und seine Seele steigt auf und kommt nicht mehr herab.
ונשמתו עולה ושוב אינה יורדת
Schabbat 153a שבת
Aufbau der Debatte:Mischna 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Raw Jehuda, der Sohn des Raw Schmuel bar Schilat, sagte im Namen Raws: An der Totenklage eines Menschen erkennt man, ob er ein Sohn der kommenden Welt ist oder nicht. Ist das so? Raw sagte doch zu Raw Schmuel bar Schilat: Mach meine Totenklage warm, denn ich werde dort stehen! – Das ist kein Widerspruch: Hier, wenn man [die Zuhörer] erwärmt und sie warm werden; dort, wenn man sie erwärmt und sie nicht warm werden.
אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב מהספדו של אדם ניכר אם בן העוה"ב הוא אם לאו איני והאמר ליה רב לרב שמואל בר שילת אחים בהספידא דהתם קאימנא לא קשיא הא דמחמו ליה ואחים הא דמחמו ליה ולא אחים
Abaje sagte zu Rabba: Wenn zum Beispiel den Herrn, den alle Pumbeditaner hassen – wer wird [bei ihm] die Totenklage warm machen? Er sagte zu ihm: Es genügt, du und Rabba bar Raw Chanan.
א"ל אביי לרבה כגון מר דסנו ליה כולהו פומבדיתאי מאן אחים הספידא א"ל מיסתיא את ורבה בר רב חנן
Rabbi Elasar fragte Raw: Wer ist ein Sohn der kommenden Welt? Er sagte zu ihm: „Und deine Ohren werden ein Wort hinter dir hören, das sagt: Dies ist der Weg, geht auf ihm, wenn ihr nach rechts oder nach links geht“ (Jes 30,21). Rabbi Chanina sagte: Jeder, an dem der Geist unserer Lehrer Wohlgefallen hat. „Und die Klagenden ziehen auf der Straße umher“ (Koh 12,5) – die Leute Galiläas sagen: Tu Dinge [, die man] vor deiner Bahre [rühmen wird]; die Leute Judäas sagen: Tu Dinge [, die man] hinter deiner Bahre [rühmen wird]. Und sie streiten nicht: Der eine [spricht] nach [dem Brauch] seines Ortes, und der andere nach [dem Brauch] seines Ortes.
בעא מניה רבי אלעזר מרב איזהו בן העוה"ב א"ל (ישעיהו ל, כא) ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו ר' חנינא אמר כל שדעת רבותינו נוחה הימנו (קהלת יב, ה) וסבבו בשוק הסופדים בני גלילא אמרי עשה דברים לפני מטתך בני יהודה אמרי עשה דברים לאחר מטתך ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה
Wir haben dort gelernt: Rabbi Elieser sagt: Kehre um einen Tag vor deinem Tod. Seine Schüler fragten Rabbi Elieser: Weiß denn ein Mensch, an welchem Tag er sterben wird? Er sagte zu ihnen: Umso mehr soll er heute umkehren, vielleicht stirbt er morgen; so sind alle seine Tage in Umkehr. Und auch Salomo sagte in seiner Weisheit: „Zu jeder Zeit seien deine Kleider weiß, und Öl auf deinem Haupt soll nicht fehlen“ (Koh 9,8).
תנן התם רבי אליעזר אומר שוב יום אחד לפני מיתתך שאלו תלמידיו את ר"א וכי אדם יודע איזהו יום ימות אמר להן וכל שכן ישוב היום שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בתשובה ואף שלמה אמר בחכמתו (קהלת ט, ח) בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר
Rabban Jochanan ben Sakkai sagte: Ein Gleichnis von einem König, der seine Diener zu einem Mahl einlud, ihnen aber keine Zeit festsetzte. Die Klugen unter ihnen schmückten sich und setzten sich an den Eingang des Königshauses; sie sagten: Fehlt denn etwas im Haus des Königs? Die Dummen unter ihnen gingen an ihre Arbeit; sie sagten: Gibt es denn ein Mahl ohne Mühe?
א"ר יוחנן בן זכאי משל למלך שזימן את עבדיו לסעודה ולא קבע להם זמן פיקחין שבהן קישטו את עצמן וישבו על פתח בית המלך אמרו כלום חסר לבית המלך טיפשין שבהן הלכו למלאכתן אמרו כלום יש סעודה בלא טורח
Plötzlich verlangte der König nach seinen Dienern. Die Klugen unter ihnen traten geschmückt vor ihn, und die Dummen traten beschmutzt vor ihn. Der König freute sich über die Klugen und zürnte den Dummen. Er sagte: Diese, die sich für das Mahl geschmückt haben, sollen sich setzen und essen und trinken; jene, die sich für das Mahl nicht geschmückt haben, sollen stehen und zuschauen.
בפתאום ביקש המלך את עבדיו פיקחין שבהן נכנסו לפניו כשהן מקושטין והטיפשים נכנסו לפניו כשהן מלוכלכין שמח המלך לקראת פיקחים וכעס לקראת טיפשים אמר הללו שקישטו את עצמן לסעודה ישבו ויאכלו וישתו הללו שלא קישטו עצמן לסעודה יעמדו ויראו
Der Schwiegersohn Rabbi Meirs sagte im Namen Rabbi Meirs: Dann sähen sie ja aus wie Aufwärter! Vielmehr sitzen diese wie jene: Diese essen, und jene hungern; diese trinken, und jene dürsten, denn es heißt: „So spricht der Ewige: Siehe, meine Diener werden essen, und ihr werdet hungern; siehe, meine Diener werden trinken, und ihr werdet dürsten; siehe, meine Diener werden jubeln vor Freude des Herzens, und ihr werdet schreien vor Schmerz des Herzens“ (Jes 65,13–14).
