Aus dem, was gesagt ist: „Es soll nicht ein Zeuge gegen einen Mann auftreten“, wüsste ich da nicht, dass es einer ist? Was lehrt [das Wort] „einzelner“? Damit wird eine Grundregel aufgestellt: Überall, wo „Zeuge“ gesagt ist, sind hier zwei [gemeint], bis die Schrift dir ausdrücklich „einer“ angibt.
ממשמע שנאמר לא יקום עד באיש איני יודע שהוא אחד מה ת"ל אחד זה בנה אב כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב אחד
Demnach ist der Grund, weil geschrieben steht: „Es soll nicht ein einzelner Zeuge gegen einen Mann auftreten“; wäre dem nicht so, hätte ich gemeint, der Zeuge bei der Sota sei ein einzelner. Aber wenn nicht einmal einer da ist – wodurch sollte sie denn verboten werden?
אלא טעמא דכתיב לא יקום עד אחד באיש הא לאו הכי הוה אמינא עד דסוטה חד הוא ואי אפילו חד ליכא אלא במאי מיתסרא
Bis zwei da sind? Dann sollte die Schrift davon schweigen, denn es wird durch [die Analogie] „Sache“ – „Sache“ von Geldsachen hergeleitet, und ich wüsste es [ohnehin], wie es bei allen Zeugenaussagen in der Tora ist!
עד דאיכא תרי לישתוק קרא מיניה דאתיא דבר דבר מממון ואנא ידענא מידי דהוה אכל עדיות שבתורה
Es ist nötig; man könnte meinen: Bei der Sota ist es anders, weil es Anzeichen für die Sache gibt, denn er hat sie verwarnt und sie hat sich abgesondert – daher sollte gegen sie ein einzelner Zeuge glaubwürdig sein.
איצטריך סד"א סוטה שאני דרגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה ליתהימן בה עד אחד
Kannst du denn sagen, dass er gegen sie nicht glaubwürdig ist und sie erlaubt bleibt? Daraus, dass geschrieben steht: „und sie wurde nicht ertappt“, folgt doch, dass sie verboten ist!
ומי מצית אמרת דאין נאמן בה ושריא והא מדכתיב והיא לא נתפשה מכלל דאסורה
Es ist nötig; man könnte meinen: Er ist gegen sie nicht glaubwürdig, bis zwei da sind, und auch bei zweien gilt sie als eine, die „nicht ertappt wurde“ – das lässt er uns hören.
איצטריך סד"א אין נאמן בה עד דאיכא תרי ובתרי נמי היא דלא נתפשה קמ"ל
„Rabbi Jehoschua sagt: Er erteilt ihr die Warnung auf Grund von zwei usw.“ Was ist der Grund Rabbi Jehoschuas? Die Schrift sagt: „gegen sie“ (Num 5,13) – gegen sie, nicht aber bei der Warnung; gegen sie, nicht aber bei der Absonderung.
רבי יהושע אומר מקנא לה על פי שנים וכו' מ"ט דרבי יהושע אמר קרא (במדבר ה, יג) בה בה ולא בקינוי בה ולא בסתירה
Sag doch: „Gegen sie“ – nicht aber bei der Absonderung! – Die Absonderung wird mit der Verunreinigung verglichen, denn es steht geschrieben: „und sie sonderte sich ab, und sie hat sich verunreinigt“ (Num 5,13).
ואימא בה ולא בסתירה סתירה איתקש לטומאה דכתיב (במדבר ה, יג) ונסתרה והיא נטמאה
Auch die Warnung wird mit der Verunreinigung verglichen, denn es steht geschrieben: „und er eifert um seine Frau, und sie hat sich verunreinigt“ (Num 5,14)! – Doch der Allbarmherzige hat ja mit „gegen sie“ ausgeschlossen.
קינוי נמי איתקש לטומאה דכתיב (במדבר ה, יד) וקנא את אשתו והיא נטמאה הא מיעט רחמנא בה
Unsere Mischna entspricht nicht jenem Tanna, denn es wird gelehrt: Rabbi Jose bar Rabbi Jehuda sagt im Namen Rabbi Eliesers: Wer seiner Frau eine Eifersuchtswarnung erteilt, erteilt sie auf Grund eines einzelnen Zeugen oder auf Grund seiner selbst und lässt sie auf Grund von zweien trinken. Die Weisen erwiderten auf die Worte Rabbi Jose bar Rabbi Jehudas: Die Sache hat kein Ende.
