Und sobald die Füße der Kohanim ins Wasser getaucht waren, wich das Wasser zurück, denn es heißt: „Und als die Träger der Lade an den Jordan kamen“ usw., „da blieb das Wasser, das von oben herabfloss, stehen; es erhob sich wie ein Damm“ (Jos 3,15–16). Und wie hoch war das Wasser? Zwölf Mil auf zwölf Mil, entsprechend dem Lager Israels – Worte Rabbi Jehudas.
וכיון שניטבלו רגלי כהנים במים חזרו המים לאחוריהם שנאמר (יהושע ג, טו) וכבוא נושאי הארון עד הירדן וגו' ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד וכמה גובהן של מים שנים עשר מיל על שנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל דברי ר' יהודה
Rabbi Elasar ben Rabbi Schimon sagte zu ihm: Nach deinen Worten – ist der Mensch schneller oder ist das Wasser schneller? Sag: Das Wasser ist schneller. Wenn dem so ist, käme das Wasser und schwemmte sie fort!
אמר לו ר' אלעזר בר' שמעון לדבריך אדם קל או מים קלים הוי אומר מים קלים אם כן באין מים ושוטפין אותן
Vielmehr lehrt es, dass das Wasser sich aufhäufte und Gewölbe über Gewölbe aufstieg, mehr als dreihundert Mil hoch, bis alle Könige des Ostens und des Westens es sahen, denn es heißt: „Und es geschah, als alle Könige der Amoriter jenseits des Jordan nach Westen hin und alle Könige der Kanaaniter am Meer hörten, dass der Ewige das Wasser des Jordan vor den Kindern Israel ausgetrocknet hatte, bis sie hinübergezogen waren, da zerfloss ihr Herz, und es war kein Mut mehr in ihnen vor den Kindern Israel“ (Jos 5,1).
אלא מלמד שהיו מים נגדשין ועולין כיפין על גבי כיפין יתר משלש מאות מיל עד שראו אותן כל מלכי מזרח ומערב שנאמר (יהושע ה, א) ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש ה' את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם וימס לבבם ולא היה בהם עוד רוח מפני בני ישראל
Und auch Rahab, die Hure, sagte zu den Boten Josuas: „Denn wir haben gehört, dass der Ewige das Wasser des Schilfmeers ausgetrocknet hat“ usw. (Jos 2,10), und es steht geschrieben: „Und wir hörten es, und unser Herz zerfloss, und es erhob sich nicht mehr“ usw. (Jos 2,11).
ואף רחב הזונה אמרה לשלוחי יהושע (יהושע ב, י) כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף וגו' וכתיב (יהושע ב, יא) ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד וגו'
Als sie noch im Jordan waren, sagte Josua zu ihnen: Wisst, unter welcher Bedingung ihr den Jordan überschreitet: unter der Bedingung, dass ihr die Bewohner des Landes vor euch vertreibt, denn es heißt: „Und ihr sollt alle Bewohner des Landes vor euch vertreiben“ usw. (Num 33,52). Wenn ihr so handelt, ist es gut; wenn nicht, kommt das Wasser und schwemmt euch [otechem] fort. Was [heißt] otechem? Mich und euch.
עודם בירדן אמר להם יהושע דעו על מה אתם עוברים את הירדן על מנת שתורישו את יושבי הארץ מפניכם שנאמר (במדבר לג, נב) והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם וגו' אם אתם עושין כן מוטב ואם לאו באין מים ושוטפין אותיכם מאי אותיכם אותי ואתכם
Als sie noch im Jordan waren, sagte Josua zu ihnen: Hebt euch jeder einen Stein auf seine Schulter, nach der Zahl der Stämme Israels usw. (Jos 4,5). Und es steht geschrieben: „Damit dies ein Zeichen unter euch sei: Wenn eure Kinder morgen fragen: Was bedeuten euch diese Steine?“ usw. (Jos 4,6) – ein Zeichen für die Kinder, dass die Väter den Jordan überschritten haben.
עודם בירדן אמר להן יהושע הרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי ישראל וגו' וכתיב (יהושע ד, ו) למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם וגו' סימן לבנים שעברו אבות את הירדן
Als sie noch im Jordan waren, sagte Josua zu ihnen: „Nehmt euch von hier, mitten aus dem Jordan, von der Stelle, wo die Füße der Kohanim fest stehen, zwölf Steine, und bringt sie mit euch hinüber und legt sie in der Herberge nieder, in der ihr diese Nacht übernachten werdet“ usw. (Jos 4,3). Man könnte meinen, in jeder einzelnen Herberge? Die Schrift sagt: „In der ihr diese Nacht übernachten werdet.“
עודם בירדן אמר להן יהושע (יהושע ד, ג) שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכן שתים עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה וגו' יכול בכל מלון ומלון ת"ל אשר תלינו בו הלילה
Rabbi Jehuda sagte: Abba Chalafta, Rabbi Elieser ben Matja und Chananja ben Chachinai standen bei jenen Steinen und schätzten sie: Jeder einzelne wog etwa vierzig Sea. Und es ist überliefert: Die Last, die ein Mensch auf seine Schulter hebt, ist ein Drittel der Last, [die man ihm aufladen kann].
אמר רבי יהודה אבא חלפתא ורבי אליעזר בן מתיא וחנניא בן חכינאי עמדו על אותן אבנים ושיערום כל אחת ואחת שקולה כארבעים סאה וגמירי דטעונא דמדלי איניש לכתפיה תילתא דטעוניה הוי
Von hier aus berechnest du [das Gewicht] der Traube, denn es heißt: „Und sie trugen sie an einer Stange zu zweit“ (Num 13,23). Aus dem, was gesagt ist: „an einer Stange“, weiß ich da nicht, dass [es] zu zweit [war]? Was lehrt die Schrift mit „zu zweit“? An zwei Stangen.
מכאן אתה מחשב לאשכול שנאמר (במדבר יג, כג) וישאוהו במוט בשנים ממשמע שנאמר במוט איני יודע שבשנים מה תלמוד לומר בשנים בשני מוטות
Rabbi Jizchak sagte: Eine Tragstange und eine Tragstange der Tragstange (טורטני). Wie also? Acht trugen eine Traube, einer trug einen Granatapfel und einer trug eine Feige. Josua und Kaleb trugen nichts – wenn du willst, sage ich, weil sie angesehen waren; und wenn du willst, sage ich, weil sie nicht in jenem Rat waren.
אמר רבי יצחק טורטני וטורטני דטורטני הא כיצד שמנה נשאו אשכל אחד נשא רימון ואחד נשא תאינה יהושע וכלב לא נשאו כלום אי בעית אימא משום דחשיבי ואי בעית אימא שלא היו באותה עצה
Darüber streiten Rabbi Ami und Rabbi Jizchak der Schmied. Einer sagte: Nach den Worten Rabbi Jehudas
פליגי בה רבי אמי ורבי יצחק נפחא חד אמר לדברי רבי יהודה
Original: Sotah 34a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.