wie sprengt er dann bei einem untauglichen Geflügel-Sündopfer von seinem Blut? Es ist doch heruntergekommen! Wie sprengt er bei den übrigen Untauglichen von ihrem Blut?
חטאת העוף פסולה היכי מזה מדמה הוה ליה ירוד שאר פסולים היכי זריק להו מדמה
Sewachim 88a זבחים
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 3Frage 3Unentschieden 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Indem er sie [den Altar] berühren lässt. Aber das ist doch ein Spritzen, [hier aber] ist es ein Auspressen; und das ist ein Sprengen, [hier aber] ist es ein Ausgießen!
דמגע להו הא הזאה היא מיצוי היא הא זריקה שפיכה היא
Und ferner: Ist das die Art des Spritzens? Ist das die Art des Sprengens?
ועוד דרך הזאה בכך דרך זריקה בכך
Raw Aschi sagte: Wenn er sie über der Spitze des Altars hält, [ist das Problem gelöst]; aber auch wenn er sagt, dass er sie an einem Rohr aufgehängt hat – was dann? Das bleibt unentschieden.
אמר רב אשי אי דנקט להו בראש המזבח ה"נ כי קאמר דתלנהו בקניא מאי תיקו:
MISCHNA: Geräte für Flüssiges heiligen das Flüssige, und Maße für Trockenes heiligen das Trockene. Geräte für Flüssiges heiligen nicht das Trockene, und [Geräte für] Trockenes heiligen nicht das Flüssige. Heilige Geräte, die durchlöchert worden sind – wenn man mit ihnen eine Arbeit verrichtet ähnlich ihrer Arbeit, die man verrichtete, als sie unversehrt waren, heiligen sie; wenn nicht, heiligen sie nicht. Und sie alle heiligen nur im Heiligtum.
מתני׳ כלי הלח מקדשין את הלח ומדות יבש מקדשות את היבש אין כלי הלח מקדשת את היבש ולא יבש מקדש את הלח כלי הקודש שניקבו אם עושין בהן מעין מלאכתן שהיו עושין והן שלימים מקדשין ואם לאו אין מקדשין וכולן אין מקדשין אלא בקודש:
GEMARA: Schmuel sagte: Man hat das nur von Maßen gelehrt; Sprengschalen aber heiligen [auch Trockenes], denn es heißt: „Beide voll Feinmehl“ (Num 7,13).
גמ׳ אמר שמואל לא שנו אלא מדות אבל מזרקות מקדשין שנאמר (במדבר ז, יג) שניהם מלאים סולת
Raw Acha aus Difti sagte zu Rabina: Ein Speiseopfer ist doch feucht! Er sagte zu ihm: Es war nur nötig für das Trockene darin. Wenn du willst, sage ich: Ein Speiseopfer gleicht im Verhältnis zum Blut dem Trockenen.
א"ל רב אחא מדיפתי לרבינא מנחה לחה היא א"ל לא נצרכה אלא ליבש שבה איבעית אימא מנחה לגבי דם כיבש דמי
Schmuel sagte: Dienstgeräte heiligen nur, wenn sie unversehrt sind; sie heiligen nur, wenn sie voll sind; sie heiligen nur von ihrem Inneren aus. Und manche sagen: Sie heiligen nur, wenn sie unversehrt und voll sind, und von innen.
אמר שמואל כלי שרת אין מקדשין אלא שלימין אין מקדשין אלא מלאין אין מקדשין אלא מתוכן ואמרי לה אין מקדשין אלא שלימין ומלאים ומבפנים
Was ist zwischen ihnen [der Unterschied]? Zwischen ihnen ist das Überlaufende der Maße. In einer Baraita wird gelehrt: Sie heiligen nur, wenn sie unversehrt und voll sind, von ihrem Inneren aus und drinnen [im Heiligtum].