מתני' דלא כי האי תנא דתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר משום ר' אליעזר המקנא לאשתו מקנא ע"פ עד אחד או ע"פ עצמו ומשקה לה על פי שנים השיבו חכמים לדברי רבי יוסי ברבי יהודה אין לדבר סוף
Sag doch: „Gegen sie“ – nicht aber bei der Warnung! – Die Warnung wird mit der Verunreinigung verglichen, denn es steht geschrieben: „und er eifert um seine Frau, und sie hat sich verunreinigt“.
ואימא בה ולא בקינוי קינוי איתקש לטומאה דכתיב וקנא את אשתו והיא נטמאה
Auch die Absonderung wird mit der Verunreinigung verglichen, denn es steht geschrieben: „und sie sonderte sich ab, und sie hat sich verunreinigt“! – Jenes kommt [nur], um das Maß der Absonderung [zu lehren]: so lange, wie es zur Verunreinigung genügt.
סתירה נמי איתקש לטומאה דכתיב ונסתרה והיא נטמאה ההוא לכמה שיעור סתירה כדי טומאה הוא דאתא
„Die Weisen erwiderten auf die Worte Rabbi Jose bar Rabbi Jehudas: Die Sache hat kein Ende.“ Was ist damit gemeint? Dass er sie manchmal nicht verwarnt hat und sagt: „Ich habe sie verwarnt.“
השיבו חכמים לדברי ר' יוסי בר' יהודה אין לדבר סוף מאי ניהו דזמנין דלא קני ואמר קנאי
„Auch nach den Worten Rabbi Jose bar Rabbi Jehudas“ – und nach unserer Mischna erst recht? Im Gegenteil: Nach unserer Mischna gibt es eine Grundlage, dort gibt es keine Grundlage!
אף לדברי רבי יוסי בר' יהודה ולא מיבעיא למשנתינו אדרבה למשנתינו איכא עיקר התם ליכא עיקר
Vielmehr, wenn es gesagt wurde, so wurde es gesagt: Raw Jizchak bar Josef sagte im Namen Rabbi Jochanans: Nach [dem Einwand gegen] die Worte Rabbi Jose bar Rabbi Jehudas hat die Sache auch nach unserer Mischna kein Ende.
אלא אי איתמר הכי איתמר א"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן לדברי ר' יוסי בר' יהודה אף למשנתינו אין לדבר סוף
Rabbi Chanina aus Sura sagte: Heutzutage soll ein Mann nicht zu seiner Frau sagen: „Sondere dich nicht mit Soundso ab!“, denn vielleicht gilt die Halacha nach Rabbi Jose bar Rabbi Jehuda, der sagt: die Warnung auf Grund seiner selbst; und sie sondert sich ab, und heutzutage gibt es kein Sota-Wasser, um sie zu prüfen, und so belegt er sie für sich mit einem Verbot für immer.
א"ר חנינא מסורא לא לימא איניש לאיתתיה בזמן הזה לא תיסתרי בהדי פלוני דילמא קי"ל כרבי יוסי בר' יהודה דאמר קינוי על פי עצמו ומיסתתרא וליכא האידנא מי סוטה למיבדקה וקאסר לה עילויה איסורא דלעולם
Resch Lakisch sagte: Was bedeutet der Ausdruck „Kinnui“ [Eifersuchtswarnung]? Eine Sache, die Eifersucht zwischen ihr und anderen stiftet. Offenbar ist er der Ansicht: die Warnung auf Grund seiner selbst; und alle Welt weiß nicht, dass er sie verwarnt hat, und sie sagen: Was ist es, dass sie sich [von uns] fernhält?, und so kommen sie dazu, Feindschaft gegen sie zu hegen.
אמר ריש לקיש מה לשון קינוי דבר המטיל קנאה בינה לבין אחרים אלמא קסבר קינוי על פי עצמו וכולי עלמא לא ידעי דקני לה ואמרי מאי דקמא דקא בדלה ואתו למיעבד קנאה בהדה
Und Raw Jejmar bar Rabbi Schelamja sagte im Namen Abajes: Eine Sache, die Eifersucht zwischen ihm und ihr stiftet. Offenbar ist er der Ansicht: die Warnung auf Grund von zwei Zeugen; alle Welt weiß, dass er sie verwarnt hat, und nur er selbst kommt dazu, Eifersucht gegen sie zu hegen.
ורב יימר בר ר' שלמיא משמיה דאביי אמר דבר המטיל קנאה בינו לבינה אלמא קסבר קינוי על פי שנים עדים כולי עלמא ידעי דקני לה ואיהו הוא דאתי למיעבד קנאה בהדה
Original: Sotah 2b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.