und alle zwei Schriftverse, die gleichlautend kommen, lehren nicht [für andere Fälle].
וכל שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין
Sewachim 24a זבחים
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und nach dem, der sagt, sie lehren [doch] – der Weintrunkene ist ein Dritter, und drei lehren nach aller Ansicht nicht.
ולמאן דאמר מלמדין שתויי יין הוה ליה שלישי ושלשה לד"ה אין מלמדין:
Wer auf Geräten, auf einem Tier oder auf den Füßen seines Gefährten steht, macht untauglich: Woher wissen wir das? Denn in der Schule Rabbi Jischmaels wurde gelehrt: Da der Fußboden heiligt und Dienstgefäße heiligen: Wie bei den Dienstgefäßen nichts zwischen ihm und dem Dienstgefäß trennen darf, so darf auch beim Fußboden nichts zwischen ihm und dem Fußboden trennen.
עומד על גבי כלים על גבי בהמה על גבי רגלי חבירו פסול: מנלן דתנא דבי רבי ישמעאל הואיל ורצפה מקדשת וכלי שרת מקדשים מה כלי שרת לא יהא דבר חוצץ בינו לבין כלי שרת אף רצפה לא יהא דבר חוצץ בינו לבין הרצפה
Und es ist nötig. Denn hätte er uns [nur] ein Gerät gelehrt, [so hätte man gesagt]: weil es nicht von der Art des Fleisches ist; aber ein Tier, das von der Art des Fleisches ist, sag: nicht. Und hätte er uns [nur] ein Tier gelehrt, [so hätte man gesagt]: weil es nicht von der Art des Menschen ist; aber sein Gefährte, der ein Mensch ist, sag: nicht. Es ist nötig.
וצריכא דאי אשמעינן כלי משום דלאו מינא דבשר נינהו אבל בהמה דמינא דבשר הוא אימא לא ואי אשמעינן בהמה דלא מינא דאדם הוא אבל חבירו דאדם הוא אימא לא צריכא
Es wurde gelehrt: Rabbi Elieser sagt: Ein Fuß auf dem Gerät und ein Fuß auf dem Fußboden, ein Fuß auf dem Stein und ein Fuß auf dem Fußboden – man sieht zu: Könnte er, wenn das Gerät weggenommen und der Stein weggenommen würde, auf einem Fuß stehen, so ist sein Dienst tauglich; und wenn nicht, ist sein Dienst untauglich.
תניא רבי אליעזר אומר רגלו אחת על הכלי ורגלו אחת על הרצפה רגלו אחת על האבן ורגלו אחת על הרצפה רואין כל שאילו ינטל הכלי ותנטל האבן יכול לעמוד על רגלו אחת ויעבוד עבודתו כשירה ואם לאו עבודתו פסולה
Rabbi Ami fragte: Hat sich der Stein gelockert und er stand darauf, was [gilt]? Wo er nicht beabsichtigt, ihn [wieder] zu befestigen, brauchst du nicht zu fragen, denn er trennt gewiss. Fragen musst du, wo er beabsichtigt, ihn zu befestigen: Was [gilt]? Da er beabsichtigt, ihn zu befestigen, gleicht er dem Befestigten, oder vielleicht: Jetzt jedenfalls ist er ja losgelöst?
בעי רבי אמי נדלדלה האבן ועמד עליה מהו היכא דאין דעתו לחברה לא תיבעי לך דודאי חייצא כי תיבעי לך דדעתו לחברה מאי כיון דדעתו לחברה כמה דמחבר' דמיא או דילמא השתא מיהא הא תלישא
Rabba Sutti fragte es so: Rabbi Ami fragte: Ist der Stein herausgerissen worden und er stand an seiner Stelle, was [gilt]?
רבה זוטי בעי לה הכי בעי רבי אמי נעקרה האבן ועמד במקומה מהו
Was fragt er? Als David [den Boden] heiligte, heiligte er [nur] den oberen Fußboden, oder vielleicht heiligte er bis zum Untersten der Tiefe? Dann soll er doch über den ganzen Vorhof fragen!
מאי קא מיבעיא ליה כי קדיש דוד רצפה עליונה קדיש או דילמא עד לארעית דתהומא קדיש ותיבעי ליה כל העזרה כולה
Tatsächlich ist ihm klar, dass er bis zum Untersten der Tiefe geheiligt ist, und so fragt er: Ist das die Art des Dienstes oder ist das nicht die Art des Dienstes? Es bleibe [unentschieden].
