Ich bin für dich zum Richten untauglich. Raw sagte zu Raw Kahana: Geh, richte ihn. Er sah, dass er sich überheblich [auf Raw] verließ. Er sagte zu ihm: Wenn du gehorchst, gehorche; und wenn nicht, schaffe ich dir Raw aus deinem Ohr.
פסילנא לך לדינא אמר ליה רב לרב כהנא פוק דייניה חזייה דהוה קא גאיס [ביה] א"ל אי צייתא צייתא ואי לא מפיקנא לך רב מאונך
„Den Kleinen wie den Großen sollt ihr hören“ (Dtn 1,17) – Resch Lakisch sagte: Ein Rechtsstreit um eine Pruta soll dir so lieb sein wie ein Rechtsstreit um hundert Mine. Für welche Halacha? Wollte man sagen: ihn zu prüfen und zu entscheiden – das ist klar! Vielmehr: ihn voranzustellen.
(דברים א, יז) כקטן כגדול תשמעון אמר ריש לקיש שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה למאי הלכתא אילימא לעיוני ביה ומיפסקיה פשיטא אלא לאקדומיה
„Ihr sollt euch vor niemandem fürchten“ (Dtn 1,17) (Rabbi Chanan sagte: Halte deine Worte vor niemandem zurück). „Denn das Gericht ist Gottes“ (Dtn 1,17) – Rabbi Chama, der Sohn Rabbi Chaninas, sagte: Der Heilige, gelobt sei Er, sagte: Es genügt den Frevlern nicht, dass sie diesem Geld nehmen und es jenem nicht nach dem Recht geben, sondern sie bemühen mich [noch], das Geld seinem Eigentümer zurückzugeben.
(דברים א, יז) לא תגורו מפני איש (א"ר חנן אל תכניס דבריך מפני איש) (דברים א, יז) כי המשפט לאלהים הוא א"ר חמא ברבי חנינא אמר הקב"ה לא דיין לרשעים שנוטלין מזה ממון ונותנים לזה שלא כדין אלא שמטריחין אותי להחזיר ממון לבעליו
„Und die Sache, die euch zu schwer ist“ (Dtn 1,17) – Rabbi Chanina sagte, und manche sagen, Rabbi Joschija: Für diese Sache wurde Mose bestraft, denn es heißt: „Und Mose brachte ihre Rechtssache vor den Ewigen“ (Num 27,5). Raw Nachman bar Jizchak wandte dagegen ein: Steht denn geschrieben: „und ich werde sie euch hören lassen“? „Und ich werde sie hören“ (Dtn 1,17) steht geschrieben: Wenn ich es gelernt habe, habe ich es gelernt; und wenn nicht, gehe ich und lerne es.
(דברים א, יז) והדבר אשר יקשה מכם א"ר חנינא ואיתימא רבי יאשיה על דבר זה נענש משה שנאמר (במדבר כז, ה) ויקרב משה את משפטן לפני ה' מתקיף לה רב נחמן בר יצחק מי כתיב ואשמיעכם (דברים א, יז) ושמעתיו כתיב אי גמירנא גמירנא ואי לא אזלינא וגמירנא
Vielmehr, wie gelehrt wurde: Der Abschnitt über die Erbschaften war würdig, durch Mose, unseren Lehrer, geschrieben zu werden, doch die Töchter Zelofchads erwarben das Verdienst, und er wurde durch sie geschrieben. Der Abschnitt über den Holzsammler war würdig, durch Mose, unseren Lehrer, geschrieben zu werden, doch der Holzsammler machte sich schuldig, und er wurde durch ihn geschrieben – um dich zu lehren, dass man Schuldhaftes durch einen Schuldigen herbeiführt und Verdienstliches durch einen Verdienstvollen.
אלא כדתניא ראויה פרשת נחלות שתיכתב על ידי משה רבינו אלא שזכו בנות צלפחד ונכתב על ידן ראויה היתה פרשת מקושש שתיכתב ע"י משה רבינו אלא שנתחייב מקושש ונכתבה על ידו ללמדך שמגלגלין חובה ע"י חייב וזכות על ידי זכאי
Es steht geschrieben: „Und ich gebot euren Richtern zu jener Zeit“ (Dtn 1,16), und es steht geschrieben: „Und ich gebot euch zu jener Zeit“ (Dtn 1,18). Rabbi Elasar sagte im Namen Rabbi Simlais: Eine Warnung an die Gemeinde, dass die Ehrfurcht vor dem Richter auf ihr sei, und eine Warnung an den Richter, dass er die Gemeinde ertrage. Bis zu welchem Maß? Rabbi Chanan sagte, und manche sagen, Rabbi Schabbetai: „Wie der Wärter den Säugling trägt“ (Num 11,12).
