Die zweite besteht doch [noch]!
הא קיימא שניה
Schewuot 37b שבועות
Aufbau der Debatte:Frage 1Beweis 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rabina sagte: Womit haben wir es hier zu tun? Etwa wenn die zweite zur Zeit des Leugnens der ersten durch ihre Frauen verwandt war und ihre Frauen im Sterben lagen. Man könnte meinen, die meisten Sterbenden [gehen] dem Tod [entgegen]. Das lässt er uns hören: Jetzt jedenfalls leben sie und sind nicht gestorben.
אמר רבינא הכא במאי עסקינן כגון שהיתה שניה בשעת כפירת הראשונה קרובין בנשותיהן ונשותיהן גוססות מהו דתימא רוב גוססין למיתה קמ"ל השתא מיהת חיי נינהו ולא שכיבי
Komm und höre: Ein Hausherr, der beim anvertrauten Gut die Einrede des Diebstahls erhob und schwor und gestand, und dann kamen Zeugen: Hat er gestanden, bevor die Zeugen kamen, so bezahlt er das Kapital, das Fünftel und ein Schuldopfer; hat er gestanden, nachdem die Zeugen gekommen waren, so bezahlt er die doppelte Zahlung und ein Schuldopfer.
תא שמע בעל הבית שטען טענת גנב בפקדון ונשבע והודה ובאו עדים אם עד שלא באו עדים הודה משלם קרן וחומש ואשם אם משבאו עדים הודה משלם תשלומי כפל ואשם
Auch hier [ist es] wie bei Rabina.
הכא נמי כדרבינא
Rabina sagte zu Raw Aschi: Komm und höre: Schwerer als dieser ist der Schwur über anvertrautes Gut, denn man schuldet für den Vorsatz dabei Geißelhiebe und für das Versehen dabei ein Schuldopfer im Wert von Silberschekeln. Da er sagt, dass er gegeißelt wird, [folgt] daraus, dass es Zeugen gibt; und er sagt: für das Versehen dabei ein Schuldopfer im Wert von Silberschekeln.
אמר ליה רבינא לרב אשי תא שמע חמורה ממנה שבועת הפקדון שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה אשם בכסף שקלים מדקאמר לוקה מכלל דאיכא עדים וקאמר על שגגתה אשם בכסף שקלים
Raw Mordechai sagte zu ihnen: Lasst jene beiseite, denn Raw Kahana sagte doch zu ihnen: Ich habe sie gelernt, und so habe ich sie gelernt: Sowohl für den Vorsatz dabei als auch für das Versehen dabei ein Schuldopfer im Wert von Silberschekeln.
אמר להו רב מרדכי בר מינה דההיא דהאמר להו רב כהנא אנא תנינא לה והכי תנינא לה אחד זדונה ואחד שגגתה אשם בכסף שקלים
Komm und höre: Nein; wenn du [das] vom unreinen Nasiräer sagst, der ja gegeißelt wird, willst du es [auch] vom Schwur über anvertrautes Gut sagen, bei dem man nicht gegeißelt wird? Wie ist das gemeint? Wenn es keine Zeugen gibt, weshalb wird er gegeißelt? Vielmehr ist es selbstverständlich, dass es Zeugen gibt; und er lehrt: „willst du es vom Schwur über anvertrautes Gut sagen, bei dem man nicht gegeißelt wird“ – gegeißelt wird er nicht, aber ein Opfer bringt er. Eine Widerlegung Rabbas! – Eine Widerlegung.
תא שמע לא אם אמרת בנזיר טמא שכן לוקה תאמר בשבועת הפקדון שאינו לוקה היכי דמי אי דליכא עדים אמאי לוקה אלא פשיטא דאיכא עדים וקתני תאמר בשבועת הפקדון שאינו לוקה מלקא הוא דלא לקי אבל קרבן מייתי תיובתא דרבה תיובתא
Rabbi Jochanan sagte: Wer Geld ableugnet, für das es Zeugen gibt, ist schuldig; [für das es] eine Urkunde [gibt], ist er frei. Raw Papa sagte: Was ist der Grund Rabbi Jochanans? Zeugen sterben gewöhnlich [irgendwann], die Urkunde aber liegt da.
רבי יוחנן אמר הכופר בממון שיש עליו עדים חייב בשטר פטור אמר רב פפא מאי טעמיה דרבי יוחנן עדים עבידי דמייתי שטר הא מנח
Raw Huna, der Sohn Raw Jehoschuas, sagte zu Raw Papa: Auch eine Urkunde kann gewöhnlich verloren gehen! Vielmehr sagte Raw Huna, der Sohn Raw Jehoschuas: Das ist der Grund Rabbi Jochanans: weil es eine Urkunde ist, die Grundstücke verpfändet, und man bringt kein Opfer für das Ableugnen einer Verpfändung von Grundstücken.
אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא שטרא נמי עביד דמרכס אלא אמר רב הונא בריה דרב יהושע היינו טעמיה דרבי יוחנן משום דהוה שטר שעבוד קרקעות ואין מביאין קרבן על כפירת שעבוד קרקעות
Es wurde gesagt: Wer Zeugen für Grundstücke beschwört – darüber streiten Rabbi Jochanan und Rabbi Elasar; einer sagt: schuldig, und einer sagt: frei. Es lässt sich schließen, dass Rabbi Jochanan es ist, der „frei“ sagt, da Rabbi Jochanan sagte: Wer Geld ableugnet, für das es Zeugen gibt, ist schuldig; [für das es] eine Urkunde [gibt], ist er frei – und [zwar] entsprechend Raw Huna, dem Sohn Raw Jehoschuas. Es lässt sich schließen.
