wie zwei dünne Nasenlöcher, (eines) weiter und eines enger, damit beide zugleich leer würden. Die westliche [war] für das Wasser, die östliche für den Wein. Hat er die des Wassers in die des Weines oder die des Weines in die des Wassers gegossen, hat er [seiner Pflicht] genügt.
כמין שני חוטמין דקין (ואחד) מעובה ואחד דק כדי שיהו שניהם כלין בבת אחת מערבו של מים מזרחו של יין עירה של מים לתוך של יין ושל יין לתוך של מים יצא
Rabbi Jehuda sagt: Mit einem Log goss man alle acht [Tage]. Und zu dem, der goss, sagt man: Hebe deine Hand! Denn einmal goss einer [es] über seine Füße, und das ganze Volk bewarf ihn mit seinen Etrogim.
ר' יהודה אומר בלוג היה מנסך כל שמונה ולמנסך אומר לו הגבה ידך שפעם אחד נסך אחד על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן
Wie man es am Werktag tat, so tat man es am Schabbat, nur dass man am Vorabend des Schabbat ein goldenes, nicht geheiligtes Fass aus dem Schiloach füllte und es in eine Kammer stellte. Wurde es ausgeschüttet oder war es unbedeckt [geblieben], füllte man aus dem Becken; denn unbedeckter Wein und unbedecktes Wasser sind für den Altar untauglich.
כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיה ממלא מערב שבת חבית של זהב שאינה מקודשת מן השילוח ומניחה בלשכה נשפכה נתגלתה היה ממלא מן הכיור שהיין והמים מגולין פסולין לגבי מזבח:
Jene zwei Minäer – einer hieß Wonne (Sasson) und einer hieß Freude (Simcha). Wonne sagte zu Freude: Ich bin vorzüglicher als du, denn es steht geschrieben: „Wonne und Freude werden sie erlangen usw.“ (Jes 35,10). Freude sagte zu Wonne: Ich bin vorzüglicher als du, denn es steht geschrieben: „Freude und Wonne für die Juden“ (Est 8,17). Wonne sagte zu Freude: Eines Tages wird man dich entlassen und dich zum Eilboten machen, denn es steht geschrieben: „Denn in Freude werdet ihr ausziehen“ (Jes 55,12). Freude sagte zu Wonne: Eines Tages wird man dich entlassen und mit dir Wasser schöpfen, denn es steht geschrieben: „Und ihr werdet Wasser schöpfen mit Wonne.“
הנהו תרי מיני חד שמיה ששון וחד שמיה שמחה א"ל ששון לשמחה אנא עדיפנא מינך דכתיב (ישעיהו לה, י) ששון ושמחה ישיגו וגו' א"ל שמחה לששון אנא עדיפנא מינך דכתיב (אסתר ח, יז) שמחה וששון ליהודים א"ל ששון לשמחה חד יומא שבקוך ושויוך פרוונקא דכתיב (ישעיהו נה, יב) כי בשמחה תצאו א"ל שמחה לששון חד יומא שבקוך ומלו בך מיא דכתיב ושאבתם מים בששון
Ein Minäer, der Sasson hieß, sagte zu Rabbi Abbahu: Ihr werdet mir in der kommenden Welt Wasser schöpfen müssen, denn es steht geschrieben: „Und ihr werdet Wasser schöpfen mit Wonne (be-sasson).“ Er sagte zu ihm: Stünde geschrieben „für Sasson“, wäre es, wie du sagst; jetzt, da geschrieben steht „mit Sasson“, machen wir aus der Haut jenes Mannes einen Schlauch und schöpfen damit Wasser.
א"ל ההוא מינא דשמיה ששון לר' אבהו עתידיתו דתמלו לי מים לעלמא דאתי דכתיב ושאבתם מים בששון א"ל אי הוה כתיב לששון כדקאמרת השתא דכתיב בששון משכיה דההוא גברא משוינן ליה גודא ומלינן ביה מיא:
„Er stieg die Rampe hinauf und wandte sich nach links usw.“: Die Rabbanan lehrten: Alle, die zum Altar hinaufsteigen, steigen auf der rechten Seite hinauf, gehen herum und steigen auf der linken Seite hinab – außer dem, der zu diesen drei Dingen hinaufsteigt: Sie steigen auf der linken Seite hinauf und kehren auf der Ferse um. Und diese sind es: die Wasserlibation, die Weinlibation und das Geflügel-Brandopfer, wenn es im Osten zu viele waren.
עלה בכבש ופנה לשמאלו כו': ת"ר כל העולים למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין דרך שמאל חוץ מן העולה לשלשה דברים הללו שעולין דרך שמאל וחוזרין על העקב ואלו הן ניסוך המים וניסוך היין ועולת העוף כשרבתה במזרח:
„Nur dass sie geschwärzt waren“: Recht, die des Weines wird schwarz; die des Wassers – warum wird sie schwarz? Da der Meister sagte: Hat er die des Wassers in die des Weines oder die des Weines in die des Wassers gegossen, hat er genügt – wird [auch] die des Wassers schwarz.
אלא שהיו משחירין: בשלמא דיין משחיר דמיא אמאי משחיר כיון דאמר מר עירה של מים לתוך של יין ושל יין לתוך של מים יצא של מים אתי לאשחורי:
„Und durchlöchert wie zwei Nasenlöcher usw.“: Sollen wir sagen, unsere Mischna ist [nach]Rabbi Jehuda und nicht [nach] den Rabbanan? Denn wir haben gelernt: Rabbi Jehuda sagt: Mit einem Log goss man alle acht [Tage]. Denn wenn [nach] den Rabbanan – sie sind doch gleich [in der Menge]!
ומנוקבים כמין ב' חוטמין וכו': לימא מתניתין ר' יהודה היא ולא רבנן דתנן רבי יהודה אומר בלוג היה מנסך כל שמונה דאי רבנן כי הדדי נינהו
So ist es auch einleuchtend; denn wenn [es]Rabbi Jehuda[wäre] – er spricht von „weit“ und „eng“; denn es wurde gelehrt: Rabbi Jehuda sagt: Zwei Kannen waren dort, eine für Wasser und eine für Wein. Die des Weines – ihre Öffnung war weit; die des Wassers – ihre Öffnung war eng, damit beide zugleich leer würden. Schließe es daraus.
הכי נמי מסתברא דאי רבי יהודה רחב וקצר אית ליה דתניא רבי יהודה אומר שני קשוואות היו שם אחד של מים ואחד של יין של יין פיה רחב של מים פיה קצר כדי שיהו שניהם כלין בבת אחת ש"מ:
„Die westliche für das Wasser“: Die Rabbanan lehrten: Es geschah mit einem Sadduzäer, dass er [das Wasser] über seine Füße goss, und das ganze Volk bewarf ihn mit seinen Etrogim. Und an jenem Tag wurde das Horn des Altars beschädigt; und man brachte einen Salzklumpen und verstopfte es – nicht, weil er [dadurch] für den Dienst tauglich wurde, sondern damit man den Altar nicht beschädigt sehe.
מערבו של מים: ת"ר מעשה בצדוקי אחד שניסך על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן ואותו היום נפגמה קרן המזבח והביאו בול של מלח וסתמוהו לא מפני שהוכשר לעבודה אלא מפני שלא יראה מזבח פגום
Original: Sukkah 48b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.