Vielmehr ist hieraus nichts zu schließen.
אלא מהא ליכא למשמע מינה:
Schewuot 38a שבועות
Aufbau der Debatte:Baraita 1Einwand 2Beweis 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Wie ist der Schwur über anvertrautes Gut? Gib mir das anvertraute Gut, das ich bei dir habe usw.“: Die Rabbanan lehrten: [Sagte er es] allgemein, so ist er nur einmal schuldig; einzeln, so ist er für jedes einzelne schuldig. Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehuda sagt: „Ein Schwur: nicht dir, und nicht dir, und nicht dir“ – so ist er für jedes einzelne schuldig.
שבועת הפקדון כיצד תן לי פקדון שיש לי בידך כו': תנו רבנן כלל אינו חייב אלא אחת פרט חייב על כל אחת ואחת דברי ר"מ ר' יהודה אומר שבועה לא לך ולא לך ולא לך חייב על כל אחת ואחת
Rabbi Elieser sagt: „Nicht dir, und nicht dir, und nicht dir – ein Schwur“ – so ist er für jedes einzelne schuldig. Rabbi Schimon sagt: Nur wenn er zu jedem einzelnen „Schwur“ sagt.
רבי אליעזר אומר לא לך ולא לך ולא לך שבועה חייב על כל אחת ואחת ר"ש אומר עד שיאמר שבועה לכל אחת ואחת
Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Das Allgemeine Rabbi Meirs ist das Einzelne Rabbi Jehudas; das Allgemeine Rabbi Jehudas ist das Einzelne Rabbi Meirs.
אמר רב יהודה אמר שמואל כללו של רבי מאיר פרטו של רבי יהודה כללו של רבי יהודה פרטו של רבי מאיר
Und Rabbi Jochanan sagte: Alle stimmen überein, dass „und nicht dir“ ein Einzelnes ist; sie streiten nur über „nicht dir“, wobei Rabbi Meir sagt: ein Einzelnes, und Rabbi Jehuda sagt: ein Allgemeines. Und was ist das Allgemeine Rabbi Meirs? „Ein Schwur, dass ihr nichts bei mir habt.“
ור' יוחנן אמר הכל מודים בולא לך שהוא פרט לא נחלקו אלא בלא לך שרבי מאיר אומר פרט ורבי יהודה אומר כלל ואיזהו כללו של ר' מאיר שבועה שאין לכם בידי
Worin streiten sie? Schmuel folgert genau aus der Baraita, und Rabbi Jochanan folgert genau aus der Mischna. Schmuel folgert genau aus der Baraita: Da Rabbi Jehuda sagt, „und nicht dir“ sei ein Einzelnes, [ist] daraus [zu schließen], dass er Rabbi Meir sagen hörte, es sei ein Allgemeines, und Rabbi Jehuda sagte zu ihm, es sei ein Einzelnes.
במאי קמיפלגי שמואל דייק מברייתא ור' יוחנן דייק ממתניתין שמואל דייק מברייתא מדקאמר רבי יהודה ולא לך פרטא הוי מכלל דשמעיה לר' מאיר דאמר כללא הוי ואמר ליה ר' יהודה פרטא הוי
Und Rabbi Jochanan sagt: Beides ist nach Rabbi Meir ein Einzelnes, und Rabbi Jehuda sagte zu ihm: Bei „und nicht dir“ stimme ich dir zu, bei „nicht dir“ streite ich mit dir. Und Schmuel? Statt [lehren zu lassen], worin er ihm zustimmt, hätte er lehren sollen, worin er mit ihm streitet!
ור' יוחנן אמר תרוייהו לר' מאיר פרטא הוי ואמר ליה רבי יהודה בולא לך מודינא לך בלא לך פליגנא עלך ושמואל עד דאודי ליה אודויי לפלוג עליה איפלוגי
Und Rabbi Jochanan folgert genau aus der Mischna: Da Rabbi Meir sagt, „Ein Schwur, dass ihr nichts bei mir habt“ sei ein Allgemeines, [folgt] daraus, dass „und nicht dir“ ein Einzelnes ist. Denn wenn es dir in den Sinn käme, „und nicht dir“ sei ein Allgemeines – statt uns „Ein Schwur, dass ihr nichts bei mir habt“ hören zu lassen, hätte er uns „Ein Schwur: nicht dir, und nicht dir, und nicht dir“ hören lassen sollen, und um so mehr „Ein Schwur, dass ihr nichts bei mir habt“.
