das Geben ringsum, das Schwingen und das Heranbringen; Rabbi Jehuda sagt: Es gibt kein Speiseopfer auf einer Höhe; und das Priestertum, die Dienstgewänder, die Dienstgeräte, der wohlgefällige Duft, die Trennlinie für das Blut und das Waschen der Hände und Füße.
ומתן סביב ותנופה והגשה ר"י אומר אין מנחה בבמה וכיהון ובגדי שרת וכלי שרת וריח ניחוח ומחיצה לדמים וריחוץ ידים ורגלים
GEMARA: Was bedeutet „außerhalb ihrer Grube“? Sagte Resch Lakisch: Außerhalb des für sie [auf Gräber hin] untersuchten Ortes. Sagte Rabbi Jochanan zu ihm: Ist denn nicht das ganze Land Israel untersucht?
גמ׳ מאי חוץ מגתה אמר ר"ל חוץ ממקום הבדוק לה אמר לו רבי יוחנן והלא כל א"י בדוקה היא
Man sollte es doch dahin erklären, dass man sie außerhalb der Mauer schlachtete, nicht gegenüber dem Eingang [des Tempels], denn Raw Adda bar Ahawa sagte: Hat man sie nicht gegenüber dem Eingang geschlachtet, ist sie untauglich, denn es heißt: „Und man schlachte … und er sprenge“ (Num 19,3–4).
ולוקמה כגון ששחטה חוץ לחומה שלא כנגד הפתח דאמר רב אדא בר אהבה שחטה שלא כנגד הפתח פסולה שנאמר (במדבר יט, ג) ושחט והזה
Wie ihre Sprengung gegenüber dem Eingang [geschieht], so [geschieht] auch ihre Schlachtung gegenüber dem Eingang. Und wenn du sagst, dass er [die beiden] nicht vergleicht – es ist doch gelehrt worden: (Hat man sie nicht gegenüber dem Eingang geschlachtet – Rabbi Jochanan sagt: Sie ist untauglich, [wegen] „und man schlachte … und er sprenge“; Resch Lakisch sagt: Sie ist tauglich, [wegen] „nach draußen vor das Lager, und man schlachte“ (Num 19,3).
מה הזאתה כנגד הפתח אף שחיטתה כנגד הפתח וכי תימא דלא מקיש והא אתמר (שחטה שלא כנגד הפתח רבי יוחנן אמר פסולה ושחט והזה ר"ל אמר כשרה (במדבר יט, ג) אל מחוץ למחנה ושחט
Und es ist auch gelehrt worden:) Hat man sie nicht gegenüber dem Eingang verbrannt – Rabbi Jochanan sagt: Sie ist untauglich, und Rabbi Oschaja sagt: Sie ist tauglich. Rabbi Jochanan sagt: Sie ist untauglich, [wegen] „und man verbrenne … und er sprenge“;
ואיתמר נמי) שרפה שלא כנגד הפתח רבי יוחנן אמר פסולה ור' אושעיא אמר כשרה ר' יוחנן אמר פסולה ושרף והזה
und Rabbi Oschaja sagt: Sie ist tauglich, [wegen] „samt ihrem Mist soll man sie verbrennen“ (Num 19,5) – an dem Ort, an dem sie sich zum Sterben ausstreckt, dort soll ihre Verbrennung sein.
ורבי אושעיא אמר כשרה (במדבר יט, ה) על פרשה ישרף מקום שפורשת למיתה שם תהא שריפתה
Man sagt: Er sagt [es in der Art von] „nicht nötig“: Nicht nötig [zu sagen ist es] außerhalb der Mauer, wo sie sich weit entfernt hat; sondern sogar innerhalb der Mauer, wo sie sich genähert hat, und man könnte sagen, sie solle tauglich sein – das lässt er uns hören.
