wie bei (Rabba) bar Chama [und den Seinen]: Wenn sie vor Raw Chisda standen, gingen sie die Gemara gemeinsam rasch durch und dachten dann über die Begründung nach.
כי הא (דרבה) בר חמא כי הוו קיימי מקמיה דרב חסדא מרהטי בגמרא בהדי הדדי והדר מעייני בסברא
Rawa sagte: Trinkgefäße in der Hütte, Essgeschirr außerhalb der Hütte; Krug und Schöpfkelle außerhalb der Hütte; und die Lampe in der Hütte – und manche sagen: außerhalb der Hütte. Und sie streiten nicht: Dies bei einer großen Sukka, jenes bei einer kleinen Sukka.
אמר רבא מאני משתיא במטללתא מאני מיכלא בר ממטללתא חצבא ושחיל בר ממטללתא ושרגא במטללתא ואמרי לה בר ממטללתא ולא פליגי הא בסוכה גדולה הא בסוכה קטנה:
Abaje saß vor Raw Josef in der Hütte. Ein Wind blies und brachte Späne herab. Raw Josef sagte zu ihnen: Räumt mir die Geräte von hier! Abaje sagte zu ihm: Wir haben doch gelernt: Sobald der Brei verdirbt! Er sagte zu ihm: Für mich, da ich empfindlich bin, ist es, als ob der Brei verdorben wäre.
אביי הוה קא יתיב קמיה דרב יוסף במטללתא נשב זיקא וקא מייתי ציבותא אמר להו רב יוסף פנו לי מאני מהכא אמר ליה אביי והא תנן משתסרח המקפה אמר ליה לדידי כיון דאנינא דעתאי כמי שתסרח המקפה דמי לי
Die Rabbanan lehrten: Aß er in der Sukka, und es fiel Regen, und er ging hinab, so bemüht man ihn nicht, hinaufzugehen, bis er seine Mahlzeit beendet hat. Schlief er unter der Sukka, und es fiel Regen, und er ging hinab, so bemüht man ihn nicht, hinaufzugehen, bis es hell wird.
ת"ר היה אוכל בסוכה וירדו גשמים וירד אין מטריחין אותו לעלות עד שיגמור סעודתו היה ישן תחת הסוכה וירדו גשמים וירד אין מטריחין אותו לעלות עד שיאור
Es wurde ihnen gefragt: [Heißt es] „bis er erwacht“ oder „bis es hell wird“? Komm und höre: „Bis es hell wird und die Morgenröte aufsteigt.“ – Das wäre zweimal [dasselbe]! Vielmehr sage: Bis er erwacht und die Morgenröte aufsteigt.
איבעיא להו עד שיעור או עד שיאור ת"ש עד שיאור ויעלה עמוד השחר תרתי אלא אימא עד שיעור ויעלה עמוד השחר:
„Sie gaben ein Gleichnis: Womit ist die Sache zu vergleichen?“ Es wurde ihnen gefragt: Wer goss wem? Komm und höre, denn es wurde gelehrt: Sein Herr goss ihm den Krug ins Gesicht und sagte zu ihm: Ich will deinen Dienst nicht.
משל למה הדבר דומה: איבעיא להו מי שפך למי ת"ש דתניא שפך לו רבו קיתון על פניו ואמר לו אי אפשי בשמושך
Die Rabbanan lehrten: Wenn die Sonne sich verfinstert, ist es ein schlechtes Zeichen für die ganze Welt. Ein Gleichnis: Womit ist die Sache zu vergleichen? Mit einem König aus Fleisch und Blut, der seinen Dienern ein Mahl bereitete und eine Laterne vor sie stellte. Er zürnte ihnen und sagte zu seinem Diener: Nimm die Laterne vor ihnen weg und lass sie im Dunkeln sitzen.
ת"ר בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך
Es wurde gelehrt: Rabbi Meir sagt: Wann immer die Himmelslichter sich verfinstern, ist es ein schlechtes Zeichen für die Feinde Israels, weil sie an ihre Schläge gewöhnt sind. Ein Gleichnis von einem Lehrer, der mit dem Riemen in der Hand in die Schule kommt: Wer sorgt sich? Wer gewohnt ist, jeden Tag geschlagen zu werden, der sorgt sich.
