für die Unreinheit des Heiligtums und seiner heiligen Dinge. Wodurch erlangen sie Sühne? Besser, sie erlangen Sühne durch den Stier Aarons, der ja aus seiner Allgemeinheit [heraus] für sein Haus erlaubt worden ist, als dass sie durch den Ziegenbock, der innen [dargebracht] wird, Sühne erlangen, der ja nicht aus seiner Allgemeinheit [heraus] erlaubt worden ist.
בטומאת מקדש וקדשיו במה הם מתכפרין מוטב שיתכפרו בפרו של אהרן שהרי הותר מכללו אצל ביתו ואל יתכפרו בשעיר הנעשה בפנים שהרי לא הותר מכללו
Und was [bedeutet] „wenn du es [noch weiter] sagen willst“? Und wolltest du sagen, es steht [nur] „sein Haus“ geschrieben – sie alle werden „sein Haus“ genannt, denn es heißt: „Haus Aaron, preist den Ewigen … die ihr den Ewigen fürchtet, preist den Ewigen“.
ומאי אם נפשך לומר וכ"ת ביתו כתיב כולן קרויין ביתו שנא' בית אהרן ברכו את ה' יראי ה' ברכו את ה'
Kommt dieses „der für das Volk ist“ dafür? Das braucht er doch [dafür], dass der Allbarmherzige sagt, jener [Ziegenbock] solle vom Volk [bezahlt] sein! – Das geht [schon] aus „und von der Gemeinde der Kinder Israel“ (Lev 16,5) hervor.
והאי אשר לעם להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה דקאמר רחמנא מדעם ליהוי ההוא (ויקרא טז, ה) מומאת עדת בני ישראל נפקא
Und kommt dieses „der für ihn ist“ dafür? Das braucht er doch für das, was gelehrt wird: Von dem Seinen bringt er [ihn], und er bringt ihn nicht von dem der Gemeinde.
והאי אשר לו להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדתניא משלו הוא מביא ואינו מביא משל צבור
Man könnte meinen, er bringe ihn nicht von dem der Gemeinde, weil die Gemeinde durch ihn keine Sühne erlangt, aber er bringe ihn von dem seiner Brüder, der Kohanim, weil seine Brüder, die Kohanim, durch ihn Sühne erlangen; die Schrift sagt: „der für ihn ist“ (Lev 16,6). Man könnte meinen, er solle ihn nicht [davon] bringen, wenn er ihn aber gebracht hat, sei er tauglich; die Schrift sagt nochmals: „der für ihn ist“ – die Schrift hat es wiederholt, um es unerlässlich zu machen.
יכול לא יביא משל צבור שאין הצבור מתכפרין בו אבל יביא משל אחיו הכהנים שאחיו הכהנים מתכפרין בו ת"ל (ויקרא טז, ו) אשר לו יכול לא יביא ואם הביא כשר ת"ל שוב אשר לו הכתוב שנה עליו לעכב
Der Tanna – so ist es ihm schwierig: Was ist der Unterschied, dass [der Ziegenbock] des Volkes [für die Kohanim] nicht sühnt? Weil sie dafür kein Geld aufwenden, denn es steht geschrieben: „der für das Volk ist“. Auch für den [Stier] Aarons wenden sie kein Geld auf! Und er sagt: Sie alle werden „sein Haus“ genannt.
תנא הכי קא קשיא ליה מאי שנא בדעם דלא מכפר דלא קא חסרי ביה ממונא דכתיב אשר לעם בדאהרן נמי לא קא חסרי ביה ממונא וקאמר כולן קרויין ביתו
Gut nach Rabbi Schimon – deshalb stehen zwei Bekenntnisse und das Blut des Stiers geschrieben: eines entsprechend dem Ziegenbock, der innen [dargebracht] wird, eines entsprechend dem Ziegenbock, der außen [dargebracht] wird, und eines entsprechend dem fortgeschickten Ziegenbock.
בשלמא לר"ש היינו דכתיב תרי וידוין ודם הפר חד כנגד שעיר הנעשה בפנים וחד כנגד שעיר הנעשה בחוץ וחד כנגד שעיר המשתלח
Eines für ihn und eines für sein Haus, wie in der Schule Rabbi Jischmaels gelehrt wurde: So verfährt das Maß des Rechts: Besser, der Schuldlose kommt und schafft dem Schuldigen Sühne, als dass ein Schuldiger kommt und dem Schuldigen Sühne schafft.
אחד לו ואחד לביתו כדתנא דבי רבי ישמעאל כך היא מדת הדין נוהגת מוטב יבוא זכאי ויכפר על החייב ואל יבוא חייב ויכפר על החייב:
MISCHNA: Bewusstwerdungen der Unreinheit [gibt es] zwei, die vier sind: Er ist unrein geworden und hat es gewusst, dann ist ihm die Unreinheit verborgen geblieben, während er sich des Heiligen erinnerte;
מתני׳ ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע נטמא וידע ונעלמה ממנו הטומאה וזכור את הקדש
ist ihm das Heilige verborgen geblieben, während er sich der Unreinheit erinnerte; sind ihm dieses und jenes verborgen geblieben, und er hat das Heilige gegessen, ohne es zu wissen, und nachdem er gegessen hatte, wusste er es – so ist er [zu einem Opfer] verpflichtet, das steigt und fällt.
נעלם ממנו הקדש וזכור את הטומאה נעלמו ממנו זה וזה ואכל את הקדש ולא ידע ומשאכל ידע הרי זה בעולה ויורד
Er ist unrein geworden und hat es gewusst, dann ist ihm die Unreinheit verborgen geblieben, während er sich des Heiligtums erinnerte; ist ihm das Heiligtum verborgen geblieben, während er sich der Unreinheit erinnerte; sind ihm dieses und jenes verborgen geblieben, und er ist in das Heiligtum eingetreten, ohne es zu wissen, und nachdem er hinausgegangen war, wusste er es – so ist er [zu einem Opfer] verpflichtet, das steigt und fällt.
נטמא וידע ונעלמה ממנו טומאה וזכור את המקדש נעלם ממנו מקדש וזכור את הטומאה נעלם ממנו זה וזה ונכנס למקדש ולא ידע ומשיצא ידע הרי זה בעולה ויורד:
Gleich ist, wer in den Vorhof eintritt, und wer in die Erweiterung des Vorhofs eintritt; denn man erweitert die Stadt und die Vorhöfe nur mit König, Prophet, Urim und Tummim, dem Sanhedrin von einundsiebzig, mit zwei Dankopfern und mit Gesang.
אחד הנכנס לעזרה ואחד הנכנס לתוספת העזרה שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים וסנהדרין של שבעים ואחד ובשתי תודות ובשיר
Das Gericht schreitet einher, die zwei Dankopfer hinter ihnen und ganz Israel hinter ihnen.
ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן וכל ישראל אחריהם
Original: Shevuot 14a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.