כתיב (דברים א, טז) ואצוה את שופטיכם בעת ההיא וכתיב (דברים א, יח) ואצוה אתכם בעת ההיא אמר רבי אלעזר אמר רבי שמלאי אזהרה לציבור שתהא אימת דיין עליהן ואזהרה לדיין שיסבול את הציבור עד כמה אמר רבי חנן ואיתימא רבי שבתאי (במדבר יא, יב) כאשר ישא האומן את היונק
Es steht geschrieben: „Denn du wirst [mit diesem Volk] kommen“ (Dtn 31,7), und es steht geschrieben: „Denn du wirst [die Kinder Israels] bringen“ (Dtn 31,23). Rabbi Jochanan sagte: Mose sagte zu Josua: Du und die Ältesten des Geschlechts mit ihnen. Der Heilige, gelobt sei Er, sagte zu ihm: Nimm einen Stock und schlag [sie] auf den Scheitel! Ein Anführer für ein Geschlecht, und nicht zwei Anführer für ein Geschlecht.
כתיב (דברים לא, ז) כי אתה תבוא וכתיב (דברים לא, כג) כי אתה תביא אמר רבי יוחנן אמר לו משה ליהושע אתה והזקנים שבדור עמהם אמר לו הקב"ה טול מקל והך על קדקדם דבר אחד לדור ואין שני דברין לדור
Es wurde gelehrt: Die Einladung vor dreien. Was [ist mit] Einladung [gemeint]? Wollte man sagen: der Segen der Einladung [zum Tischgebet] – es wurde doch gelehrt: Die Einladung und der Segen der Einladung vor dreien! Und wolltest du sagen, er erklärt [nur]: Was ist die Einladung? Der Segen der Einladung – es wurde doch gelehrt: Die Einladung vor dreien, der Segen der Einladung vor dreien!
תנא זימון בשלשה מאי זימון אילימא ברכת זימון והתניא זימון וברכת זימון בשלשה וכי תימא פרושי קמפרש מאי זימון ברכת זימון והתניא זימון בשלשה ברכת זימון בשלשה
Vielmehr, was [ist] Einladung? Die Vorladung zum Gericht, wie das, was Rawa sagte: Wenn drei Richter [zu Gericht] sitzen und der Bote des Gerichts geht und [die Vorladung] im Namen eines [von ihnen] ausspricht, hat er nichts gesagt, bis er sie im Namen aller ausspricht. Das gilt aber nur an einem Tag, der kein Gerichtstag ist; aber an einem Gerichtstag ist nichts dabei.
אלא מאי זימון אזמוני לדין כי הא דאמר רבא הני בי תלתא דייני דיתבי ואזיל שליחא דבי דינא ואמר מפומא דחד לא אמר כלום עד דאמר משמיה דכולהו הני מילי בלא יומא דדינא אבל ביומא דדינא לית לן בה:
„Doppelter Ersatz“ usw. Raw Nachman bar Raw Chisda sandte an Raw Nachman bar Jaakow: Unser Lehrer möge uns lehren: Strafbußenprozesse – vor wie vielen? Was fragt er? Wir haben doch gelernt: vor dreien! Vielmehr fragt er nach einem einzelnen ordinierten Richter: Richtet er Strafbußenprozesse oder nicht?
תשלומי כפל כו': שלח ליה רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יעקב ילמדנו רבינו דיני קנסות בכמה מאי קמיבעיא ליה הא אנן תנן בשלשה אלא יחיד מומחה קמיבעיא ליה דאין דיני קנסות או לא
Er sagte zu ihm: Ihr habt es [doch] gelernt: Doppelter Ersatz und vier- und fünffacher Ersatz vor dreien. Was [bedeutet] drei? Wollte man sagen, drei Laien – hat doch der Vater deines Vaters im Namen Raws gesagt: Selbst zehn, wenn sie Laien sind, sind für Strafbußenprozesse untauglich! Vielmehr [sind es] ordinierte Richter, und er sagt [dennoch] drei.
אמר ליה תניתוה תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה בשלשה מאי שלשה אילימא שלשה הדיוטות האמר אבוה דאבוך משמיה דרב אפילו עשרה והן הדיוטות פסולין לדיני קנסות אלא מומחין וקאמר שלשה:
Ulla sagte: Sie streiten darüber, ob man üble Nachrede befürchtet: Rabbi Meir meint, man befürchtet keine üble Nachrede, und die Rabbanan meinen, man befürchtet üble Nachrede.
אמר עולא בחוששין ללעז קמיפלגי רבי מאיר סבר אין חוששין ללעז ורבנן סברי חוששין ללעז
Rawa sagte: Alle meinen, wir befürchten keine üble Nachrede, und hier streiten sie darüber, ob man auf die Ehre der Früheren Rücksicht nimmt. Und womit haben wir es hier zu tun? Etwa wenn sich dreiundzwanzig versammelt haben, um einen Kapitalprozess zu richten, und [der Fall] sich zerschlagen hat, und er sagt zu ihnen: Richtet mir wenigstens den Vermögensprozess.
רבא אמר כולי עלמא ללעז לא חיישינן והכא בחוששין לכבודן של ראשונים קמיפלגי והב"ע כגון דאיכניף בי עשרין ותלתא למידן דיני נפשות ואיבדור ואמר להו דיינו לי מיהא דיני ממונות
Original: Sanhedrin 8a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.