איתמר משביע עדי קרקע פליגי רבי יוחנן ור"א חד אמר חייב וחד אמר פטור תסתיים דרבי יוחנן דאמר פטור מדאמר רבי יוחנן הכופר בממון שיש עליו עדים חייב שטר פטור וכדרב הונא בריה דרב יהושע תסתיים
Rabbi Jirmeja sagte zu Rabbi Abbahu: Sollen wir sagen, Rabbi Jochanan und Rabbi Elasar streiten im Streit zwischen Rabbi Elieser und den Rabbanan? Denn wir haben gelernt: Wer seinem Gefährten ein Feld raubt, und ein Fluss überschwemmt es, ist verpflichtet, ihm ein Feld zu stellen – Worte Rabbi Eliesers. Die Weisen sagen: Er sagt zu ihm: Siehe, das Deine liegt vor dir.
א"ל רבי ירמיה לר' אבהו לימא רבי יוחנן ורבי אלעזר בפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן קא מיפלגי דתנן הגוזל שדה מחבירו ושטפה נהר חייב להעמיד לו שדה דברי רבי אליעזר וחכ"א אומר לו הרי שלך לפניך
Und wir sagten [dazu]: Worin streiten sie? Rabbi Elieser legt nach Einschließungen und Ausschließungen aus, und die Rabbanan legen nach Allgemeinem und Besonderem aus.
ואמרינן במאי קמיפלגי רבי אליעזר דריש רבויי ומיעוטי ורבנן דרשי כללי ופרטי
Rabbi Elieser legt nach Einschließungen und Ausschließungen aus: „und er leugnet gegenüber seinem Nächsten“ (Lev 5,21) – das schließt ein; „bei anvertrautem Gut oder bei einer Handeinlage“ – das schließt aus; „oder bei irgendetwas, worüber er schwört“ – das schließt wieder ein.
רבי אליעזר דריש רבויי ומיעוטי (ויקרא ה, כא) וכחש בעמיתו ריבה בפקדון או בתשומת יד מיעט או מכל אשר ישבע חזר וריבה
Es schließt ein, schließt aus und schließt ein – damit schließt es alles ein. Was schließt es ein? Es schließt alle Dinge ein. Und was schließt es aus? Es schließt Urkunden aus.
ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל מאי ריבה ריבה כל מילי ומאי מיעט מיעט שטרות
Und die Rabbanan legen nach Allgemeinem und Besonderem aus: „und er leugnet gegenüber seinem Nächsten“ – ein Allgemeines; „bei anvertrautem Gut oder bei einer Handeinlage oder bei Raub“ – ein Besonderes; „oder bei irgendetwas, worüber er schwört“ – wieder ein Allgemeines. Allgemeines, Besonderes und Allgemeines – du urteilst nur nach Art des Besonderen.
ורבנן דרשי כללי ופרטי וכחש בעמיתו כלל בפקדון או בתשומת יד או בגזל פרט או מכל אשר ישבע עליו חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט
Wie das Besondere ausdrücklich eine bewegliche Sache ist, deren Körper Geldwert hat, so auch jede bewegliche Sache, deren Körper Geldwert hat. Ausgeschlossen sind Grundstücke, die nicht beweglich sind; ausgeschlossen sind Knechte, die den Grundstücken gleichgestellt sind; ausgeschlossen sind Urkunden, deren Körper, obwohl sie beweglich sind, keinen Geldwert hat.
מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון אף כל דבר המטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות שאין מטלטל יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות שאף על פי שמטלטלין אין גופן ממון
Wer schuldig spricht, [ist] wie Rabbi Elieser, und wer freispricht, wie die Rabbanan?
מאן דמחייב כרבי אליעזר ומאן דפטר כרבנן
Er sagte zu ihm: Nein; wer schuldig spricht, [ist] wie Rabbi Elieser; und wer freispricht, sagt dir: Hierin stimmt sogar Rabbi Elieser zu, denn der Allbarmherzige sagt „von allem“ – und nicht „alles“.
אמר ליה לא מאן דמחייב כרבי אליעזר ומאן דפטר אמר לך בהא אפילו רבי אליעזר מודה דרחמנא אמר מכל ולא הכל
Raw Papa sagte im Namen Rawas: Auch unsere Mischna ist genau so zu verstehen, da sie lehrt: Du hast meinen Ochsen gestohlen!, und er sagt: Ich habe nicht gestohlen, [und jener sagte:] Ich beschwöre dich!, und er sagte: Amen – so ist er schuldig; „Du hast meinen Knecht gestohlen“ aber lehrt sie nicht. Was ist der Grund? Doch wohl, weil der Knecht den Grundstücken gleichgestellt ist und man kein Opfer für das Ableugnen einer Verpfändung von Grundstücken bringt.
אמר רב פפא משמיה דרבא מתניתין נמי דיקא דקתני גנבת את שורי והוא אומר לא גנבתי משביעך אני ואמר אמן חייב ואילו גנבת את עבדי לא קתני מ"ט לאו משום דעבד איתקש לקרקעות ואין מביאין קרבן על כפירת שעבוד קרקעות
Raw Papi sagte im Namen Rawas: Sieh den Schluss an: Dies ist die Regel: Jeder, der auf das eigene Geständnis hin bezahlt, ist schuldig, und wer nicht auf das eigene Geständnis hin bezahlt, ist frei. „Dies ist die Regel“ – um was einzuschließen? Doch wohl, um „Du hast meinen Knecht gestohlen“ einzuschließen!
אמר רב פפי משמיה דרבא אימא סיפא זה הכלל כל המשלם על פי עצמו חייב ושאינו משלם על פי עצמו פטור זה הכלל לאתויי מאי לאו לאתויי גנבת את עבדי
Original: Shevuot 37b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.