Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1Einwand 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Wenn ein Mann seinem Nächsten gibt“ (Ex 22,6) – eine Verallgemeinerung; „Geld oder Geräte“ – eine Einzelaufzählung; „zum Hüten“ – er hat wieder verallgemeinert. Verallgemeinerung, Einzelaufzählung und Verallgemeinerung – du darfst nur nach Art der Einzelaufzählung urteilen: Wie die Einzelaufzählung ausdrücklich eine bewegliche Sache ist, deren Substanz Geldwert hat, so auch jede bewegliche Sache, deren Substanz Geldwert hat.
(שמות כב, ו) כי יתן איש אל רעהו כלל כסף או כלים פרט לשמור חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון אף כל דבר המטלטל וגופו ממון
Ausgenommen sind Grundstücke, die nicht beweglich sind; ausgenommen sind Sklaven, die den Grundstücken gleichgestellt wurden; ausgenommen sind Urkunden, deren Substanz, obwohl sie beweglich sind, keinen Geldwert hat. Geweihtes [ist ausgenommen, denn] „seines Nächsten“ steht geschrieben.
יצאו קרקעות שאין מטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות שאף על פי שמטלטלין אין גופן ממון הקדש רעהו כתיב
Ein bezahlter Hüter zahlt nicht: Woher haben wir das? Denn die Rabbanan lehrten: „Wenn ein Mann seinem Nächsten gibt“ (Ex 22,9) – eine Verallgemeinerung; „einen Esel oder ein Rind oder ein Schaf“ – eine Einzelaufzählung; „oder irgendein Vieh zum Hüten“ – er hat wieder verallgemeinert. Verallgemeinerung, Einzelaufzählung und Verallgemeinerung usw. bis: „seines Nächsten“ steht geschrieben.
נושא שכר אינו משלם מנלן דתנו רבנן (שמות כב, ו) כי יתן איש אל רעהו כלל חמור או שור או שה פרט וכל בהמה לשמור חזר וכלל כלל ופרט וכלל כו' עד הקדש רעהו כתיב:
Rabbi Meir sagt: Es gibt Dinge, die wie Boden sind und doch nicht wie Boden gelten usw.: Folgt daraus etwa, dass Rabbi Meir meint, alles mit dem Boden Verbundene gelte nicht wie Boden? Statt über beladene [Weinstöcke] zu streiten, sollten sie über abgeerntete streiten!
ר"מ אומר יש דברים שהן כקרקע ואינן כקרקע כו': מכלל דרבי מאיר סבר כל המחובר לקרקע אינו כקרקע אדמיפלגי בטעונות ליפלגי בסרוקות
(Vielmehr) sagte Rabbi Jose bar Rabbi Chanina: Hier streiten sie über Trauben, die zur Lese bereitstehen: Rabbi Meir meint, sie gelten wie bereits gelesen, und die Rabbanan meinen, sie gelten nicht wie bereits gelesen.
(אלא) א"ר יוסי ברבי חנינא הכא בענבים עומדות להבצר קמיפלגי דרבי מאיר סבר כבצורות דמיין ורבנן סברי לא כבצורות דמיין:
Man schwört nur auf eine Sache von Maß und Gewicht usw.: Abaje sagte: Das lehrten sie nur, wenn er zu ihm einfach „ein Haus“ sagte; sagte er aber zu ihm: „dieses Haus voll“, so ist seine Forderung bestimmt.
אין נשבעין אלא על דבר שבמדה ושבמשקל כו': אמר אביי לא שנו אלא דאמר ליה בית סתם אבל אמר ליה בית זה מלא ידיעא טענתיה
Rawa sagte zu ihm: Wenn dem so ist, statt dass im Schlussteil gelehrt wird: „Sagt der eine: Bis zum Vorsprung, und der andere sagt: Bis zum Fenster, so ist er schuldig“, sollte er im selben Fall unterscheiden und lehren: Wovon ist die Rede? Von „einem vollen Haus“; aber [bei] „dieses Haus voll“ ist er schuldig!
א"ל רבא אי הכי אדתני סיפא זה אומר עד הזיז וזה אומר עד החלון חייב ליפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים בבית מלא אבל בית זה מלא חייב
Vielmehr sagte Rawa: Er ist niemals schuldig, bis er ihn auf eine Sache von Maß, Gewicht und Zahl verklagt und dieser ihm eine Sache von Maß, Gewicht und Zahl zugibt.