אמרי לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא חוץ לחומה דרחוקי רחקה אלא אפי' לפנים מן החומה דקרובי קרבה ואימא תתכשר קמ"ל
Der Meister sagte: „Sagte Rabbi Jochanan zu ihm: Ist denn nicht das ganze Land Israel untersucht?“ Worüber streiten sie? Der eine meint, die Sintflut ist auf das Land Israel herabgekommen, und der andere meint, sie ist nicht herabgekommen.
אמר מר אמר לו רבי יוחנן והלא כל א"י בדוקה היא במאי קמיפלגי מר סבר ירד מבול לא"י ומר סבר לא ירד
Sagte Raw Nachman bar Jizchak: Und beide legten denselben Vers aus: „Menschensohn, sprich zu ihr: Du bist ein Land, das nicht gereinigt ist, nicht beregnet am Tag des Zorns“ (Ez 22,24).
אר"נ בר יצחק ושניהם מקרא אחד דרשו (יחזקאל כב, כד) בן אדם אמר לה את ארץ לא מטוהרה היא לא גושמה ביום זעם
Rabbi Jochanan meint, der Vers drückt Verwunderung aus: Land Israel, bist du etwa nicht gereinigt? Sind etwa am Tag des Zorns Regen auf dich herabgekommen? Und Resch Lakisch meint, nach seinem einfachen Sinn: Du bist ein Land, das nicht gereinigt ist; sind etwa nicht am Tag des Zorns Regen auf dich herabgekommen?
רבי יוחנן סבר אתמוהי מתמה קרא א"י מי לא מטוהרה את כלום ירדו עליך גשמים ביום זעם ור"ל סבר כפשטיה ארץ לא מטוהרה את מי לא ירדו עליך גשמים ביום זעם
Resch Lakisch wandte gegen Rabbi Jochanan ein: Es gab in Jerusalem Höfe, auf Fels gebaut und darunter hohl, wegen eines Grabes in der Tiefe; und man brachte schwangere Frauen, und sie gebaren und zogen dort ihre Kinder für die [rote] Kuh groß.
איתיביה ר"ל לר' יוחנן חצירות היו בירושלים בנויות על הסלע ותחתיהן חלול מפני קבר התהום ומביאין נשים מעוברות ויולדות ומגדלות שם בניהם לפרה
Und man brachte Rinder, auf deren Rücken Türen [lagen], und die Kinder saßen darauf, steinerne Becher in ihren Händen; und sie füllten [sie] und setzten sich wieder an ihren Platz.
ומביאין שוורים ועל גביהן דלתות ותינוקות יושבין עליהן וכוסות של אבן בידן ומלאו וישבו במקומן
Rabbi Jochanan wandte gegen Resch Lakisch ein: Einmal fand man Knochen in der Holzkammer, und man wollte Unreinheit über Jerusalem verhängen. Da stellte sich Rabbi Jehoschua auf seine Füße und sagte: Ist es nicht eine Schande und Schmach für uns, dass wir Unreinheit über die Stadt unserer Väter verhängen? Wo sind die Toten der Sintflut? Wo sind die Toten Nebukadnezars?
איתיבי' רבי יוחנן לריש לקיש פעם אחד מצאו עצמות בלשכת דיר העצים ובקשו לגזור טומאה על ירושלים עמד רבי יהושע על רגליו ואמר לא בושה וכלימה היא לנו שנגזור טומאה על עיר אבותינו איה מתי מבול איה מתי נבוכדנצר
Da er so sagt, heißt das nicht, dass es sie nicht gab? Und nach deiner Ansicht – die Erschlagenen Nebukadnezars, gab es die etwa auch nicht? Vielmehr: Es gab sie, und man hat sie fortgeschafft; so auch hier: Es gab sie, und man hat sie fortgeschafft. Und wenn man sie fortgeschafft hat –
מדקאמר הכי לאו למימרא דלא הוו ולטעמיך הרוגי נבוכדנצר הכי נמי דלא הוו אלא הוו ופנינהו הכא נמי הוו ופנינהו ואי אפנו
Original: Zevachim 113a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.