Rabbi Seira wandte ein: Ausgenommen sind überführte Falschzeugen, weil bei ihnen keine Handlung ist. Aber warum? Bei ihnen liegt es doch nicht im Herzen!
מתיב ר' זירא יצאו עדים זוממין שאין בהן מעשה ואמאי הא ליתנהו בלב
Sanhedrin 65b סנהדרין
Aufbau der Debatte:Baraita 4Frage 2Einwand 1Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rawa sagte: Bei überführten Falschzeugen ist es anders, weil [ihre Tat] in der Stimme liegt.
אמר רבא שאני עדים זוממין הואיל וישנו בקול
Und ist die Stimme nach Rabbi Jochanan keine Handlung? Es wurde doch gesagt: Hat er [das Tier] durch die Stimme am Fressen gehindert oder [Mischgattungen] mit der Stimme angetrieben – Rabbi Jochanan sagte: Er ist schuldig, und Resch Lakisch sagte: Er ist frei.
וקול לרבי יוחנן לאו מעשה הוא והא איתמר חסמה בקול והנהיגה בקול רבי יוחנן אמר חייב ור"ל אמר פטור
Rabbi Jochanan sagte: Er ist schuldig – das Bewegen des Mundes gilt als Handlung; Resch Lakisch sagte: Er ist frei – das Bewegen des Mundes gilt nicht als Handlung.
רבי יוחנן אמר חייב עקימת פיו הוי מעשה ר"ל אמר פטור עקימת פיו לא הוי מעשה
Vielmehr sagte Rawa: Bei überführten Falschzeugen ist es anders, weil [ihre Sache] auf dem Sehen beruht.
אלא אמר רבא שאני עדים זוממין הואיל וישנן בראיה
Die Rabbanan lehrten: Ein Totenbeschwörer – das ist einer, der [den Toten] zwischen den Gelenken und aus seinen Achselhöhlen sprechen lässt; ein Wahrsager (Jidoni) – das ist einer, der den Knochen [des Tieres] Jadua in seinen Mund legt, und dieser spricht von selbst.
ת"ר בעל אוב זה המדבר בין הפרקים ומבין אצילי ידיו ידעוני זה המניח עצם ידוע בפיו והוא מדבר מאליו
Man wandte ein: „Und deine Stimme wird sein wie die eines Totengeistes aus der Erde“ (Jes 29,4) – nicht wahr, [das heißt,] dass er auf seine gewöhnliche Weise spricht? Nein – dass er heraufsteigt, sich zwischen die Gelenke setzt und spricht.
מיתיבי (ישעיהו כט, ד) והיה כאוב מארץ קולך מאי לאו דמשתעי כי אורחיה לא דסליק ויתיב בין הפרקים ומשתעי
Komm und höre: „Und die Frau sagte zu Saul: Göttliche Wesen sah ich aus der Erde heraufsteigen“ (1 Sam 28,13) – nicht wahr, er spricht auf seine gewöhnliche Weise? Nein – er sitzt zwischen den Gelenken und spricht.
תא שמע (שמואל א כח, יג) ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עולים מן הארץ מאי לאו דמשתעי כי אורחיה לא דיתיב בין הפרקים ומשתעי
Die Rabbanan lehrten: Zum Totenbeschwörer gehört sowohl der, der [einen Toten] mittels des Gliedes heraufholt, als auch der, der einen Schädel befragt. Was ist der Unterschied zwischen ihnen? Holt er mittels des Gliedes herauf, steigt [der Tote] nicht auf seine gewöhnliche Weise herauf und steigt nicht am Schabbat herauf; befragt er einen Schädel, steigt er auf seine gewöhnliche Weise herauf und steigt [auch] am Schabbat herauf.
ת"ר בעל אוב אחד המעלה בזכורו ואחד הנשאל בגולגולת מה בין זה לזה מעלה בזכורו אינו עולה כדרכו ואינו עולה בשבת נשאל בגולגולת עולה כדרכו ועולה בשבת
„Steigt herauf“ – wohin steigt er denn? Er liegt doch vor ihm! Sag vielmehr: Er antwortet auf seine gewöhnliche Weise und antwortet [auch] am Schabbat.
עולה להיכא סליק הא קמיה מנח אלא אימא עונה כדרכו ועונה בשבת
Auch diese Frage stellte Turnus Rufus an Rabbi Akiwa. Er sagte zu ihm: Und was ist [dieser] Tag gegenüber den [anderen] Tagen? Er sagte zu ihm: Und was ist [dieser] Mann gegenüber den [anderen] Männern? Er sagte zu ihm: Weil mein Herr es so will. – Auch der Schabbat: weil mein Herr es so will.
ואף שאלה זו שאל טורנוסרופוס את ר"ע אמר לו ומה יום מיומים אמר לו ומה גבר מגוברין א"ל דמרי צבי שבת נמי דמרי צבי
Er sagte zu ihm: So meine ich es dir: Wer sagt, dass heute Schabbat ist? Er sagte zu ihm: Der Fluss Sambation soll es beweisen, der Totenbeschwörer soll es beweisen, das Grab seines Vaters soll es beweisen, das am Schabbat keinen Rauch aufsteigen lässt. Er sagte zu ihm: Du hast ihn verächtlich gemacht, beschämt und verflucht.
