen!
הוה ליה ההיא שיבבתא דקא בניא ביתא ולא מטו כשורי אתיא לקמיה אמרה ליה בניתי ביתי ולא קמטו כשוראי אמר לה מה שמך אמרה ליה איכו אמר איכו נימטו כשוריך
Es wurde gelehrt: Sie reichten [so weit], dass sie eine Elle auf dieser Seite und eine Elle auf jener Seite hinausragten. Manche sagen: Man machte sie aus angesetzten Stücken. Es wurde gelehrt: Plimo sagt: Ich habe jenes Haus gesehen, und seine Balken ragten eine Elle auf dieser Seite und eine Elle auf jener Seite hinaus, und man sagte mir: Dies ist das Haus, das Rabbi Chanina ben Dosa durch sein Gebet mit Balken gedeckt hat.
תנא הגיעו עד שיצאו אמה לכאן ואמה לכאן ויש אומרין סניפין עשאום תניא פלימו אומר אני ראיתי אותו הבית והיו קורותיו יוצאות אמה לכאן ואמה לכאן ואמרו לי בית זה שקירה ר' חנינא בן דוסא בתפלתו
Und woher hatte Rabbi Chanina ben Dosa Ziegen? Er war doch arm! Und außerdem haben die Weisen gesagt: Man züchtet kein Kleinvieh im Land Israel! Raw Pinchas sagte: Es geschah, dass ein Mann am Eingang seines Hauses vorbeikam und dort Hühner zurückließ, und die Frau Rabbi Chanina ben Dosas fand sie.
ור' חנינא בן דוסא מהיכן הוו ליה עזים והא עני הוי ועוד אמרו חכמים אין מגדלין בהמה דקה בא"י אמר רב פנחס מעשה ועבר אדם אחד על פתח ביתו והניח שם תרנגולין ומצאתן אשתו של ר' חנינא בן דוסא
Er sagte zu ihr: Iss nicht von ihren Eiern. Die Eier und Hühner vermehrten sich und wurden ihnen lästig. Da verkaufte er sie und kaufte für ihren Erlös Ziegen. Einmal kam jener Mann vorbei, dem die Hühner verloren gegangen waren, und sagte zu seinem Gefährten: Hier habe ich meine Hühner zurückgelassen. Rabbi Chanina hörte es und sagte zu ihm: Hast du ein Kennzeichen an ihnen? Er sagte zu ihm: Ja. Er gab ihm ein Kennzeichen und nahm die Ziegen. Und das sind eben die Ziegen, die Bären auf ihren Hörnern brachten.
ואמר לה אל תאכלי מביציהן והרבו ביצים ותרנגולין והיו מצערין אותם ומכרן וקנה בדמיהן עזים פעם אחת עבר אותו אדם שאבדו ממנו התרנגולין ואמר לחבירו בכאן הנחתי התרנגולין שלי שמע ר' חנינא אמר לו יש לך בהן סימן אמר לו הן נתן לו סימן ונטל את העזין והן הן עיזי דאייתו דובי בקרנייהו
Rabbi Elasar ben Pedat war sehr bedrängt. Er ließ sich zur Ader und hatte nichts zu essen. Er nahm eine Knoblauchschale und steckte sie in seinen Mund; ihm wurde schwach, und er schlief ein. Die Rabbanan gingen, um nach ihm zu sehen, und sahen, dass er weinte und lachte und ein Feuerstrahl von seiner Stirn ausging.
רבי אלעזר בן פדת דחיקא ליה מילתא טובא עבד מלתא ולא הוה ליה מידי למטעם שקל ברא דתומא ושדייה בפומיה חלש לביה ונים אזול רבנן לשיולי ביה חזיוהו דקא בכי וחייך ונפק צוציתא דנורא מאפותיה
Als er erwachte, sagten sie zu ihm: Weshalb hast du geweint und gelacht? Er sagte zu ihnen: Weil der Heilige, gelobt sei Er, bei mir saß, und ich sagte zu Ihm: Wie lange soll ich in dieser Welt leiden? Und Er sagte zu mir: Elasar, Mein Sohn, ist es dir recht, dass Ich die Welt von Anfang an umstürze? Vielleicht wirst du [dann] in einer Stunde des Unterhalts geboren.
כי אתער אמרו ליה מ"ט קבכית וחייכת אמר להו דהוה יתיב עמי הקב"ה ואמרי ליה עד מתי אצטער בהאי עלמא ואמר לי אלעזר בני ניחא לך דאפכיה לעלמא מרישא אפשר דמתילדת בשעתא דמזוני
Ich sagte vor Ihm: All dies – und [nur] vielleicht? Ich sagte zu Ihm: Ist [die Zeit], die ich gelebt habe, länger, oder die, die ich [noch] leben werde? Er sagte zu mir: Die du gelebt hast. Ich sagte vor Ihm: Wenn es so ist, will ich es nicht.
