und alles, was ihm gleicht.
וכל דדמי ליה:
Schewuot 47a שבועות
Aufbau der Debatte:Frage 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
War einer von ihnen ein Würfelspieler: Wozu brauche ich das noch? – Er lehrt eine Untauglichkeit nach der Tora und lehrt [auch] eine Untauglichkeit nach den Rabbanan.
היה אחד מהן משחק בקוביא: הא תו למה לי תנא פסולא דאוריית' וקתני פסולא דרבנן:
Waren beide verdächtig: Rawa sagte zu Raw Nachman: Wie haben wir gelernt? Er sagte zu ihm: Ich weiß es nicht. – Was ist die Halacha? Er sagte zu ihm: Ich weiß es nicht.
היו שניהן חשודין: א"ל רבא לרב נחמן היכי תנן א"ל לא ידענא הלכתא מאי א"ל לא ידענא
Es wurde gesagt: Raw Josef bar Minjomi sagte im Namen Raw Nachmans: Rabbi Jose sagt: Sie sollen teilen. Und ebenso lehrte Raw Sewid bar Oschaja: Rabbi Jose sagt: Sie sollen teilen. Manche sagen: Raw Sewid lehrte: Rabbi Oschaja sagte: Rabbi Jose sagt: Sie sollen teilen. Raw Josef bar Minjomi sagte: Raw Nachman hat einen Fall [so] entschieden: Sie sollen teilen.
איתמר אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ר' יוסי אומר יחלוקו וכן תני רב זביד בר אושעיא ר' יוסי אומר יחלוקו איכא דאמרי תני רב זביד א"ר אושעיא ר' יוסי אומר יחלוקו אמר רב יוסף בר מניומי עבד רב נחמן עובדא יחלוקו:
Der Schwur kehrt an seinen Ort zurück: Wohin kehrt er zurück? Rabbi Ami sagte: Unsere Lehrer in Babylonien sagten: Der Schwur kehrt zum Sinai zurück; unsere Lehrer im Land Israel sagten: Der Schwur kehrt zu dem zurück, der zu ihm verpflichtet ist.
חזרה שבועה למקומה: להיכן חזרה א"ר אמי רבותינו שבבבל אמרו חזרה שבועה לסיני רבותינו שבארץ ישראל אמרו חזרה שבועה למחויב לה
Raw Papa sagte: Unsere Lehrer in Babylonien – [das sind] Raw und Schmuel; unsere Lehrer im Land Israel – [das ist] Rabbi Abba. Unsere Lehrer in Babylonien, Raw und Schmuel: Denn wir haben gelernt: Und ebenso dürfen Waisen nur mit einem Schwur bezahlt werden. Und wir haben darüber erörtert: Von wem? Wollte man sagen, vom Schuldner – ihr Vater hätte ohne Schwur genommen, und sie [nur] mit Schwur? Vielmehr meint er Folgendes: Und ebenso dürfen Waisen von Waisen nur mit einem Schwur bezahlt werden.
אמר רב פפא רבותינו שבבבל רב ושמואל רבותינו שבארץ ישראל ר' אבא רבותינו שבבבל רב ושמואל דתנן וכן היתומין לא יפרעו אלא בשבועה והוינן בה ממאן אילימא מלוה אבוהון שקיל בלא שבועה ואינהו בשבועה אלא הכי קאמר וכן היתומין מן היתומין לא יפרעו אלא בשבועה
Und Raw und Schmuel sagten beide: Das lehrten sie nur, wenn der Gläubiger zu Lebzeiten des Schuldners gestorben ist; ist aber der Schuldner zu Lebzeiten des Gläubigers gestorben, so war der Gläubiger den Söhnen des Schuldners bereits einen Schwur schuldig, und ein Mensch vererbt keinen Schwur an seine Söhne.
ורב ושמואל דאמרי תרוייהו לא שנו אלא שמת מלוה בחיי לוה אבל מת לוה בחיי מלוה כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו
Unsere Lehrer im Land Israel – Rabbi Abba: Denn jemand hatte seinem Nächsten einen Silberbarren entrissen. Er kam vor Rabbi Ami, und Rabbi Abba saß vor ihm. [Der Kläger] brachte einen Zeugen, dass er ihn ihm entrissen hatte. Er sagte zu ihm: Ja, ich habe ihn entrissen, aber was ich entrissen habe, gehört mir.
רבותינו שבארץ ישראל רבי אבא דההוא גברא דחטף נסכא מחבריה אתא לקמיה דרב אמי יתיב ר' אבא קמיה אייתי חד סהדא דמחטף חטפא מיניה א"ל אין חטפי ודידי חטפי
Rabbi Ami sagte: Wie sollen die Richter diesen Rechtsfall entscheiden? Sollen wir ihm sagen: Geh, bezahle? Es gibt keine zwei Zeugen. Sollen wir ihn freisprechen? Es gibt einen Zeugen. Sollen wir ihm sagen: Geh, schwöre? Da er sagt: „Ich habe ihn entrissen“, ist er wie ein Räuber.
א"ר אמי היכי לידיינו דייני להאי דינא נימא ליה זיל שלים ליכא תרי סהדי נפטריה איכא חד סהדא נימא ליה זיל אישתבע כיון דאמר מיחטף חטפי הוה ליה כגזלן
Rabbi Abba sagte zu ihm: Er ist zu einem Schwur verpflichtet und kann nicht schwören, und jeder, der zu einem Schwur verpflichtet ist und nicht schwören kann, bezahlt.
א"ל ר' אבא הוה מחויב שבועה ואין יכול לישבע וכל המחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם
Rawa sagte: Rabbi Abba ist zuzustimmen. Denn Rabbi Ami lehrte: „Der Schwur des Ewigen soll zwischen den beiden sein“ (Ex 22,10) – aber nicht zwischen den Erben. Wie ist der Fall?
אמר רבא כוותיה דרבי אבא מסתברא דתני רבי אמי (שמות כב, י) שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין היורשין היכי דמי
Wollte man sagen, dass er zu ihm sagt: „Eine Mine meines Vaters ist in der Hand deines Vaters“, und er sagt zu ihm: „Fünfzig hat er [bei ihm], und fünfzig hat er nicht“ – was macht es aus, ob er oder sein Vater?
אילימא דאמר ליה מנה לאבא ביד אביך ואמר ליה חמשין אית ליה וחמשין לית ליה מה לי הוא ומה לי אבוהא
Vielmehr doch, dass er zu ihm sagt: „Eine Mine meines Vaters ist in der Hand deines Vaters“, [und] er sagt zu ihm: „Von fünfzig weiß ich, von fünfzig weiß ich nicht.“
אלא לאו דאמר ליה מנה לאבא ביד אביך אמר ליה חמשין ידענא וחמשין לא ידענא
Original: Shevuot 47a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.