„Ihr sollt wohnen“ – „ihr sollt wohnen“ (teschwu) zur Wortanalogie: Hier wird „ihr sollt wohnen“ gesagt, und bei der Einsetzung wird gesagt: „ihr sollt wohnen (teschwu)“ (Lev 8,35): Wie dort Tage und selbst Nächte, so auch hier Tage und selbst Nächte.
תשבו תשבו לגזרה שוה נאמר כאן תשבו ונאמר במלואים (ויקרא ח, לה) תשבו מה להלן ימים ואפי' לילות אף כאן ימים ואפילו לילות:
„Bachweide sieben – wie?“: Die Bachweide am siebten [Tag] – was ist der Grund, dass sie den Schabbat verdrängt? Rabbi Jochanan sagte: Um bekannt zu machen, dass sie aus der Tora ist. – Wenn so, soll auch der Lulaw [den Schabbat] verdrängen, um bekannt zu machen, dass er aus der Tora ist!
ערבה שבעה כיצד: ערבה בשביעי מ"ט דחיא שבת א"ר יוחנן כדי לפרסמה שהיא מן התורה אי הכי לולב נמי לידחי כדי לפרסמו שהוא מן התורה
Beim Lulaw [gilt] die Verordnung wegen [der Begründung] Rabbas. – Wenn so, dann soll man auch bei der Bachweide verordnen! – Die Bachweide bringen die Boten des Gerichts; der Lulaw ist jedem übergeben.
לולב גזרה משום דרבה אי הכי ערבה נמי נגזור ערבה שלוחי בית דין מייתי לה לולב לכל מסור
Wenn so, soll sie an jedem Tag [, der auf einen Schabbat fällt,] verdrängen! – Man käme dazu, am Lulaw zu zweifeln. – Dann soll sie am ersten Feiertag verdrängen! – Da ist die Sache nicht erkennbar; man würde sagen: Es ist der Lulaw, der verdrängt.
אי הכי כל יומא נמי לידחי אתי לפקפוקי בלולב ולידחי ביום טוב ראשון לא מוכחא מלתא אמרי לולב הוא דקא דחי
Jene, die die Festsetzung des Monats kennen, sollen [den Schabbat] verdrängen! – Als Bar Hadja kam, sagte er: Es ist [nie] vorgekommen. Als Rawin und alle, die herabkamen, kamen, sagten sie: Es ist vorgekommen, und sie verdrängte nicht.
אינהו דידעי בקיבועא דירחא לידחי כי אתא בר הדיא אמר לא איקלע כי אתא רבין וכל נחותי אמרי איקלע ולא דחי
Abaje wandte gegen ihn ein: Lulaw und Bachweide – sechs und sieben. Etwa nicht wie der Lulaw: Wie der Lulaw durch Nehmen, so auch die Bachweide durch Nehmen? – Ist das ein Beweis? Dies, wie es ist, und jenes, wie es ist.
איתיביה אביי לולב וערבה ששה ושבעה מאי לאו כלולב מה לולב בנטילה אף ערבה בנטילה מידי איריא הא כדאיתיה והא כדאיתיה
Abaje wandte gegen ihn ein: An jedem Tag umkreist man den Altar einmal und an jenem Tag siebenmal. Etwa nicht mit der Bachweide? – Nein, mit dem Lulaw. – Aber Raw Nachman sagte doch, Rabba bar Awuha sagte: mit der Bachweide! Er sagte zu ihm: Er sagt dir: mit der Bachweide, und ich sage: mit dem Lulaw. Es wurde gesagt: Rabbi Elasar sagt: mit dem Lulaw; Raw Schmuel [bar Natan] sagte, Rabbi Chanina sagte: mit der Bachweide; und ebenso sagte Raw Nachman, Rabba bar Awuha sagte: mit der Bachweide.
איתיביה אביי בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואותו היום שבע פעמים מאי לאו בערבה לא בלולב והא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה בערבה א"ל הוא אמר לך בערבה ואנא אמינא בלולב אתמר ר' אלעזר אומר בלולב רב שמואל [בר נתן] אמר ר' חנינא בערבה וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה בערבה
Rawa sagte zu Raw Jizchak, dem Sohn Rabba bar bar Chanas: Löwensohn (bar Urja), komm, ich sage dir eine vortreffliche Sache, die dein Vater zu sagen pflegte: Das, was wir gelernt haben: Den ganzen [übrigen] Tag umkreist man den Altar einmal, und an jenem Tag umkreist man den Altar siebenmal – so sagte dein Vater im Namen Rabbi Elasars: mit dem Lulaw.
א"ל רבא לרב יצחק בריה דרבה בר בר חנה בר אוריא תא ואימא לך מלתא מעליתא דהוה אמר אבוך הא דתנן כל היום מקיפין את המזבח פעם אחת ואותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים הכי אמר אבוך משמיה דר' אלעזר בלולב
Er wandte gegen ihn ein: Der Lulaw verdrängt den Schabbat an seinem Anfang, und die Bachweide an seinem Ende. Einmal fiel der siebte [Tag] der Bachweide auf einen Schabbat, und man brachte Weidenruten am Vorabend des Schabbat und legte sie in den Vorhof. Die Boethusäer bemerkten sie, nahmen sie und drückten sie unter Steine.
איתיביה לולב דוחה את השבת בתחלתו וערבה בסופו פעם אחת חל שביעי של ערבה להיות בשבת והביאו מרביות של ערבה מערב שבת והניחום בעזרה והכירו בהן בייתוסין ונטלום וכבשום תחת אבנים
Am nächsten Tag bemerkten sie Leute aus dem einfachen Volk und zogen sie unter den Steinen hervor; und die Kohanim brachten sie und richteten sie an den Seiten des Altars auf, weil die Boethusäer nicht zugeben, dass das Schlagen der Bachweide den Schabbat verdrängt.
למחר הכירו בהן עמי הארץ ושמטום מתחת האבנים והביאום הכהנים וזקפום בצידי המזבח לפי שאין בייתוסין מודים שחיבוט ערבה דוחה את השבת
Aber dann sollen sie [, die den Monat kennen,] doch verdrängen! – Da wir nicht verdrängen, verdrängen auch sie nicht. – Aber der erste Feiertag verdrängt doch für uns nicht und für sie verdrängt er!
ואלא נדחו כיון דאנן לא דחינן אינהו נמי לא דחו והא יום טוב הראשון דלדידן לא דחי ולדידהו דחי
Original: Sukkah 43b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.