Das Umgehen [geschah] zu Fuß [auf dem Boden]. Rawa sagte: Das ist auch genau [aus dem Wortlaut zu entnehmen], denn er lehrt: „man gibt ihm Wein, um ihn auszugießen“, und er lehrt nicht: „man sagt ihm: Gieß aus!“ Schließe daraus.
הקפה ברגל אמר רבא דיקא נמי דקתני נותנין לו יין לנסך ולא קתני אומר לו נסך ש"מ
Unsere Meister lehrten: Alle, die zum Altar hinaufsteigen, steigen auf der rechten Seite hinauf und auf der linken Seite hinab; sie steigen im Osten hinauf und im Westen hinab – außer dem, der zu diesen drei Dingen hinaufsteigt, die im Westen hinaufsteigen und im Westen hinabsteigen, auf der rechten Seite hinaufsteigen und auf der rechten Seite hinabsteigen.
ת"ר כל העולין למזבח עולין דרך ימין ויורדין דרך שמאל עולין דרך מזרח ויורדין דרך מערב חוץ מן העולה לשלשה דברים הללו שעולים דרך מערב ויורדין דרך מערב עולין דרך ימין ויורדין דרך ימין
Auf der rechten Seite – das ist doch die linke Seite! Rabina sagte: Lies: links. Rawa sagte: Was ist „rechts“? Die Rechte des Altars. Und was ist „links“? Die Linke des Menschen.
דרך ימין דרך שמאל הוא אמר רבינא תני שמאל רבא אמר מאי ימין ימין דמזבח ומאי שמאל שמאל דגברא
MISCHNA: Wie wurde das Geflügel-Sündopfer dargebracht? (Er stieg auf die Rampe, wandte sich zum Umgang und kam zur südöstlichen Ecke.) Er kniff ihren Kopf gegenüber ihrem Genick ab, trennte ihn aber nicht ab, und sprengte von ihrem Blut an die Wand des Altars; der Rest des Blutes wurde am Sockel ausgepresst. Der Altar erhält nur ihr Blut, und alles [Übrige] gehört den Kohanim.
מתני׳ חטאת העוף כיצד היה נעשית (עלה לכבש ופנה לסובב בא לו לקרן דרומית מזרחית) היה מולק את ראשה ממול ערפה ואינו מבדיל ומזה מדמה על קיר המזבח שירי הדם היה מתמצה על היסוד ואין למזבח אלא דמה וכולה לכהנים:
GEMARA: Unsere Meister lehrten: „Und er sprenge vom Blut des Sündopfers“ (Lev 5,9) – vom Körper des Sündopfers. Wie also? Er hält [das Tier] am Kopf und am Körper und sprengt an die Wand des Altars – nicht an die Wand der Rampe, nicht an die Wand des Tempelhauses und nicht an die Wand der Vorhalle. Und welche ist das? Die untere Wand.
גמ׳ ת"ר (ויקרא ה, ט) והזה מדם החטאת מגוף החטאת הא כיצד אוחז בראש ובגוף ומזה על קיר המזבח ולא על קיר הכבש ולא על קיר היכל ולא על קיר אולם ואיזה זה קיר התחתון
Oder ist es nicht vielmehr die obere Wand? Und es ist ja ein Schluss: Wenn beim Vieh, dessen Brandopfer unten [gesprengt wird], das Sündopfer oben [gesprengt wird], ist es da beim Geflügel, dessen Brandopfer oben [ausgepresst wird], nicht ein Schluss, dass sein Sündopfer oben [gesprengt wird]?
או אינו אלא קיר העליון ודין הוא ומה בהמה שעולתה למטה חטאתה למעלה עוף שעולתו למעלה אינו דין שחטאתו למעלה
Darum lehrt [die Schrift]: „Und das Übrige vom Blut soll an den Sockel des Altars ausgepresst werden“ (Lev 5,9) – eine Wand, deren Reste zum Sockel ausgepresst werden. Und welche ist das? Die untere Wand.
ת"ל (ויקרא ה, ט) והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח קיר שהשירין שלו מתמצים ליסוד ואיזה זה קיר התחתון
Wir könnten es doch oben tun und dann unten tun! Rawa sagte: Steht denn geschrieben „er presse aus“? „Es werde ausgepresst“ steht geschrieben – was von selbst bedeutet.
ונעביד מעילאי והדר נעביד מתתאי אמר רבא מי כתיב ימצה ימצה כתיב דממילא משמע
Raw Sutra bar Towija sagte im Namen Raws: Wie kneift man das Geflügel-Sündopfer ab? Man hält seine Flügel zwischen zwei Fingern und die beiden Füße zwischen zwei Fingern, streckt ihren Hals über die Breite seines Daumens und kneift sie ab.
אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב כיצד מולקין חטאת העוף אוחז גפיו בשתי אצבעות ושתי רגלים בשתי אצבעות ומותח צוארה על רוחב גודלו ומולקה
In einer Baraita wurde gelehrt: Der Vogel [liegt] außen; man hält seine Flügel zwischen zwei Fingern und die beiden Füße zwischen zwei Fingern, streckt seinen Hals über die Breite seiner zwei Finger und kneift ab. Und dies ist der schwere Dienst im Heiligtum.
במתניתא תנא ציפרא מלבר אוחז גפיו בשתי אצבעות ושני רגלים בשתי אצבעות ומותח צוארו על רוחב שתי אצבעותיו ומולק וזו עבודה קשה שבמקדש
Dies und sonst keiner? Es gibt doch das Abhäufeln [des Speiseopfers] und das Füllen der Hände [mit Räucherwerk]! Sage vielmehr: Dies ist ein schwerer Dienst unter den schweren Diensten im Heiligtum.
