„Und was sie bedürfen, junge Stiere, Widder und Lämmer zu Brandopfern für den Gott des Himmels, Weizen, Salz, Wein und Öl nach dem Wort der Priester in Jerusalem, das soll ihnen Tag für Tag gegeben werden ohne Säumen“ (Esra 6,9). Da sagte ihm Rabbi Jizchak: Rabbi, mit deiner Erlaubnis (metonach): „damit sie dem Gott des Himmels Opfer lieblichen Geruchs darbringen und für das Leben des Königs und seiner Söhne beten“ (Esra 6,10).
(עזרא ו, ט) ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח כמאמר כהניא די בירושלם להוא מתיהב להם יום ביום די לא שלו אמר לו רבי יצחק רבי מטונך די להון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי
Und wer so handelt – ist das etwa nichts Gutes? Es wurde doch gelehrt: Wer sagt: „Dieser Sela sei für die Wohltätigkeit, damit meine Söhne leben und damit ich durch ihn des Lebens der kommenden Welt würdig werde“, der ist ein vollkommener Gerechter!
ומאן דעבד הכי לאו מעליותא היא והתניא האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני ובשביל שאזכה בה לחיי העולם הבא הרי זה צדיק גמור
Und wenn du willst, sage: Woher haben wir, dass er sauer wurde? Denn es steht geschrieben: „Drei Lagen aus großen Steinen und eine Lage aus neuem Holz, und die Kosten sollen aus dem Haus des Königs gegeben werden“ (Esra 6,4). Wozu tat er das? Er dachte: Wenn die Juden sich gegen mich auflehnen, verbrenne ich es mit Feuer.
ואיבעית אימא מנלן דאחמיץ דכתיב (עזרא ו, ד) נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת ונפקתא מן בית מלכא תתיהב למה ליה דעבד הכי סבר אי מרדו בי יהודאי איקלייה בנורא
Hat denn Salomo nicht ebenso gehandelt? Es steht doch geschrieben: „Drei Reihen Quadersteine und eine Reihe Zedernbalken“ (1 Kön 6,36). Salomo setzte [das Holz] oben, er aber setzte es unten; Salomo fügte es in den Bau ein, er fügte es nicht in den Bau ein; Salomo verputzte es mit Kalk, er verputzte es nicht mit Kalk.
אטו שלמה לא עבד הכי והכתיב (מלכים א ו, לו) שלשה טורי גזית וטור כרתות ארזים שלמה עבד מלמעלה ואיהו עבד מלמטה שלמה שקעיה בבנינא איהו לא שקעיה בבנינא שלמה סדייה בסידא איהו לא סדייה בסידא
(Es sagte) Raw Josef, und manche sagen, Rabbi Jizchak: Woher haben wir, dass er sauer wurde? Von hier: „Und der König sprach zu mir – und die Schegal saß neben ihm“ (Neh 2,6). Was ist Schegal? Rabba bar Lima sagte im Namen Raws: eine Hündin.
(אמר) רב יוסף ואיתימא רבי יצחק מנלן דאחמיץ מהכא (נחמיה ב, ו) ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו מאי שגל אמר רבה בר לימא משמיה דרב כלבתא
Demnach aber das, was geschrieben steht: „Und gegen den Herrn des Himmels hast du dich erhoben, und die Gefäße seines Hauses hat man vor dich gebracht, und du und deine Großen, deine Schegalot und deine Nebenfrauen, ihr trinkt Wein daraus“ (Dan 5,23) – wenn Schegal eine Hündin ist, ist denn eine Hündin eine Weintrinkerin? Das ist nicht schwierig: Man richtet sie ab, und sie trinkt.
אלא מעתה הא דכתיב (דניאל ה, כג) ועל מרא שמיא התרוממת ולמאנייא די ביתיה היתיו קדמך ואנת ורברבניך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ואי שגל כלבתא היא כלבתא בת משתיא חמרא היא הא לא קשיא דמלפא לה ושתייא
Demnach aber das, was geschrieben steht: „Königstöchter sind unter deinen Kostbaren, zu deiner Rechten steht die Schegal in Gold von Ofir“ (Ps 45,10) – wenn Schegal eine Hündin ist, was verkündet dann der Prophet Israel? So meint er es: Zum Lohn dafür, dass die Tora Israel so lieb ist wie die Schegal den Götzendienern, seid ihr des Goldes von Ofir gewürdigt worden.