א"ל הכי קאמינא לך מי יימר דהאידנא שבתא אמר לו נהר סבטיון יוכיח בעל אוב יוכיח קברו של אביו יוכיח שאין מעלה עשן בשבת אמר לו ביזיתו ביישתו וקיללתו
„Wer einen Totengeist befragt“ – das ist doch dasselbe wie „wer sich an die Toten wendet“!
שואל אוב היינו ודורש אל המתים
Wer sich an die Toten wendet, ist wie gelehrt wird: „Und wer sich an die Toten wendet“ (Dtn 18,11) – das ist einer, der sich aushungert und hingeht und auf dem Friedhof übernachtet, damit ein Geist der Unreinheit auf ihm ruhe.
דורש למתים כדתניא (דברים יח, יא) ודורש אל המתים זה המרעיב עצמו והולך ולן בבה"ק כדי שתשרה עליו רוח טומאה
Und wenn Rabbi Akiwa an diesen Vers kam, pflegte er zu weinen: Wenn auf dem, der sich aushungert, damit ein Geist der Unreinheit auf ihm ruhe, ein Geist der Unreinheit ruht, um wie viel mehr [müsste] auf dem, der sich aushungert, damit ein Geist der Reinheit auf ihm ruhe, [dieser ruhen]! Aber was soll ich tun, da unsere Sünden es uns verursacht haben, denn es heißt: „Sondern eure Sünden waren es, die euch von eurem Gott trennten“ (Jes 59,2).
וכשהיה ר"ע מגיע למקרא זה היה בוכה ומה המרעיב עצמו כדי שתשרה עליו רוח טומאה שורה עליו רוח טומאה המרעיב עצמו כדי שתשרה עליו רוח טהרה על אחת כמה וכמה אבל מה אעשה שעונותינו גרמו לנו שנאמר (ישעיהו נט, ב) כי [אם] עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם
Rawa sagte: Wenn die Gerechten wollten, könnten sie eine Welt erschaffen, denn es heißt: „Denn eure Sünden waren es, die trennten“ usw.
אמר רבא אי בעו צדיקי ברו עלמא שנאמר כי עונותיכם היו מבדילים וגו'
Rawa erschuf einen Mann und schickte ihn zu Rabbi Seira. Dieser sprach mit ihm, aber er antwortete ihm nicht. Da sagte er zu ihm: Du bist von den Gefährten [erschaffen] – kehre zu deinem Staub zurück!
רבא ברא גברא שדריה לקמיה דר' זירא הוה קא משתעי בהדיה ולא הוה קא מהדר ליה אמר ליה מן חבריא את הדר לעפריך
Raw Chanina und Raw Oschaja pflegten an jedem Vorabend des Schabbats zu sitzen und sich mit dem Buch der Schöpfung (Sefer Jezira) zu befassen; dann wurde ihnen ein dreijähriges Kalb erschaffen, und sie aßen es.
רב חנינא ורב אושעיא הוו יתבי כל מעלי שבתא ועסקי בספר יצירה ומיברו להו עיגלא תילתא ואכלי ליה
Die Rabbanan lehrten: Ein Zeitdeuter (Meonen) – Rabbi Schimon sagt: Das ist einer, der sieben Arten von Sechur (זכור) über das Auge führt. Und die Weisen sagen: Das ist einer, der die Augen täuscht. Rabbi Akiwa sagt: Das ist einer, der Zeiten und Stunden berechnet und sagt: Heute ist es gut auszuziehen, morgen ist es gut zu kaufen; erfahrungsgemäß gerät der Weizen am Vorabend der Brachjahre schön; das Ausreißen der Hülsenfrüchte bewahrt sie davor, schlecht zu werden.
תנו רבנן מעונן ר' שמעון אומר זה המעביר שבעה מיני זכור על העין וחכ"א זה האוחז את העינים ר"ע אומר זה המחשב עתים ושעות ואומר היום יפה לצאת למחר יפה ליקח לימודי ערבי שביעיות חיטין יפות עיקורי קטניות מהיות רעות
Die Rabbanan lehrten: Ein Zeichendeuter (Menachesch) – das ist einer, der sagt: Sein Brot ist ihm aus dem Mund gefallen, sein Stock ist ihm aus der Hand gefallen, sein Sohn ruft ihm von hinten nach, ein Rabe ruft ihn an, ein Hirsch hat ihm den Weg abgeschnitten, eine Schlange zu seiner Rechten und ein Fuchs zu seiner Linken.
תנו רבנן מנחש זה האומר פתו נפלה מפיו מקלו נפלה מידו בנו קורא לו מאחריו עורב קורא לו צבי הפסיקו בדרך נחש מימינו ושועל משמאלו
Original: Sanhedrin 65b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.