sie ist ja von Menschenhand gemacht.
הרי עשויה בידי אדם:
Sukka 24b סוכה
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Einwand 1Beweis 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Der Meister sagte: Im Namen Rabbi Jose des Galiläers sagte man: Man schreibt auch keine Scheidebriefe für Frauen darauf. Was ist der Grund Rabbi Jose des Galiläers? Denn es wurde gelehrt: „Ein Schriftstück“ (Dtn 24,1) – ich habe nur ein Schriftstück; woher ist alles einzuschließen? Die Schrift sagt: „und er schreibe ihr“ – auf welche Weise auch immer.
אמר מר משום רבי יוסי הגלילי אמרו אף אין כותבין עליו גיטי נשים מ"ט דר' יוסי הגלילי דתניא (דברים כד, א) ספר אין לי אלא ספר מנין לרבות כל דבר תלמוד לומר וכתב לה מכל מקום
Wenn dem so ist, was lehrt die Schrift mit „Schriftstück“? Um dir zu sagen: Wie ein Schriftstück etwas ist, das keinen Lebensgeist hat und keine Speise ist, so alles, was keinen Lebensgeist hat und keine Speise ist.
אם כן מה ת"ל ספר לומר לך מה ספר דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל אף כל דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל
Und die Rabbanan? Stünde geschrieben „in ein Schriftstück“, so wäre es, wie du sagst; jetzt, da „Schriftstück“ geschrieben steht, kommt es nur, um das Erzählen der Sachverhalte [zu lehren].
ורבנן אי כתב בספר כדקאמרת השתא דכתיב ספר לספירת דברים בעלמא הוא דאתא
Und die Rabbanan – was legen sie aus diesem „und er schreibe“ aus? Das brauchen sie dafür: Durch Schrift wird sie geschieden, und sie wird nicht durch Geld geschieden. Es wäre dir in den Sinn gekommen zu sagen: Da das Ausscheiden [aus der Ehe] mit dem Eingehen [der Ehe] verglichen wird – wie das Eingehen durch Geld [geschieht], so auch das Ausscheiden durch Geld; darum lässt er uns hören [, dass es nicht so ist].
ורבנן האי וכתב מאי דרשי ביה ההוא מיבעי להו בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף ס"ד אמינא הואיל ואיתקש יציאה להויה מה הויה בכסף אף יציאה בכסף קמ"ל
Und Rabbi Jose der Galiläer – woher hat er diese Überlegung? Er leitet sie her aus „Scheidungsschrift“: Eine Schrift scheidet sie, und nichts anderes scheidet sie.
ורבי יוסי הגלילי האי סברא מנא ליה מספר כריתות נפקא ליה ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה
Und der andere? Das braucht er für etwas, das zwischen ihm und ihr scheidet, wie gelehrt wurde: „Dies ist dein Scheidebrief unter der Bedingung, dass du niemals Wein trinkst“, oder „unter der Bedingung, dass du niemals in das Haus deines Vaters gehst“ – das ist keine Scheidung; „die ganzen dreißig Tage“ – das ist eine Scheidung.
ואידך ההוא מיבעי ליה לדבר הכורת בינו לבינה כדתניא הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין ועל מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות כל שלשים יום הרי זה כריתות
Und der andere? Er leitet es her aus [dem Wortlaut] „keritut“ statt „karet“. Und der andere? „Karet“, „keritut“ legt er nicht aus.
ואידך מכרת כריתות נפקא ואידך כרת כריתות לא דרשי:
MISCHNA: Wer seine Sukka zwischen den Bäumen macht, und die Bäume sind ihre Wände – sie ist tauglich.
מתני׳ העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה:
GEMARA: Raw Acha bar Jaakow sagte: Jede Trennwand, die einem gewöhnlichen Wind nicht standhalten kann, ist keine Trennwand.
גמ׳ אמר רב אחא בר יעקב כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה
Wir haben gelernt: Wer seine Sukka zwischen den Bäumen macht, und die Bäume sind ihre Wände – sie ist tauglich. Aber sie bewegen sich doch hin und her! – Womit haben wir es hier zu tun? Mit festen [Bäumen].
תנן העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה והא קאזיל ואתי הכא במאי עסקינן בקשין
Aber da ist doch sein Laub! – Wenn er es mit Palmzweigen und Lorbeer [fest]gemacht hat. – Wenn so, was ist dann zu sagen? – Du könntest sagen: Wir sollten verordnen, er könnte den Baum benutzen [am Feiertag]; darum lässt er uns hören [, dass es nicht so ist].
והאיכא נופו דעביד ליה בהוצא ודפנא אי הכי מאי למימרא מהו דתימא ניגזר דלמא אתי לאשתמושי באילן קמ"ל
Komm und höre: War dort ein Baum oder ein Zaun oder eine Trennwand aus Rohr, so wird es als Eckpfosten beurteilt. – Dort ebenfalls, wenn er es mit Palmzweigen und Lorbeer [fest]gemacht hat.
ת"ש היה שם אילן או גדר או מחיצת הקנים נידון משום דיומד התם נמי משום דעביד ליה בהוצא ודפנא
Komm und höre: Ein Baum, der sich über die Erde neigt – wenn sein Laub nicht drei Handbreit hoch über der Erde ist, trägt man unter ihm. Warum? Es bewegt sich doch hin und her! – Dort ebenfalls, wenn er es mit Palmzweigen und Lorbeer [fest]gemacht hat.
ת"ש אילן המיסך על הארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלין תחתיו אמאי הא קא אזיל ואתי התם נמי דעביד ליה בהוצא ודפנא
Wenn so, sollte man doch darin ganz [beliebig] tragen! Warum sagte denn Raw Huna, der Sohn Raw Jehoschuas: Man trägt darin nur
אי הכי ניטלטל בכוליה אלמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע אין מטלטלין בו
Original: Sukkah 24b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.