לעולם פשיטא ליה דעד ארעית דתהומא קדיש והכי קמיבעיא ליה דרך שירות בכך או אין דרך שירות בכך תיקו:
Hat er mit der Linken aufgefangen, ist es untauglich, und Rabbi Schimon erklärt es für tauglich: Die Weisen lehrten: „Mit dem Finger“ … „und er nehme“ – das lehrt, dass das Auffangen nur mit der Rechten geschehen darf; „mit dem Finger … und er gebe“ (Lev 4,25) – das lehrt, dass das Geben nur mit der Rechten geschehen darf.
קיבל בשמאל פסול ור"ש מכשיר: ת"ר באצבע ולקח מלמד שלא תהא קבלה אלא בימין (ויקרא ד, כה) באצבע ונתן מלמד שלא תהא נתינה אלא בימין
Rabbi Schimon sagte: Wird denn beim Auffangen „Hand“ gesagt? Vielmehr: „mit seinem Finger … und er gebe“ – dass das Geben nur mit der Rechten geschehen darf; da beim Auffangen nicht „Hand“ gesagt ist, ist es tauglich, wenn er mit der Linken aufgefangen hat.
אמר ר"ש וכי נאמרה יד בקבלה אלא באצבעו ונתן שלא תהא נתינה אלא בימין הואיל ולא נאמרה יד בקבלה קיבל בשמאל כשר
Und Rabbi Schimon – wie man es auch nimmt: Wenn er die Wortgleichheit annimmt, was macht es, dass beim Auffangen nicht „Hand“ gesagt ist? Und wenn er die Wortgleichheit nicht annimmt, was machte es, wenn beim Auffangen „Hand“ gesagt wäre?
ור"ש ממה נפשך אי אית ליה גזירה שוה כי לא נאמרה יד בקבלה מאי הוי ואי לית ליה גזירה שוה כי נאמרה יד בקבלה מאי הוי
Raw Jehuda sagte: Tatsächlich nimmt er die Wortgleichheit nicht an, und so meint er: Wird denn beim Auffangen „rechte Hand“ gesagt? Da beim Auffangen nicht „rechte Hand“ gesagt ist, ist es tauglich, wenn er mit der Linken aufgefangen hat.
אמר רב יהודה לעולם לית ליה גזירה שוה והכי קאמר וכי נאמר יד ימין בקבלה הואיל ולא נאמר יד ימין בקבלה קבל בשמאל כשר
Rabba sagte zu ihm: Wenn dem so ist, dann auch beim Geben! Und außerdem: Nimmt Rabbi Schimon denn die Wortgleichheit nicht an? Es wurde doch gelehrt: Rabbi Schimon sagt: Überall, wo „Hand“ gesagt ist, ist nur die Rechte [gemeint]; „Finger“ – nur die Rechte.
א"ל רבה א"ה אפילו נתינה נמי ועוד וכי לית ליה לר"ש ג"ש והתניא ר"ש אומר כל מקום שנאמר יד אינה אלא ימין אצבע אינה אלא ימין
Vielmehr sagte Rawa: Tatsächlich nimmt er die Wortgleichheit an, und so meint er: Wird denn beim Auffangen „Hand“ gesagt? Da beim Auffangen nicht „Hand“ gesagt ist, sondern „Finger“, und es unmöglich ist, mit dem Finger aufzufangen, ist es tauglich, wenn er mit der Linken aufgefangen hat.
אלא אמר רבא לעולם אית ליה ג"ש והכי קאמר וכי נאמרה יד בקבלה הואיל ולא נאמר' יד בקבלה אלא אצבע ואי אפשר לקבלה באצבע קיבל בשמאל כשר
Raw Sama, der Sohn Raw Aschis, sagte zu Rabina: Es ist [doch] möglich, dass er einen Henkel am Rand der Sprengschale macht und damit auffängt.
אמר ליה רב סמא בריה דרב אשי לרבינא איפשר דעביד ליה אזן לשפת מזרק ומקבל בה
Vielmehr sagte Abaje:
אלא אמר אביי
Original: Zevachim 24a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.