„Und es soll sein, wenn ihr vom Brot des Landes esst“ (Num 15,19). Wie dort von eurem Eigenen und nicht vom Zehnt, so auch hier von eurem Eigenen und nicht vom Zehnt.
(במדבר טו, יט) והיה באכלכם מלחם הארץ מה להלן משלכם ולא משל מעשר אף כאן משלכם ולא משל מעשר
Sollen wir sagen, dies unterstützt ihn: Ein Teig von Zweitem Zehnt ist von der Teighebe befreit – Worte Rabbi Meirs; und die Weisen sagen: Er ist zur Teighebe verpflichtet? Sollen wir sagen, dies unterstützt ihn? – Das ist es ja selbst!
לימא מסייע ליה עיסה של מעשר שני פטורה מן החלה דברי ר"מ וחכמים אומרים חייבת בחלה לימא מסייע ליה היא היא
Vielmehr [ist die Frage]: Da sie hierüber streiten, streiten sie auch darüber? Oder ist vielleicht der Teig anders, weil die Schrift sagt: „eure Teige“ (Num 15,20) – „eure Teige“ zweimal?
אלא מדבהא פליגי בהא נמי פליגי או דלמא שאני עיסה דאמר קרא (במדבר טו, כ) עריסותיכם עריסותיכם תרי זימני:
„Und von reiner Teruma soll man [ihn] nicht nehmen“: Darüber streiten Rabbi Ami und Rabbi Assi. Einer sagt: weil man ihn [für Unreinheit] empfänglich macht; und einer sagt: weil man ihn verdirbt.
ושל תרומה טהורה לא יטול: פליגי בה ר' אמי ור' אסי חד אמר מפני שמכשירה וחד אמר מפני שמפסידה
Was ist [der Unterschied] zwischen ihnen? Etwa, wenn man den Namen [Teruma] über ihn ausgerufen hat mit Ausnahme seiner äußeren Schale. Nach dem, der sagt: weil man ihn empfänglich macht – [das Bedenken] besteht; nach dem, der sagt: weil man ihn verdirbt – besteht es nicht.
מאי בינייהו כגון שקרא עליה שם חוץ מקליפתה חיצונה למ"ד מפני שמכשירה איכא למ"ד מפני שמפסידה ליכא:
„Hat man ihn aber genommen, ist er tauglich“: Nach dem, der sagt: weil für ihn keine Erlaubnis zum Essen besteht – hier besteht doch Erlaubnis zum Essen; nach dem, der sagt: weil er keinen Vermögensstatus hat – hier hat er doch Vermögensstatus.
ואם נטל כשרה למ"ד מפני שאין בה היתר אכילה הרי יש בה היתר אכילה למ"ד לפי שאין בה דין ממון הרי יש בה דין ממון:
„Und von Demai“: Was ist der Grund Bet Hillels? Da er, wenn er will, seine Güter für herrenlos erklären kann, und dann ist er arm, und [Demai] ist für ihn geeignet, so lesen wir auch jetzt bei ihm „euch“. Denn wir haben gelernt: Man gibt den Armen Demai zu essen und Einquartierten Demai.
ושל דמאי מ"ט דבית הלל כיון דאי בעי מפקר להו לנכסיה והוי עני וחזי ליה השתא נמי לכם קרינא ביה דתנן מאכילין את העניים דמאי ואת אכסניא דמאי
Und Bet Schammai? Ein Armer isst kein Demai, denn wir haben gelernt: (Man gibt nicht) den Armen Demai zu essen und den Einquartierten Demai. Und Raw Huna sagte: Es wurde gelehrt: Bet Schammai sagen: Man gibt den Armen und den Einquartierten kein Demai zu essen; und Bet Hillel sagen: Man gibt den Armen Demai zu essen und den Einquartierten Demai.
וב"ש עני לא אכיל דמאי דתנן (אין) מאכילין העניים דמאי ואת האכסנאי' דמאי ואמר רב הונא תנא ב"ש אומרים אין מאכילין את העניים ואת האכסנאים דמאי וב"ה אומרים מאכילין את העניים דמאי ואת האכסנאים דמאי:
„Von Zweitem Zehnt in Jerusalem“: Nach dem, der sagt: weil man ihn empfänglich macht – man macht ihn ja empfänglich; nach dem, der sagt: weil man ihn verdirbt – man verdirbt ihn ja.
של מעשר שני שבירושלים: למ"ד מפני שמכשירה הרי מכשירה למ"ד מפני שמפסידה הרי מפסידה:
„Hat man ihn aber genommen, ist er tauglich“: Nach dem, der sagt: weil für ihn keine Erlaubnis zum Essen besteht – [ist es] nach aller Ansicht [so]; nach dem, der sagt: weil er keinen Vermögensstatus hat – nach wem geht diese [Mischna]? Es sind die Rabbanan.
ואם נטל כשרה: למ"ד מפני שאין בה היתר אכילה דברי הכל למ"ד לפי שאין בה דין ממון הא מני רבנן היא:
„Ist Schorf gewachsen“: Raw Chisda sagte: Diese Sache hat unser großer Lehrer gesagt – der Allgegenwärtige sei ihm zur Hilfe: Man lehrte dies nur [bei Schorf] an einer Stelle; aber an zwei oder drei Stellen ist er tauglich. Rawa sagte zu ihm: Im Gegenteil! An zwei oder drei Stellen ist er wie gesprenkelt und untauglich.
עלתה חזזית: אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו המקום יהיה בעזרו לא שנו אלא במקום אחד אבל בשנים ושלשה מקומות כשר אמר ליה רבא אדרבה בשנים ושלשה מקומות הוה ליה כמנומר ופסול
Vielmehr, wenn es gesagt wurde, wurde es zum Schlussteil gesagt: „Über seinen kleineren Teil – tauglich“: Raw Chisda sagte: Diese Sache hat unser großer Lehrer gesagt – und der Allgegenwärtige sei ihm zur Hilfe: Man lehrte dies nur an einer Stelle; aber an zwei oder drei Stellen ist er wie gesprenkelt und untauglich. Rawa sagte: Und auf seiner Nase ist er selbst bei dem Geringsten untauglich.
אלא אי אתמר אסיפא אתמר על מיעוטו כשר אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו והמקום יהיה בעזרו ל"ש אלא במקום אחד אבל בשנים ושלשה מקומות הוה ליה כמנומר ופסול אמר רבא ועל חוטמו ואפילו במשהו נמי פסול:
„Geschält“: Rawa sagte: Ein Etrog, der geschält ist [und aussieht] wie eine rote Dattel, ist tauglich. Aber wir haben doch gelernt: Ist er geschält, ist er untauglich! – Das ist nicht schwierig:
נקלף אמר רבא האי אתרוגא דאגליד כאהינא סומקא כשרה והא אנן תנן נקלף פסול לא קשיא
Original: Sukkah 35b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.