חתנו של ר"מ משום ר"מ אמר אף הן נראין כמשמשין אלא אלו ואלו יושבין הללו אוכלין והללו רעבין הללו שותין והללו צמאים שנאמר (ישעיהו סה, יג) כה אמר ה' הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ירונו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב
Eine andere Auslegung: „Zu jeder Zeit seien deine Kleider weiß“ – das sind die Zizit; „und Öl auf deinem Haupt soll nicht fehlen“ – das sind die Tefillin.
ד"א בכל עת יהיו בגדיך לבנים אלו ציצית ושמן על ראשך אל יחסר אלו תפילין:
Wir kehren zu dir zurück, [Kapitel] „Wer fragt“.
הדרן עלך שואל
MISCHNA: Wen es unterwegs dunkel wird, der gibt seinen Geldbeutel einem Nichtjuden; und ist kein Nichtjude bei ihm, legt er ihn auf den Esel. Gelangt er zum äußersten Hof, nimmt er die Geräte ab, die am Schabbat getragen werden dürfen; und bei denen, die am Schabbat nicht getragen werden dürfen, löst er die Seile, und die Säcke fallen von selbst.
מתני׳ מי שהחשיך בדרך נותן כיסו לנכרי ואם אין עמו נכרי מניחו על החמור הגיע לחצר החיצונה נוטל את הכלים הניטלין בשבת ושאינן ניטלין בשבת מתיר החבלים והשקין נופלין מאיליהם:
GEMARA: Weshalb haben die Rabbanan ihm erlaubt, seinen Geldbeutel einem Nichtjuden zu geben? Die Rabbanan wissen: Ein Mensch beherrscht sich nicht, wenn es um sein Geld geht; erlaubst du es ihm nicht, kommt er dazu, ihn vier Ellen im öffentlichen Bereich zu tragen.
גמ׳ מאי טעמא שרו ליה רבנן למיתב כיסיה לנכרי קים להו לרבנן דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו אי לא שרית ליה אתי לאיתויי ד' אמות ברה"ר
Rawa sagte: Nur seinen Geldbeutel, nicht aber einen Fund. – Das ist doch selbstverständlich, „seinen Geldbeutel“ haben wir gelernt! – Man könnte sagen: Dasselbe gilt sogar für einen Fund, und dass er „seinen Geldbeutel“ lehrt, ist [nur] der übliche Fall; so lehrt er uns. Und das sagten wir nur, wenn er noch nicht in seine Hand gekommen ist; ist er aber in seine Hand gekommen, gleicht er seinem Geldbeutel.
אמר רבא דוקא כיסו אבל מציאה לא פשיטא כיסו תנן מהו דתימא הוא הדין אפילו מציאה והאי דקתני כיסו אורחא דמילתא קתני קמ"ל ולא אמרן אלא דלא אתי לידיה אבל אתי לידיה ככיסיה דמי
Manche sagen: Rawa fragte: Ein Fund, der in seine Hand gekommen ist – wie ist es? Gleicht er, da er in seine Hand gekommen ist, seinem Geldbeutel, oder gleicht er vielleicht, da er sich nicht um ihn gemüht hat, nicht seinem Geldbeutel? Teku – es bleibt unentschieden.
איכא דאמרי בעי רבא מציאה הבאה לידו מהו כיון דאתא לידיה ככיסיה דמי או דילמא כיון דלא טרח בה לאו ככיסיה דמי תיקו:
„Ist kein Nichtjude bei ihm“: Der Grund ist, dass kein Nichtjude bei ihm ist; ist aber ein Nichtjude bei ihm, gibt er ihn dem Nichtjuden. Weshalb? Für die Ruhe des Esels bist du verantwortlich, für die Ruhe des Nichtjuden bist du nicht verantwortlich.
אין עמו נכרי: טעמא דאין עמו נכרי הא יש עמו נכרי לנכרי יהיב ליה מאי טעמא חמור אתה מצווה על שביתתו נכרי אי אתה מצווה על שביתתו
[Sind] ein Esel und ein Taubstummer, ein Geistesgestörter oder ein Minderjähriger [da], legt er ihn auf den Esel und gibt ihn nicht dem Taubstummen, dem Geistesgestörten oder dem Minderjährigen. Weshalb? Diese sind Menschen, jener ist kein Mensch. [Sind] ein Taubstummer und ein Geistesgestörter [da], dem Geistesgestörten; ein Geistesgestörter und ein Minderjähriger, dem Geistesgestörten.
חמור וחרש שוטה וקטן אחמור מנח ליה לחרש שוטה וקטן לא יהיב ליה מ"ט הני אדם האי לאו אדם חרש ושוטה לשוטה שוטה וקטן לשוטה
Man fragte: [Sind] ein Taubstummer und ein Minderjähriger [da], wie ist es? Nach Rabbi Elieser brauchst du nicht zu fragen, denn es wurde gelehrt: Rabbi Jizchak sagt im Namen Rabbi Eliesers: Die Teruma eines Taubstummen
איבעיא להו חרש וקטן מאי אליבא דר"א לא תיבעי לך דתניא ר' יצחק אומר משום ר' אליעזר תרומת חרש
Original: Shabbat 153a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.