dass seine Verzehntung zur Zeit seines Pflückens [erfolgt] – Worte Rabban Gamliels. Rabbi Elieser sagt: Der Etrog gleicht dem Baum in jeder Hinsicht.
שבשעת לקיטתו עישורו דברי רבן גמליאל ר' אליעזר אומר אתרוג שוה לאילן לכל דבר
Sukka 40a סוכה
Aufbau der Debatte:Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Er sagt [es] nach jenem Tanna; denn es wurde gelehrt: Rabbi Jose sagte: Abtolemos bezeugte im Namen von fünf Ältesten: Der Etrog [richtet sich] nach dem Pflücken hinsichtlich des Zehnts. Und unsere Lehrer stimmten in Uscha ab und sagten: sowohl hinsichtlich des Zehnts als auch hinsichtlich des Siebtjahres.
הוא דאמר כי האי תנא דתניא א"ר יוסי אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים אתרוג אחר לקיטה למעשר ורבותינו נמנו באושא ואמרו בין למעשר בין לשביעית
Siebtjahr – wer hat es erwähnt? Es fehlt etwas, und so lehrt er: Der Etrog [richtet sich] nach dem Pflücken hinsichtlich des Zehnts und nach dem Fruchtansatz hinsichtlich des Siebtjahres. Und unsere Lehrer stimmten in Uscha ab und sagten: Der Etrog [richtet sich] nach dem Pflücken, sowohl hinsichtlich des Zehnts als auch hinsichtlich des Siebtjahres.
שביעית מאן דכר שמיה חסורי מיחסרא והכי קתני אתרוג אחר לקיטה למעשר ואחר חנטה לשביעית ורבותינו נמנו באושא ואמרו אתרוג בתר לקיטה בין למעשר בין לשביעית
Der Grund ist, dass der Lulaw [ein Gewächs] des sechsten [Jahres] ist, das ins Siebtjahr hineinreicht; folglich, wenn er vom Siebtjahr ist, ist er heilig. Warum? Es ist doch bloßes Holz, und Holz unterliegt nicht der Heiligkeit des Siebtjahres! (Denn wir haben gelernt:) Schilfblätter und Weinblätter, die man auf dem Feld zu Haufen gesammelt hat – hat man sie zum Essen gesammelt, unterliegen sie der Heiligkeit des Siebtjahres; hat man sie als Brennholz gesammelt, unterliegen sie nicht der Heiligkeit des Siebtjahres.
טעמא דלולב בר ששית הנכנס לשביעית הוא הא דשביעית קדוש אמאי עצים בעלמא הוא ועצים אין בהן משום קדושת שביעית (דתנן) עלי קנים ועלי גפנים שגבבן לחובה על פני השדה לקטן לאכילה יש בהן משום קדוש' שביעית לקטן לעצים אין בהן משום קדושת שביעית
Dort ist es anders, denn die Schrift sagt: „euch zur Speise“ (Lev 25,6) – „euch“ gleich „zur Speise“: [nur] das, bei dem Nutzen und Vertilgung zusammenfallen; ausgenommen ist Holz, dessen Nutzen nach seiner Vertilgung [kommt].
שאני התם דאמר קרא (ויקרא כה, ו) לכם לאכלה לכם דומיא דלאכלה מי שהנאתו וביעורו שוה יצאו עצים שהנאתן אחר ביעורן
Aber es gibt doch Kienholz, bei dem Nutzen und Vertilgung zusammenfallen! Rawa sagte: Gewöhnliches Holz ist zum Heizen bestimmt.
והאיכא עצים דמשחן דהנאתן וביעורן שוה אמר רבא סתם עצים להסקה הן עומדין
Und Holz zum Heizen – das ist [ein Streit von] Tannaim; denn es wurde gelehrt: Man gibt Siebtjahrfrüchte weder zum Einweichen noch zum Waschen; Rabbi Jose sagt: Man gibt [sie dazu].
ועצים להסקה תנאי היא דתניא אין מוסרין פירות שביעית לא למשרה ולא לכבוסה ר' יוסי אומר מוסרין
Was ist der Grund des ersten Tanna? Die Schrift sagt: „zur Speise“ – und nicht zum Einweichen und nicht zum Waschen. Was ist der Grund Rabbi Joses? Die Schrift sagt: „euch“ – „euch“ für all eure Bedürfnisse, selbst zum Einweichen und zum Waschen. Und der erste Tanna – es steht doch „euch“ geschrieben! – Dieses „euch“ [ist] gleich „zur Speise“: das, bei dem Nutzen und Vertilgung zusammenfallen; ausgenommen sind Einweichen und Waschen, deren Nutzen nach ihrer Vertilgung [kommt].
מ"ט דת"ק דאמר קרא לאכלה ולא למשרה ולא לכבוסה מ"ט דרבי יוסי אמר קרא לכם לכם לכל צרכיכם ואפילו למשרה ולכבוסה ות"ק הא כתיב לכם ההוא לכם דומיא דלאכלה מי שהנאתו וביעורו שוה יצאו משרה וכבוסה שהנאתן אחר ביעורן
Und Rabbi Jose – es steht doch „zur Speise“ geschrieben! – Das braucht er für: zur Speise und nicht zum Umschlag; wie gelehrt wurde: „Zur Speise“ – und nicht zum Umschlag. Du sagst: zur Speise und nicht zum Umschlag; oder ist es vielleicht: und nicht zum Waschen? Wenn es „euch“ sagt, ist ja das Waschen [eingeschlossen] gesagt. Wie erfülle ich dann „zur Speise“? Zur Speise und nicht zum Umschlag. Was siehst du, das Waschen einzuschließen und den Umschlag auszuschließen?
ורבי יוסי הא כתיב לאכלה ההוא מיבעי ליה לאכלה ולא למלוגמא כדתניא לאכלה ולא למלוגמא אתה אומר לאכלה ולא למלוגמ' או אינו אלא ולא לכבוסה כשהוא אומר לכם הרי לכבוסה אמור הא מה אני מקיים לאכלה לאכלה ולא למלוגמא מה ראית לרבות את הכבוסה ולהוציא את המלוגמא
Original: Sukkah 40a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.