und was „nachdem man die Haut abgezogen hatte“? Bevor sie zum Häuten geeignet waren, nachdem sie zum Häuten geeignet waren.
ומאי אחר הפשט קודם שנראו להפשט אחר שנראו להפשט
Sewachim 104a זבחים
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 5Halacha 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Was ist [die Ansicht] Rabbis und was [die] Rabbi Elasars ben Rabbi Schimon? Denn es wurde gelehrt: Rabbi sagt: Das Blut bewirkt Sühne für die Haut für sich allein; und wenn sie beim Fleisch ist und an ihm eine Untauglichkeit entsteht, sei es vor dem Sprengen, sei es nach dem Sprengen, ist sie wie dieses.
מאי רבי ומאי רבי אלעזר בר' שמעון דתניא רבי אומר הדם מרצה על העור בפני עצמו וכשהוא עם הבשר נולד בו פסול בין קודם זריקה בין לאחר זריקה הרי הוא כיוצא בו
Rabbi Elasar ben Rabbi Schimon sagt: Das Blut bewirkt keine Sühne für die Haut für sich allein; und wenn sie beim Fleisch ist und an ihm eine Untauglichkeit entsteht – vor dem Sprengen ist sie wie dieses; nach dem Sprengen [gilt]: Ist das Fleisch [auch nur] einen Augenblick angenommen worden, so zieht er ihm die Haut ab, und seine Haut gehört den Kohanim.
רבי אלעזר בר"ש אומר אין הדם מרצה על העור בפני עצמו וכשהוא עם הבשר נולד בו פסול קודם זריקה הרי הוא כיוצא בו אחר זריקה הורצה בשר שעה אחת יפשיטנו ועורו לכהנים
Wollen wir sagen, sie streiten in [der Frage] Rabbi Eliesers und Rabbi Jehoschuas? „Und du sollst deine Brandopfer bereiten, das Fleisch und das Blut“ (Dtn 12,27) – Rabbi Jehoschua sagt: Gibt es kein Blut, gibt es kein Fleisch; gibt es kein Fleisch, gibt es kein Blut.
לימא בדרבי אליעזר ורבי יהושע קמיפלגי (דברים יב, כז) ועשית עולותיך הבשר והדם רבי יהושע אומר אם אין דם אין בשר אם אין בשר אין דם
Rabbi Elieser sagt: Blut, selbst wenn es kein Fleisch gibt, denn es heißt: „Und das Blut deiner Schlachtopfer soll ausgegossen werden“ (Dtn 12,27). Wenn so, was lehrt die Schrift mit „und du sollst deine Brandopfer bereiten, das Fleisch und das Blut“? Um dir zu sagen: Wie das Blut durch Werfen [dargebracht wird], so auch das Fleisch durch Werfen. Daraus hast du gelernt, dass zwischen der Rampe und dem Altar ein Zwischenraum ist.
רבי אליעזר אומר דם אע"פ שאין בשר שנאמר (דברים יב, כז) ודם זבחיך ישפך א"כ מה ת"ל ועשית עולותיך הבשר והדם לומר לך מה דם בזריקה אף בשר בזריקה הא למדת שריוח יש בין כבש למזבח
Wollen wir sagen: Wer sagt, [das Fleisch] wurde angenommen, ist wie Rabbi Elieser, und wer sagt, es wurde nicht angenommen, ist wie Rabbi Jehoschua?
לימא מ"ד הורצה כר"א ומ"ד לא הורצה כר' יהושע
Nach Rabbi Elieser streitet niemand; wenn sie streiten, dann nach Rabbi Jehoschua.
אליבא דר"א כ"ע לא פליגי כי פליגי אליבא דרבי יהושע
Wer sagt, es wurde nicht angenommen, ist wie Rabbi Jehoschua. Wer sagt, es wurde angenommen, sagt dir: Rabbi Jehoschua sagt das dort nur beim Fleisch, wo es keinen Verlust für die Kohanim gibt; aber bei der Haut, wo es einen Verlust für die Kohanim gibt, gibt sogar Rabbi Jehoschua zu.