אמרי לקמיה כולי האי ואפשר אמרי ליה דחיי טפי או דחיינא א"ל דחיית אמרי לקמיה א"כ לא בעינא
Er sagte zu mir: Zum Lohn dafür, dass du gesagt hast: Ich will es nicht, gebe Ich dir in der kommenden Welt dreizehn Ströme reinen Balsamöls, [groß] wie Euphrat und Tigris, an denen du dich ergötzen wirst. Ich sagte vor Ihm: Dies, und sonst nichts? Er sagte zu mir: Und was soll Ich deinem Gefährten geben? Ich sagte zu Ihm: Und ich soll es von einem Mann verlangen, der nichts hat? Da schnippte Er mir mit dem Finger an die Stirn und sagte zu mir: Elasar, Mein Sohn, Meine Pfeile auf dich, Meine Pfeile!
אמר לי בהאי אגרא דאמרת לא בעינא יהיבנא לך לעלמא דאתי תליסרי נהרוותא דמשחא אפרסמון דכיין כפרת ודיגלת דמענגת בהו אמרי לקמיה האי ותו לא אמר לי ולחברך מאי יהיבנא אמרי ליה ואנא מגברא דלית ליה בעינא מחיין באסקוטלא אפותאי ואמר לי אלעזר ברי גירי בך גירי
Rabbi Chama bar Chanina ordnete ein Fasten an, und es kam kein Regen. Sie sagten zu ihm: Wenn doch Rabbi Jehoschua ben Levi ein Fasten anordnete, kam Regen! Er sagte zu ihnen: Hier bin ich, dort ist der Sohn Levis. Sie sagten zu ihm: Lass uns kommen und unseren Sinn ausrichten; vielleicht bricht die Gemeinde ihr Herz, sodass Regen kommt. Sie baten um Erbarmen, doch es kam kein Regen.
ר' חמא בר חנינא גזר תעניתא ולא אתא מיטרא אמרו ליה והא רבי יהושע בן לוי גזר תעניתא ואתי מיטרא אמר להו הא אנא הא בר ליואי אמרו ליה דניתי וניכוין דעתין איפשר דתברי ציבורא לבייהו דאתי מיטרא בעון רחמי ולא אתי מיטרא
Er sagte zu ihnen: Ist es euch recht, dass Regen um unseretwillen kommt? Sie sagten zu ihm: Ja. Er sagte: Himmel, Himmel, verhülle dein Angesicht! Er verhüllte sich nicht. Er sagte: Wie frech ist das Angesicht des Himmels! Da verhüllte er sich, und der Regen kam.
אמר להו ניחא לכו שיבא מטר בשבילנו אמרו ליה הן אמר רקיע רקיע כסי פניך לא איכסי אמר כמה עזין פני רקיע איכסי ואתא מיטרא
Levi ordnete ein Fasten an, und es kam kein Regen. Er sprach vor Ihm: Herr der Welt, Du bist hinaufgestiegen und hast Dich in der Höhe niedergelassen und erbarmst Dich nicht Deiner Kinder! Da kam Regen, er aber wurde lahm. Rabbi Elasar sagte: Niemals soll ein Mensch harte Worte gegen [Gott] droben schleudern, denn ein großer Mann schleuderte harte Worte gegen droben und wurde lahm – und wer war es? Levi.
לוי גזר תעניתא ולא אתא מיטרא אמר לפניו רבונו של עולם עלית וישבת במרום ואין אתה מרחם על בניך אתא מיטרא ואיטלע אמר רבי אלעזר לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה שהרי אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה ואיטלע ומנו לוי
Aber hat ihm denn das geschadet? Levi hat doch vor Rabbi eine Kidda [Verneigung] vorgeführt und wurde [davon] lahm! – Dies und jenes haben ihm geschadet.
Rabbi Chija bar Luljani hörte jene Wolken sagen: Lasst uns kommen und Wasser in Ammon und Moab geben. Er sprach vor Ihm: Herr der Welt, als Du Deinem Volk Israel die Tora gabst, bist Du bei allen Völkern der Welt umhergegangen, und sie haben sie nicht angenommen; und jetzt gibst Du ihnen Regen? Werft ihn hier ab! Da warfen sie ihn an ihrer Stelle ab.
רבי חייא בר לולייני שמעינהו להנך ענני דקאמרי ניתו וניתבי מיא בעמון ומואב אמר לפניו רבונו של עולם כשנתת תורה לעמך ישראל חזרת על כל אומות העולם ולא קיבלוה ועכשיו אתה נותן להם מטר שדו הכא שדיוה אדוכתיהו
Rabbi Chija bar Luljani trug vor: Was bedeutet, was geschrieben steht: „Der Gerechte sprosst wie die Dattelpalme, wie eine Zeder auf dem Libanon wächst er empor“ (Ps 92,13)? Wenn die Dattelpalme gesagt ist, wozu ist die Zeder gesagt, und wenn die Zeder gesagt ist, wozu ist die Dattelpalme gesagt? Wäre die Dattelpalme gesagt und die Zeder nicht gesagt, hätte ich gemeint: So wie bei der Dattelpalme
דרש רבי חייא בר לולייני מאי דכתיב (תהלים צב, יג) צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה אם נאמר תמר למה נאמר ארז ואם נאמר ארז למה נאמר תמר אילו נאמר תמר ולא נאמר ארז הייתי אומר מה תמר
Original: Taanit 25a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.