מאי בינייהו איכא בינייהו בירוצי מדות במתניתא תנא אין מקדשין אלא שלימין ומלאים ומתוכן ובפנים
Rabbi Assi sagte im Namen Rabbi Jochanans: Man hat das nur gelehrt, wenn er nicht beabsichtigt, [noch] hinzuzufügen; beabsichtigt er aber hinzuzufügen, dann wird das Erste, [jeweils] das Erste, heilig.
א"ר אסי א"ר יוחנן לא שנו אלא שאין דעתו להוסיף אבל דעתו להוסיף ראשון ראשון קודש
So wird auch gelehrt: „Voll“ – „voll“ bedeutet nichts anderes als „vollständig“. Rabbi Jose sagte: Wann? Wenn er nicht beabsichtigt hinzuzufügen; beabsichtigt er aber hinzuzufügen, wird das Erste, [jeweils] das Erste, heilig.
תניא נמי הכי מלאין אין מלאין אלא שלימין אמר רבי יוסי אימתי בזמן שאין דעתו להוסיף אבל דעתו להוסיף ראשון ראשון קודש:
Geräte für Flüssiges heiligen nicht [usw.]. Raw – und manche sagen, Rabbi Assi – sagte: Sie heiligen nicht, dass es dargebracht werde; aber sie heiligen, dass es untauglich werden kann.
אין כלי הלח מקדש [וכו']: אמר רב ואיתימא רב אסי אין מקדשין ליקרב אבל מקדשין ליפסל
Manche lehren es zu Folgendem: Man bringt Speiseopfer, Trankopfer, das Speiseopfer zum Vieh und Erstlingsfrüchte nicht aus Vermischtem [mit Teruma], und erst recht nicht aus Orla und aus Mischsaat des Weinbergs; hat man sie gebracht, sind sie nicht heilig geworden. Raw – und manche sagen, Rabbi Assi – sagte: Sie sind nicht heilig geworden, dass sie dargebracht würden; aber sie sind heilig geworden, dass sie untauglich werden können.
איכא דמתני לה אהא אין מביאין מנחות ונסכים ומנחת בהמה וביכורים מן המדומע ואין צ"ל מערלה וכלאי הכרם ואם הביא לא קדש אמר רב ואיתימא רב אסי לא קדש ליקרב אבל קדש ליפסל
Die Rabbanan lehrten: Heilige Geräte, die durchlöchert worden sind – man schmilzt sie nicht [zur Reparatur], und man gießt kein Blei in sie hinein. Sind sie schartig geworden, bessert man sie nicht aus. Ein Messer, das schartig geworden ist – man schleift seine Scharte nicht. Ist [die Klinge] herausgerutscht, setzt man sie nicht wieder ein. Abba Schaul sagt: Ein Messer [mit einer Scharte, die die Tiere] zu Zerrissenem machte, war im Heiligtum, und die Kohanim stimmten darüber ab und verwahrten es.
ת"ר כלי קדש שניקבו אין מתיכין אותן ואין מתיכין לתוכן אבר נפגמו אין מתקנין אותן סכין שנפגם אין משחיזין את פגימתה נשמטה אין מחזירין אותה אבא שאול אומר סכין מטרפת היתה במקדש ונמנו עליה כהנים וגנזוה
Die Rabbanan lehrten: Die Priestergewänder fertigt man nicht in Nadelarbeit an, sondern in Weberarbeit, denn es heißt: „Weberarbeit“ (Ex 28,32). Sind sie verschmutzt, wäscht man sie weder mit Natron noch mit Laugenkraut.
ת"ר בגדי כהונה אין עושין אותם מעשה מחט אלא מעשה אורג שנאמר (שמות כח, לב) מעשה אורג נתגעלו אין מכבסין לא בנתר ולא באהל
Also wäscht man sie mit Wasser? Abaje sagte: Er meint Folgendes: Sind sie [so weit] verschmutzt, [dass man sie] mit Wasser [waschen kann], wäscht man sie [auch] mit Natron und Laugenkraut.
הא במים מכבסין אמר אביי ה"ק הוגעו במים מכבסין אותו בנתר ואהל
Original: Zevachim 88a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.