אלא אמר רבא לעולם אינו חייב עד שיטעננו בדבר שבמדה שבמשקל ושבמנין ויודה לו בדבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין
Es wurde gemäß Rawa gelehrt: „Ein Kor Getreide habe ich bei dir“, und der andere sagt: „Du hast nichts bei mir“ – er ist frei. „Einen großen Leuchter habe ich bei dir“ – „Du hast bei mir nur einen kleinen Leuchter“ – er ist frei. „Einen großen Gürtel habe ich bei dir“ – „Du hast bei mir nur einen kleinen Gürtel“ – er ist frei.
תניא כוותיה דרבא כור תבואה לי בידך והלה אומר אין לך בידי פטור מנורה גדולה יש לי בידך אין לך בידי אלא מנורה קטנה פטור אזורה גדולה יש לי בידך אין לך בידי אלא אזורה קטנה פטור
Sagte er aber zu ihm: „Ein Kor Getreide habe ich bei dir“, und der andere sagt: „Du hast bei mir nur ein Letech“ – so ist er schuldig. „Einen Leuchter von zehn Litra habe ich bei dir“ – „Du hast bei mir nur einen von fünf Litra“ – so ist er schuldig.
אבל אמר לו כור תבואה יש לי בידך והלה אומר אין לך בידי אלא לתך חייב מנורה בת עשר ליטרין יש לי בידך אין לך בידי אלא בת חמש ליטרין חייב
Die Regel der Sache: Er ist niemals schuldig, bis er ihn auf eine Sache von Maß, Gewicht und Zahl verklagt und dieser ihm eine Sache von Maß, Gewicht und Zahl zugibt.
כללו של דבר לעולם אינו חייב עד שיטעננו בדבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין ויודה לו בדבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין
Und worin unterscheidet sich der große Leuchter vom kleinen Leuchter? Was er gefordert hat, hat er ihm nicht zugegeben, und was er ihm zugegeben hat, hat er nicht gefordert. Wenn dem so ist, dann auch bei [dem von] zehn und [dem von] fünf: Was er gefordert hat, hat er ihm nicht zugegeben, und was er ihm zugegeben hat, hat er nicht gefordert!
ומאי שנא מנורה גדולה ומנורה קטנה מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו אי הכי בת עשר בת חמש נמי מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו
Wenn dem so ist, sollte er auch den Gürtel lehren und ihn auf [Teile] beziehen, die zusammengenäht sind! – Vielmehr: „Zusammengenäht“ lehrt er nicht, und ebenso lehrt er hier „aus Gliedern“ nicht.
אי הכי אזורה נמי ניתני ולוקמי בדלייפי אלא דלייפי לא קתני הכא נמי בשל חליות לא קתני
MISCHNA: Wer seinem Nächsten auf ein Pfand leiht, und das Pfand ist verloren gegangen: [Sagt der Gläubiger:] „Einen Sela habe ich dir darauf geliehen, und es war einen Schekel wert“, und der andere sagt: „Nicht so, sondern einen Sela hast du mir darauf geliehen, und es war einen Sela wert“ – so ist er frei.
מתני׳ המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון אמר לו סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו וסלע היה שוה פטור
„Einen Sela habe ich dir darauf geliehen, und es war einen Schekel wert“, und der andere sagt: „Nicht so, sondern einen Sela hast du mir darauf geliehen, und es war drei Denar wert“ – so ist er schuldig.
סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו ושלשה דינרים היה שוה חייב
[Sagt der Schuldner:] „Einen Sela hast du mir darauf geliehen, und es war zwei wert“, und der andere sagt: „Nicht so, sondern einen Sela habe ich dir darauf geliehen, und es war einen Sela wert“ – so ist er frei. „Einen Sela hast du mir darauf geliehen, und es war zwei wert“, und der andere sagt: „Nicht so, sondern einen Sela habe ich dir darauf geliehen, und es war fünf Denar wert“ – so ist er schuldig.
סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתיך עליו וסלע היה שוה פטור סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתיך עליו וחמשה דינרים היה שוה חייב
Und wer schwört? Derjenige, bei dem das anvertraute Gut ist – damit nicht dieser schwört und der andere dann das anvertraute Gut hervorholt.
ומי נשבע מי שהפקדון אצלו שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון:
Original: Shevuot 43a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.