in den Tagen Rabbi Chalaftas und Rabbi Chananjas ben Teradjon, dass einer vor die Lade trat und den ganzen Segen beendete, und man antwortete ihm nicht „Amen“. [Man rief:] „Blast, ihr Priester, blast!“ – „Der unseren Vater Abraham auf dem Berg Morija erhört hat, er erhöre euch und höre auf die Stimme eures Schreiens an diesem Tag.“ – „Schmettert, Söhne Aarons, schmettert!“ – „Der unsere Väter am Schilfmeer erhört hat, er erhöre euch und höre auf die Stimme eures Schreiens an diesem Tag.“
בימי רבי חלפתא ור' חנניא בן תרדיון שעבר אחד לפני התיבה וגמר את הברכה כולה ולא ענו אחריו אמן תקעו הכהנים ותקעו מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה הריעו בני אהרן הריעו מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה
An den ersten drei Fasten fasten die Männer der Wachabteilung (Mischmar), aber nicht bis zum Ende [des Tages], und die Männer des Vaterhauses (Bet Av) fasteten überhaupt nicht. An den zweiten drei fasten die Männer der Wachabteilung bis zum Ende, und die Männer des Vaterhauses fasten, aber nicht bis zum Ende. An den letzten sieben fasten diese wie jene bis zum Ende – Worte Rabbi Jehoschuas.
שלש תעניות הראשונות אנשי משמר מתענין ולא משלימין ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל שלש שניות אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין שבע אחרונות אלו ואלו מתענין ומשלימין דברי רבי יהושע
Die Weisen aber sagen: An den ersten drei Fasten fasteten diese wie jene überhaupt nicht. An den zweiten drei fasten die Männer der Wachabteilung, aber nicht bis zum Ende, und die Männer des Vaterhauses fasteten überhaupt nicht. An den letzten sieben fasten die Männer der Wachabteilung bis zum Ende, und die Männer des Vaterhauses fasten, aber nicht bis zum Ende.
וחכמים אומרים שלש תעניות הראשונות אלו ואלו לא היו מתענין כלל שלש שניות אנשי משמר מתענין ולא משלימין ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל שבע אחרונות אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין
Die Männer der Wachabteilung dürfen in den Nächten Wein trinken, aber nicht an den Tagen; die Männer des Vaterhauses weder am Tag noch in der Nacht. Den Männern der Wachabteilung und den Männern des Beistands (Maamad) ist es verboten, sich die Haare zu schneiden und [Kleider] zu waschen; am Donnerstag ist es ihnen erlaubt, wegen der Ehre des Schabbats.
אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים ואנשי בית אב לא ביום ולא בלילה אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת
Bei allem, wobei in der Fastenrolle geschrieben steht: „dass man keine Totenklage halte“, ist es am Tag davor verboten, am Tag danach erlaubt. Rabbi Jose sagt: Davor und danach ist es verboten.
כל הכתוב במגילת תענית דלא למספד לפניו אסור לאחריו מותר רבי יוסי אומר לפניו ולאחריו אסור
Man verhängt über die Gemeinde ein Fasten nicht zu Beginn an einem Donnerstag, um die Preise nicht in die Höhe zu treiben; vielmehr [sind] die ersten drei Fasten Montag, Donnerstag und Montag, und die zweiten drei Donnerstag, Montag und Donnerstag. Rabbi Jose sagt: Wie die ersten nicht an einem Donnerstag [beginnen], so auch weder die zweiten noch die letzten.
אין גוזרין תענית על הצבור בתחילה בחמישי שלא להפקיע השערים אלא שלש תעניות הראשונות שני וחמישי ושני ושלש שניות חמישי שני וחמישי ר' יוסי אומר כשם שאין הראשונות בחמישי כך לא שניות ולא אחרונות
Man verhängt über die Gemeinde kein Fasten an Neumondtagen, an Chanukka und an Purim; hat man aber begonnen, unterbricht man nicht – Worte Rabban Gamliels. Rabbi Meir sagte: Obwohl Rabban Gamliel sagte, man unterbreche nicht, gab er zu, dass man nicht bis zum Ende fastet. Und ebenso [ist es beim] Neunten Aw, der auf einen Vorabend des Schabbats fällt.
אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים בחנוכה ובפורים ואם התחילו אין מפסיקין דברי רבן גמליאל אמר רבי מאיר אף על פי שאמר רבן גמליאל אין מפסיקין מודה היה שאין משלימין וכן תשעה באב שחל להיות בערב שבת:
GEMARA: „Die Ordnung der Fasten – wie? Man bringt die Lade hinaus usw.“ – Und zwar schon bei den ersten? Dem widersprechend [wird gelehrt]: An den ersten drei Fasten und an den zweiten geht man in die Synagoge und betet, wie man das ganze Jahr über betet.
גמ׳ סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה כו' ואפילו בקמייתא ורמינהו שלש תעניות ראשונות ושניות נכנסים לבית הכנסת ומתפללין כדרך שמתפללין כל השנה כולה
Und an den letzten sieben bringt man die Lade auf den Platz der Stadt hinaus und gibt Asche auf die Lade, auf das Haupt des Fürsten und auf das Haupt des Vorsitzenden des Gerichtshofs, und jeder Einzelne nimmt und gibt [sie] auf sein Haupt. Rabbi Natan sagt: Brandasche brachten sie. Raw Papa sagte: Auch als wir unsere Mischna lernten, lernten wir sie in Bezug auf die letzten sieben.
ובשבע אחרונות מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו רבי נתן אומר אפר מקלה הן מביאין אמר רב פפא כי תנן נמי מתניתין אשבע אחרונות תנן:
„Und auf das Haupt des Fürsten“, und danach lehrt er: „Jeder Einzelne (nimmt und gibt [sie]) auf sein Haupt“. Ist es denn so? (Wir haben doch gelernt:) Rabbi sagt: Bei einer Ehrung beginnt man beim Größten, und bei einem Fluch beginnt man beim Kleinsten.
ובראש הנשיא והדר תני כל אחד ואחד (נוטל ונותן) בראשו איני (והתנן) רבי אומר בגדולה מתחילין מן הגדול ובקללה מתחילין מן הקטן
Bei einer Ehrung beginnt man beim Größten, denn es heißt: „Und Mose sprach zu Aaron und zu Eleasar und zu Itamar“ (Lev 10,6); und bei einem Fluch beginnt man beim Kleinsten, (denn der Meister sagte:) Zuerst wurde die Schlange verflucht, danach wurde Eva verflucht, und danach wurde Adam verflucht.
בגדולה מתחילין מן הגדול שנאמר (ויקרא י, ו) ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר ובקללה מתחילין מן הקטן (דאמר מר) בתחלה נתקלל נחש ואחר כך נתקללה חוה ואח"כ נתקלל אדם
(„Jeder Einzelne (nimmt und gibt [sie]) auf sein Haupt.“ Raw Ada sagte:) „Und jeder Einzelne (nimmt und gibt [sie]) auf sein Haupt“ – sollen doch auch der Fürst und der Vorsitzende des Gerichtshofs [selbst Asche] nehmen und auf ihr Haupt legen! Warum nimmt ein anderer Mensch [sie] und legt sie ihnen auf? Rabbi Abba aus Cäsarea sagte: Wer sich selbst beschämt, ist nicht zu vergleichen
(כל אחד ואחד (נוטל ונותן) בראשו אמר רב אדא) וכל אחד ואחד (נוטל ונותן) בראשו נשיא ואב בית דין נמי נשקלו אינהו ונינחו בראשייהו מאי שנא דשקיל איניש אחרינא ומנח להו אמר רבי אבא דמן קסרי אינו דומה מתבייש מעצמו
Original: Taanit 15b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.