ורבי יוחנן דייק ממתניתין מדקאמר ר' מאיר שבועה שאין לכם בידי כללא הוי מכלל דולא לך פרטא הוי דאי סלקא דעתך ולא לך כללא הוה אדמשמע לן שבועה שאין לכם בידי נשמעינן שבועה לא לך ולא לך ולא לך כל שכן שבועה שאין לכם בידי
Und Schmuel sagt: Jeder, der „und nicht dir“ sagt, gleicht dem, der sagt: „Ein Schwur, dass ihr nichts bei mir habt.“
ושמואל אמר כל האומר ולא לך כאומר שבועה שאין לכם בידי דמי
Wir haben [aber] gelernt: „Nicht dir, und nicht dir, und nicht dir“! – Lies: „nicht dir“ [ohne „und“].
תנן לא לך ולא לך ולא לך תני לא לך
Komm und höre: „Gib mir das anvertraute Gut und die Handeinlage und das Geraubte und das Verlorene“! – Lies: Handeinlage, Geraubtes, Verlorenes [ohne „und“].
ת"ש תן לי פקדון ותשומת יד וגזל ואבידה תני תשומת יד גזל אבידה
Komm und höre: „Gib mir Weizen und Gerste und Dinkel“! – Lies: Gerste, Dinkel [ohne „und“].
ת"ש תן לי חטין ושעורין וכוסמין תני שעורין כוסמין
Und dieser Tanna lehrt so viel Fehlerhaftes nacheinander? Vielmehr, wessen [Lehre] ist dies? Die Rabbis, der sagt: Es ist gleich, ob „eine Olivengröße, eine Olivengröße“ oder „eine Olivengröße und eine Olivengröße“ – es ist [jeweils] ein Einzelnes.
והאי תנא כל הכי שביש תני ואזיל אלא הא מני רבי היא דאמר לא שנא כזית כזית ולא שנא כזית וכזית פרטא הוי
Komm und höre aus seiner eigenen [Lehre]: Rabbi Meir sagt: Selbst [bei] „ein Weizenkorn und ein Gerstenkorn und ein Dinkelkorn“ ist er für jedes einzelne schuldig! – Lies: Weizenkorn, Gerstenkorn, Dinkelkorn.
תא שמע מדידיה ר' מאיר אומר אפילו חטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת ואחת תני חטה שעורה כוסמת
Was [bedeutet] „selbst“? Raw Acha, der Sohn Raw Ikas, sagte: Selbst [obwohl] das Weizenkorn in „Weizen“ enthalten ist, das Gerstenkorn in „Gerste“ und das Dinkelkorn in „Dinkel“.
מאי אפילו אמר רב אחא בריה דרב איקא אפילו חטה בכלל חטין ושעורה בכלל שעורין וכוסמת בכלל כוסמין:
„Gib mir das anvertraute Gut, die Handeinlage, das Geraubte und das Verlorene, das ich bei dir habe usw.“; „Gib mir Weizen und Gerste“: Rabbi Jochanan sagte: Eine Pruta aus ihnen allen zusammen wird zusammengerechnet.
תן לי פקדון ותשומת יד גזל ואבידה שיש לי בידך כו': תן לי חטין ושעורין א"ר יוחנן פרוטה מכולם מצטרפת
Darüber streiten Raw Acha und Rabina. Einer sagt: Für die Einzelnen ist er schuldig, für das Allgemeine ist er nicht schuldig; und einer sagt: Auch für das Allgemeine ist er schuldig.
פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר אפרטי מיחייב אכללי לא מיחייב וחד אמר אכללי נמי מיחייב
Rabbi Chija lehrte doch: Siehe, hier sind fünfzehn Sündopfer; wenn dem so wäre, wären es zwanzig! – Dieser Tanna zählt die Einzelnen, die Allgemeinen zählt er nicht.
והתני ר' חייא הרי כאן חמש עשרה חטאות ואם איתא עשרים הויין האי תנא דפרטי קא חשיב דכללי לא קא חשיב
Rabbi Chija lehrte doch: Siehe, hier sind zwanzig Sündopfer! – Jene [Lehre bezieht sich] auf anvertrautes Gut, Handeinlage, Raub und Verlorenes.
והא תני רבי חייא הרי כאן עשרים חטאות ההיא אפקדון ותשומת יד וגזל ואבידה
Rawa fragte Raw Nachman: Waren es fünf, die von ihm forderten, und sie sagten zu ihm: Gib uns das anvertraute Gut, die Handeinlage, das Geraubte und das Verlorene, das wir bei dir haben!, und er sagte zu einem von ihnen: Ein Schwur, dass du bei mir kein anvertrautes Gut, keine Handeinlage, kein Geraubtes und kein Verlorenes hast, und nicht dir, und nicht dir, und nicht dir, und nicht dir – wie ist es? Ist er für eines schuldig
בעא מיניה רבא מרב נחמן היו חמשה תובעין אותו ואמרו לו תן לנו פקדון תשומת יד וגזל ואבידה שיש לנו בידך אמר לאחד מהן שבועה שאין לך בידי פקדון תשומת יד גזל ואבידה ולא לך ולא לך ולא לך ולא לך מהו אחדא מיחייב
Original: Shevuot 38a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.