אלא מעתה דכתיב (תהלים מה, י) בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר ואי שגל כלבתא היא מאי קא מבשר להו נביא לישראל הכי קאמר בשכר שחביבה תורה לישראל כשגל לעובדי כוכבים זכיתם לכתם אופיר
Und wenn du willst, sage: In Wahrheit ist Schegal die Königin, und Rabba bar Lima hatte [seine Deutung] als Überlieferung empfangen. Und warum nennt man sie Schegal? Weil sie ihm so lieb war wie eine Schegal [Hündin]; oder auch, weil er sie an den Platz einer Schegal setzte.
ואיבע"א לעולם שגל מלכתא היא ורבה בר לימא גמרא גמיר לה ואמאי קרי לה שגל שהיתה חביבה עליו כשגל אי נמי שהושיבה במקום שגל
Wenn du willst, sage: Woher haben wir, dass er sauer wurde? Von hier: „Bis zu hundert Talenten Silber und bis zu hundert Kor Weizen und bis zu hundert Bat Wein und bis zu hundert Bat Öl, und Salz ohne Vorschrift“ usw. (Esra 7,22). Anfangs ohne Begrenzung, und jetzt mit Begrenzung.
איבעית אימא מנלן דאחמיץ מהכא (עזרא ז, כב) עד כסף ככרין מאה ועד חנטין כורין מאה ועד חמר בתין מאה ועד בתין משח מאה ומלח די לא כתב וגו' מעיקרא בלא קיצותא והשתא בקיצותא
„Und für die Wallfahrtsfeste.“ Sind die Wallfahrtsfeste [etwa] am ersten Nissan? Sie sind doch am fünfzehnten Nissan! Raw Chisda sagte: Das Wallfahrtsfest, das in ihm ist, ist der Jahresanfang für die Wallfahrtsfeste.
ולרגלים: רגלים באחד בניסן הוא בחמשה עשר בניסן הוא אמר רב חסדא רגל שבו ראש השנה לרגלים
Die Folge davon betrifft den Gelobenden, dass er dadurch unter [das Verbot] „Du sollst nicht säumen“ fällt. Und das ist [die Ansicht von]Rabbi Schimon, denn es wurde gelehrt: Sowohl wer gelobt als auch wer heiligt als auch wer schätzt – sobald drei Wallfahrtsfeste über ihn hinweggegangen sind, übertritt er „Du sollst nicht säumen“.
נפקא מינה לנודר למיקם עליה בבל תאחר ורבי שמעון היא דתניא אחד הנודר ואחד המקדיש ואחד המעריך כיון שעברו עליו ג' רגלים עובר בבל תאחר
Rabbi Schimon sagt: Drei Wallfahrtsfeste in ihrer Reihenfolge, und das Fest der ungesäuerten Brote zuerst. Und so sagte Rabbi Schimon ben Jochai: Manchmal [sind es] drei Wallfahrtsfeste, manchmal vier, manchmal fünf. Wie das? Gelobte er vor Pessach: drei; vor dem Wochenfest (Azeret): fünf; vor dem Hüttenfest: vier.
ר"ש אומר ג' רגלים כסדרן וחג המצות תחילה וכן היה ר"ש בן יוחי אומר רגלים פעמים ג' פעמים ד' פעמים חמשה כיצד נדר לפני הפסח ג' לפני עצרת חמשה לפני החג ארבעה
Die Rabbanan lehrten: Wer Wertgelübde und Schätzungen, Banngut und Weihgaben schuldet, Sündopfer und Schuldopfer, Brandopfer und Friedensopfer, Almosen und Zehnte, Erstgeborenes und [Vieh-]Zehnt und Pessachopfer,
Original: Rosh Hashanah 4a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.