Von süßenden Arten hat man das gelehrt, da sie geeignet sind, einen Topf zu süßen. Der Grund ist, dass sie geeignet sind, den Topf zu süßen; wenn aber nicht, dann nicht! – Auch hier sind sie geeignet zu süßen.
במיני מתיקה שנו הואיל וראויין למתק קדירה טעמא דחזו למתק את הקדירה הא לאו הכי לא הכא נמי חזו למתק:
Nussschalen, Granatapfelschalen, Färberwaid und Krapp – so viel, wie man braucht, um ein kleines Kleidungsstück zu färben. Man wies auf einen Widerspruch hin: Wer eingeweichte Färbemittel hinausträgt – so viel, wie man braucht, um damit eine Probe für einen Wollstrang zu färben! – (Dazu wurde doch gesagt:) Raw Nachman sagte im Namen Rabba bar Awuhas: Weil man sich nicht die Mühe macht, Färbemittel einzuweichen, um damit eine Probe für einen Wollstrang zu färben.
קליפי אגוזין וקליפי רמונים סטיס ופואה כדי לצבוע בגד קטן: ורמינהי המוציא סמנים שרויין כדי לצבוע בהן דוגמא לאירא (הא איתמר עלה) אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לפי שאין אדם טורח לשרות סממנים לצבוע בהן דוגמא לאירא:
Urin: Es wird gelehrt: Urin bis zu vierzig Tagen. Natron: Es wird gelehrt: alexandrinisches Natron, aber nicht Natron aus Anpantrin. Seifenkraut: Raw Jehuda sagte: Das ist Sand. – Es wird doch gelehrt: Seifenkraut und Sand! – Vielmehr, was ist Seifenkraut? Kabrita.
מי רגלים: תנא מי רגלים עד בן מ' יום: נתר: תנא נתר אלכסנדרית ולא נתר אנפנטרין: בורית: אמר רב יהודה זה חול והתניא הבורית והחול אלא מאי בורית כבריתא
Man wandte ein: Man fügte zu ihnen hinzu: Chalbizin, Laanon, Seifenkraut und Ahal. Und wenn du meinst, es sei Kabrita – gilt denn für Kabrita das Siebentjahr? (Wir haben doch gelernt:) Dies ist die Regel: Alles, was eine Wurzel hat, unterliegt dem Siebentjahr, und was keine Wurzel hat, unterliegt nicht dem Siebentjahr. – Vielmehr, was ist Seifenkraut? Ahala. – Es wird doch gelehrt: Seifenkraut und Ahala! – (Vielmehr:) zwei Arten von Ahala.
מיתיבי הוסיפו עליהן החלביצין והלעינון והבורית והאהל ואי ס"ד כבריתא כבריתא מי איתא בשביעית (והתנן) זה הכלל כל שיש לו עיקר יש לו שביעית ושאין לו עיקר אין לו שביעית אלא מאי בורית אהלא והתניא והבורית ואהלא (אלא) תרי גווני אהלא:
Kimolia: Raw Jehuda sagte: Schaluf-Duz. Aschlag: Schmuel sagte: Ich habe alle Seefahrer danach gefragt, und sie sagten mir: Es heißt Schunana, findet sich in der Höhlung der Perlmuschel, und man holt es mit einem eisernen Haken (ramza) heraus.
קימוליא: אמר רב יהודה שלוף דוץ: אשלג אמר שמואל שאילתינהו לכל נחותי ימא ואמרו לי שונאנה שמיה ומשתכח בנוקבא דמרגניתא ומפקי ליה ברמצא דפרזלא:
MISCHNA: Pfeffer – die geringste Menge; Teer – die geringste Menge; Arten von Wohlgerüchen und Arten von Metallen – die geringste Menge; von den Steinen des Altars und vom Staub des Altars, Moder von Büchern und Moder ihrer Hüllen – die geringste Menge, weil man sie aufbewahrt, um sie beiseitezulegen. Rabbi Jehuda sagt: Auch wer Geräte eines Götzendienstes hinausträgt – die geringste Menge, denn es heißt: „Und nichts von dem Gebannten soll an deiner Hand haften“ (Dtn 13,18).