תניא רבי מאיר אומר כל זמן שמאורות לוקין סימן רע לשונאיהם של ישראל מפני שמלומדין במכותיהן משל לסופר שבא לבית הספר ורצועה בידו מי דואג מי שרגיל ללקות בכל יום ויום הוא דואג
Die Rabbanan lehrten: Wenn die Sonne sich verfinstert, ist es ein schlechtes Zeichen für die Götzendiener; verfinstert sich der Mond, ist es ein schlechtes Zeichen für die Feinde Israels, weil Israel nach dem Mond rechnet und die Götzendiener nach der Sonne. Verfinstert sie sich im Osten, ist es ein schlechtes Zeichen für die Bewohner des Ostens; im Westen, ein schlechtes Zeichen für die Bewohner des Westens; in der Mitte des Himmels, ein schlechtes Zeichen für die ganze Welt.
תנו רבנן בזמן שהחמה לוקה סימן רע לעובדי כוכבים לבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל מפני שישראל מונין ללבנה ועובדי כוכבים לחמה לוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח במערב סימן רע ליושבי מערב באמצע הרקיע סימן רע לכל העולם כולו
Gleicht ihr Antlitz dem Blut, kommt das Schwert über die Welt; dem Sacktuch, kommen die Pfeile des Hungers über die Welt; dem einen und dem anderen, kommen Schwert und Pfeile des Hungers über die Welt. Verfinstert sie sich bei ihrem Untergang, säumt das Unheil zu kommen; bei ihrem Aufgang, eilt es zu kommen. Und manche sagen: umgekehrt.
פניו דומין לדם חרב בא לעולם לשק חיצי רעב באין לעולם לזו ולזו חרב וחיצי רעב באין לעולם לקה בכניסתו פורענות שוהה לבא ביציאתו ממהרת לבא וי"א חילוף הדברים
Und es gibt kein einziges Volk, das geschlagen wird, ohne dass sein Gott mit ihm geschlagen wird, wie es heißt: „Und an allen Göttern Ägyptens will ich Gerichte üben“ (Ex 12,12). Und wenn Israel den Willen des Allgegenwärtigen tut, fürchtet es sich vor all diesen nicht, wie es heißt: „So spricht der Ewige: Den Weg der Völker lernt nicht, und vor den Zeichen des Himmels erschreckt nicht, denn die Völker erschrecken vor ihnen“ (Jer 10,2) – die Götzendiener erschrecken, aber Israel erschrickt nicht.
ואין לך כל אומה ואומה שלוקה שאין אלהיה לוקה עמה שנאמר (שמות יב, יב) ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתיראין מכל אלו שנאמר (ירמיהו י, ב) כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה עובדי כוכבים יחתו ואין ישראל יחתו
Die Rabbanan lehrten: Wegen vier Dingen verfinstert sich die Sonne: wegen eines Gerichtsvorsitzenden, der gestorben ist und nicht gebührend betrauert wird; wegen eines verlobten Mädchens, das in der Stadt schrie, und niemand half ihr; wegen des Beischlafs mit einem Mann; und wegen zweier Brüder, deren Blut zugleich vergossen wurde.
ת"ר בשביל ארבעה דברים חמה לוקה על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה ועל משכב זכור ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד
Und wegen vier Dingen verfinstern sich die Himmelslichter: wegen der Schreiber (von Fälschungen), wegen derer, die falsches Zeugnis ablegen, wegen derer, die im Land Israel Kleinvieh züchten, und wegen derer, die gute Bäume fällen.
ובשביל ארבעה דברים מאורות לוקין על כותבי (פלסתר) ועל מעידי עדות שקר ועל מגדלי בהמה דקה בא"י ועל קוצצי אילנות טובות
Und wegen vier Dingen wird das Vermögen der Hausherren der Regierung ausgeliefert: wegen derer, die bezahlte Schuldscheine aufbewahren; wegen derer, die auf Zins leihen;
ובשביל ד' דברים נכסי בעלי בתים נמסרין למלכות על משהי שטרות פרועים ועל מלוי ברבית
Original: Sukkah 29a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.