זו היא ותו לא והאיכא קמיצה וחפינה אלא אימא זו עבודה קשה מעבודות קשות שבמקדש:
MISCHNA: Wie wurde das Geflügel-Brandopfer dargebracht? Er stieg auf die Rampe, wandte sich zum Umgang und kam zur südöstlichen Ecke. Er kniff ihren Kopf gegenüber ihrem Genick ab, trennte ihn ab und presste ihr Blut an die Wand des Altars aus. Er nahm den Kopf, drückte die Abkneifstelle an den Altar, rieb ihn mit Salz ein und warf ihn auf die Feuer.
מתני׳ עולת העוף כיצד נעשית עלה לכבש ופנה לסובב בא לו לקרן דרומית מזרחית היה מולק את ראשה ממול ערפה ומבדיל ומיצה את דמה על קיר המזבח נטל את הראש והקיף בית מליקתו למזבח וספגו במלח וזרקו על גבי האשים
Er kam zum Körper, entfernte den Kropf und die Federn und die Eingeweide, die mit ihnen herauskommen, und warf sie zur Aschenstätte. Er spaltete [den Körper], trennte [ihn] aber nicht ab – und wenn er ihn abgetrennt hat, ist es tauglich –, rieb ihn mit Salz ein und warf ihn auf die Feuer.
בא לו לגוף והסיר את המוראה ואת הנוצה ואת בני המעיים היוצאין עמם והשליכן לבית הדשן שיסע ולא הבדיל ואם הבדיל כשר סופגו במלח וזרקו על גבי האשים
Hat er weder den Kropf noch die Federn noch die Eingeweide, die mit ihnen herauskommen, entfernt und ihn nicht mit Salz eingerieben – bei jeder Abweichung, nachdem er ihr Blut ausgepresst hat, ist es tauglich. Hat er beim Sündopfer abgetrennt und beim Brandopfer nicht abgetrennt, ist es untauglich. Hat er das Blut des Kopfes ausgepresst, aber das Blut des Körpers nicht ausgepresst, ist es untauglich; [hat er] das Blut des Körpers [ausgepresst], aber das Blut des Kopfes nicht ausgepresst, ist es tauglich.
לא הסיר המוראה ולא הנוצה ואת בני מעיים היוצאין עמם ולא ספגו במלח כל ששינה בה מאחר שמיצה את דמה כשירה הבדיל בחטאת ולא הבדיל בעולה פסול מיצה את דם הראש ולא מיצה דם הגוף פסולה דם הגוף ולא מיצה דם הראש כשירה
Ein Geflügel-Sündopfer, das er nicht auf seinen Namen abgekniffen oder dessen Blut er nicht auf seinen Namen ausgepresst hat, [oder] auf seinen Namen und nicht auf seinen Namen, oder nicht auf seinen Namen und auf seinen Namen, ist untauglich. Ein Geflügel-Brandopfer ist tauglich, nur ist es den Eigentümern nicht für die Pflicht angerechnet worden.
חטאת העוף שמלקה שלא לשמה מיצה דמה שלא לשמה לשמה ושלא לשמה או שלא לשמה ולשמה פסול עולת העוף כשירה ובלבד שלא עלתה לבעלים לשם חובה
Sowohl beim Geflügel-Sündopfer als auch beim Geflügel-Brandopfer: Hat er sie abgekniffen oder ihr Blut ausgepresst [mit der Absicht], etwas, das man gewöhnlich isst, zu essen, oder etwas, das man gewöhnlich räuchert, zu räuchern, außerhalb seines Ortes, ist es untauglich, und es gibt dabei keine Ausrottung; außerhalb seiner Zeit, ist es Piggul, und man ist der Ausrottung schuldig – nur muss das Erlaubende nach seiner Vorschrift dargebracht worden sein.
אחד חטאת העוף ואחד עולת העוף שמלקן ושמיצה את דמן לאכול דבר שדרכו לאכול ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פיגול וחייבין עליו כרת ובלבד שיקריב המתיר כמצותו
Wie wurde das Erlaubende nach seiner Vorschrift dargebracht? Hat er schweigend abgekniffen und das Blut [mit der Absicht] außerhalb seiner Zeit ausgepresst, oder hat er [mit der Absicht] außerhalb seiner Zeit abgekniffen und das Blut schweigend ausgepresst, oder hat er [mit der Absicht] außerhalb seiner Zeit abgekniffen und das Blut ausgepresst – so ist das Erlaubende nach seiner Vorschrift dargebracht worden.
כיצד קרב המתיר כמצותו מלק בשתיקה ומיצה הדם חוץ לזמנו או שמלק חוץ לזמנו ומיצה הדם בשתיקה או שמלק ומיצה הדם חוץ לזמנו זהו שקרב המתיר כמצותו
Wie wurde das Erlaubende nicht nach seiner Vorschrift dargebracht? Hat er [mit der Absicht] außerhalb seines Ortes abgekniffen [und] das Blut [mit der Absicht] außerhalb seiner Zeit ausgepresst, oder hat er [mit der Absicht] außerhalb seiner Zeit abgekniffen und das Blut [mit der Absicht] außerhalb seines Ortes ausgepresst, oder hat er [mit der Absicht] außerhalb seines Ortes abgekniffen und das Blut ausgepresst;
כיצד לא קרב המתיר כמצותו מלק חוץ למקומו מיצה הדם חוץ לזמנו או שמלק חוץ לזמנו ומיצה הדם חוץ למקומו או שמלק ומיצה הדם חוץ למקומו
Original: Zevachim 64b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.