מתני׳ פלפלת כל שהוא ועטרן כל שהוא מיני בשמים ומיני מתכות כל שהן מאבני המזבח ומעפר המזבח מקק ספרים ומקק מטפחותיהם כל שהוא שמצניעין אותן לגונזן רבי יהודה אומר אף המוציא משמשי ע"ז כל שהוא שנאמר (דברים יג, יח) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם:
GEMARA: Pfeffer, die geringste Menge – wofür taugt er? Gegen Mundgeruch. Teer, die geringste Menge – wofür taugt er? Gegen Kopfschmerz. Arten von Wohlgerüchen, die geringste Menge: Die Rabbanan lehrten: Wer Übelriechendes hinausträgt – die geringste Menge; gutes Öl – die geringste Menge; Purpur – die geringste Menge; und eine einzige Rosenknospe.
גמ׳ פלפלת כל שהוא למאי חזיא לריח הפה: עיטרן כל שהוא: למאי חזיא לצילחתא: מיני בשמים כל שהן: ת"ר המוציא ריח רע כל שהוא שמן טוב כל שהוא ארגמן כל שהוא ובתולת הוורד אחת:
Arten von Metallen, die geringste Menge: Wofür taugen sie? Es wird gelehrt: Rabbi Schimon ben Elasar sagt: Weil man daraus einen kleinen Stachel machen kann.
מיני מתכות כל שהן: למאי חזו תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר שכן ראוי לעשות ממנה דרבן קטן
Die Rabbanan lehrten: Wer sagt: „Ich nehme auf mich [zu spenden]: Eisen“ – Andere sagen: Er gebe nicht weniger als eine Elle auf eine Elle. Wofür taugt es? Raw Josef sagte: Als Rabenabwehr. Und manche sagen: Andere sagen: nicht weniger als eine Rabenabwehr. Und wie viel ist das? Raw Josef sagte: eine Elle auf eine Elle. Kupfer – nicht weniger als [im Wert von] einer Silbermaa. Es wird gelehrt: Rabbi Elieser sagt: nicht weniger als ein kleines Kupferröhrchen. Wofür taugt es? Abaje sagte: Damit stochert man die Dochte auf und reinigt die Lampen.
ת"ר האומר הרי עלי ברזל אחרים אומרים לא יפחות מאמה על אמה למאי חזיא אמר רב יוסף *לכלייא עורב ואיכא דאמרי אחרים אומרים לא יפחות מכלייא עורב וכמה אמר רב יוסף אמה על אמה נחשת לא יפחות ממעה כסף תניא רבי אליעזר אומר לא יפחות מצינורא קטנה של נחשת למאי חזיא אמר אביי שמחטטין בה את הפתילות ומקנחין הנרות:
Moder von Büchern und Moder einer Hülle: Raw Jehuda sagte: Die Motte der Bücher, die Motte (tachach) der Seide, der Wurm (ila) der Trauben, der Wurm (pe) der Feigen und der Wurm (he) der Granatäpfel – sie alle sind gefährlich. Ein gewisser Schüler, der vor Rabbi Jochanan saß, aß Feigen. Er sagte zu ihm: Meister, es sind Dornen in den Feigen! Er sagte zu ihm: Der Pe-[Wurm] hat diesen getötet.
מקק ספרים ומקק מטפחת: א"ר יהודה מקק דסיפרי תכך דשיראי ואילא דעינבי ופה דתאני והה דרימוני כולהו סכנתא ההוא תלמידא דהוה יתיב קמיה דר' יוחנן הוה קאכיל תאיני אמר ליה רבי קוצין יש בתאנים א"ל קטליה פה לדין:
MISCHNA: Wer einen Hausiererkorb hinausträgt, ist, obwohl viele Arten darin sind, nur zu einem einzigen Sündopfer verpflichtet. Gartensamen – weniger als eine getrocknete Feige; Rabbi Jehuda ben Betera sagt: fünf.
מתני׳ המוציא קופת הרוכלין אף על פי שיש בה מינין הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת זרעוני גינה פחות מכגרוגרת ר' יהודה בן בתירה אומר חמשה
Original: Shabbat 90a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.