מ"ד לא הורצה כרבי יהושע מ"ד הורצה אמר לך עד כאן לא קאמר רבי יהושע התם אלא בבשר דליכא פסידא לכהנים אבל עור דאיכא פסידא לכהנים אפילו רבי יהושע מודה
Es ist ebenso wie im nachträglichen Fall. Denn wir haben gelernt: Wurde das Fleisch unrein oder untauglich oder gelangte es außerhalb der Vorhänge – Rabbi Elieser sagt: Man soll [das Blut] sprengen; Rabbi Jehoschua sagt: Man soll nicht sprengen. Und Rabbi Jehoschua gibt zu, dass, wenn man gesprengt hat, es angenommen ist.
מידי דהוה אדיעבד דתנן נטמא בשר או נפסל או שיצא חוץ לקלעים ר"א אומר יזרוק רבי יהושע אומר לא יזרוק ומודה רבי יהושע שאם זרק הורצה:
„Rabbi Chanina, der Segan der Kohanim, sagte“ usw. – Und nicht? Da sind doch die zu verbrennenden Stiere und die zu verbrennenden Böcke!
א"ר חנינא סגן הכהנים כו': ולא הרי פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים
Von denen, [die so] nach ihrer Vorschrift [verbrannt werden], sprechen wir nicht.
למצותן לא קאמרינן
Da ist doch [die Untauglichkeit] vor dem Häuten und vor dem Sprengen! – Von einer abgezogenen [Haut] sprechen wir.
הרי קודם הפשט וקודם זריקה חלוץ קאמרינן
Da ist doch [die Untauglichkeit] nach dem Häuten und vor dem Sprengen, nach Rabbi Elasar ben Rabbi Schimon, der sagt: Das Blut bewirkt keine Sühne für die Haut für sich allein!
והאיכא אחר הפשט וקודם זריקה לרבי אלעזר ברבי שמעון דאמר אין הדם מרצה על העור בפני עצמו
Rabbi Chanina ist der Ansicht Rabbis. Und wenn du willst, sage: Selbst wenn du es nach Rabbi Elasar ben Rabbi Schimon erklärst – Rabbi gibt [ja] zu, dass es kein Häuten vor dem Sprengen gibt.
רבי חנינא כרבי סבירא ליה ואיבעית אימא אפילו תוקמא כרבי אלעזר ברבי שמעון מודה רבי שאין הפשט קודם זריקה
Da ist doch [der Fall], dass es sich als Trefa an den Eingeweiden erweist!
והאיכא נמצאת טריפה בבני מעיים
Er ist der Ansicht: Erweist es sich als Trefa an den Eingeweiden, bewirkt [das Blut] Annahme. Das ist auch genau [aus der Mischna] zu entnehmen, denn er lehrt: Rabbi Akiwa sagte: Aus seinen Worten haben wir gelernt, dass, wenn einer dem Erstgeborenen die Haut abzieht und es sich als Trefa erweist, die Kohanim seine Haut nutzen dürfen. Schließe daraus.
קסבר נמצאת טריפה בבני מעיים מרצה דיקא נמי דקתני א"ר עקיבא מדבריו למדנו שהמפשיט את הבכור ונמצא טריפה שיאותו הכהנים בעורו ש"מ
Aber was lehrt uns dann Rabbi Akiwa? Dies lehrt er uns: sogar im Umland.
ואלא מאי קמ"ל ר"ע הא קמ"ל אפילו בגבולין
Rabbi Chija bar Abba sagte im Namen Rabbi Jochanans: Die Halacha ist nach Rabbi Akiwa. Und auch Rabbi Akiwa sagte es nur, wenn ein Sachkundiger es erlaubt hat; hat es aber kein Sachkundiger erlaubt, nicht.
א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן הלכה כר"ע ואף ר"ע לא אמר אלא כשהתירו מומחה אבל לא התירו מומחה לא
Und die Halacha ist nach den Worten der Weisen (das Fleisch zur Bestattung und die Haut zur Verbrennung).
והלכתא כדברי חכמים (בשר בקבורה והעור בשריפה):
MISCHNA: Die zu verbrennenden Stiere und die zu verbrennenden Böcke werden, wenn sie nach ihrer Vorschrift verbrannt werden, an der Aschenstätte verbrannt und machen Kleider unrein; werden sie nicht nach ihrer Vorschrift verbrannt, so werden sie in der Bira verbrannt und machen keine Kleider unrein.
מתני׳ פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים בזמן שהן נשרפין כמצותן נשרפים בבית הדשן ומטמאין בגדים ואם אינן נשרפין כמצותן נשרפין בבית הבירה ואינן מטמאין בגדים
Original: Zevachim 104a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.