Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 1Beweis 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wie ist es mit dem Segensspruch über das Brot der Mazza und dem Segensspruch über den Wein der Heiligung des Tages? Da es eine Pflicht ist, enthebt er; oder ist vielleicht der Segensspruch keine Pflicht?
ברכת הלחם של מצה וברכת היין של קידוש היום מהו כיון דחובה הוא מפיק או דלמא ברכה לאו חובה היא
Komm und höre, denn Raw Aschi sagte: Als wir im Haus Raw Papis waren, sprach er für uns den Kiddusch, und wenn sein Pächter vom Feld kam, sprach er den Kiddusch für sie.
ת"ש דאמר רב אשי כי הוינן בי רב פפי הוה מקדש לן וכי הוה אתי אריסיה מדברא הוה מקדש להו
Unsere Rabbanan lehrten: Man soll das Brot für Gäste nicht brechen, es sei denn, man isst mit ihnen; aber man bricht es für seine Kinder und seine Hausgenossen, um sie in den Geboten zu erziehen. Und beim Hallel und bei der Megilla kann man, obwohl man [selbst schon] erfüllt hat, [andere] entheben.
ת"ר לא יפרוס אדם פרוסה לאורחין אלא אם כן אוכל עמהם אבל פורס הוא לבניו ולבני ביתו כדי לחנכן במצות ובהלל ובמגילה אף על פי שיצא מוציא:
MISCHNA: Fiel der Feiertag von Rosch Haschana auf einen Schabbat, so blies man im Heiligtum, aber nicht in der Provinz. Nachdem der Tempel zerstört war, verordnete Rabban Jochanan ben Sakkai, dass man an jedem Ort blase, an dem es ein Gericht gibt. Rabbi Elasar sagte: Rabban Jochanan ben Sakkai verordnete es nur für Jawne allein. Man sagte zu ihm: Jawne wie jeder Ort, an dem es ein Gericht gibt.
מתני׳ יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה משחרב בהמ"ק התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו ב"ד אמר רבי אלעזר לא התקין רבן יוחנן בן זכאי אלא ביבנה בלבד אמרו לו אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין
Und auch darin hatte Jerusalem einen Vorzug vor Jawne: In jeder Stadt, die [Jerusalem] sieht und hört, nahe ist und hinkommen kann, blies man; in Jawne aber blies man nur beim Gericht allein.
ועוד זאת היתה ירושלים יתירה על יבנה שכל עיר שהיא רואה ושומעת וקרובה ויכולה לבוא תוקעין וביבנה לא היו תוקעין אלא בב"ד בלבד:
GEMARA: Woher diese Dinge? Rabbi Levi bar Lachma sagte im Namen Rabbi Chama bar Chaninas: Ein Vers sagt: „Ruhetag, Gedenken des Lärmblasens“ (Lev 23,24), und ein Vers sagt: „Ein Tag des Lärmblasens soll er euch sein“ (Num 29,1). Das ist kein Widerspruch: Hier ist es ein Feiertag, der auf einen Schabbat fällt; dort ein Feiertag, der auf einen Werktag fällt.
גמ׳ מנה"מ אמר רבי לוי בר לחמא אמר רבי חמא בר חנינא כתוב אחד אומר (ויקרא כג, כד) שבתון זכרון תרועה וכתוב אחד אומר (במדבר כט, א) יום תרועה יהיה לכם לא קשיא כאן ביו"ט שחל להיות בשבת כאן ביום טוב שחל להיות בחול
Rawa sagte: Wenn es aus der Tora ist, wie blasen wir dann im Heiligtum? Und außerdem ist es doch keine Arbeit, so dass ein Vers nötig wäre, um es auszuschließen,
אמר רבא אי מדאורייתא היא במקדש היכי תקעינן ועוד הא לאו מלאכה היא דאצטריך קרא למעוטי
denn in der Schule Schmuels wurde gelehrt: „Keinerlei Werkarbeit sollt ihr tun“ (Num 29,1) – ausgeschlossen ist das Blasen des Schofars und das Herausnehmen des Brotes [aus dem Ofen], denn das ist eine Kunst und keine Arbeit.
דתנא דבי שמואל (במדבר כט, א) כל מלאכת עבודה לא תעשו יצתה תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה
Vielmehr sagte Rawa: Nach der Tora ist es durchaus erlaubt, und die Rabbanan haben es verboten, nach Rabba, denn Rabba sagte: Alle sind zum Blasen des Schofars verpflichtet, aber nicht alle sind im Blasen des Schofars kundig. [Es ist] eine Verordnung, damit man ihn nicht in die Hand nehme und zu einem Kundigen gehe, um zu lernen, und ihn vier Ellen weit auf öffentlichem Gebiet trage.
אלא אמר רבא מדאורייתא מישרא שרי ורבנן הוא דגזור ביה כדרבה דאמר רבה הכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברה"ר
Nachdem der Tempel zerstört war, verordnete Rabbi Jochanan ben Sakkai usw. Unsere Rabbanan lehrten: Einmal fiel Rosch Haschana auf einen Schabbat [und alle Städte versammelten sich]. Rabban Jochanan ben Sakkai sagte zu den Söhnen Betheras: Lasst uns blasen! Sie sagten zu ihm: Lasst uns [erst] erörtern!
משחרב בהמ"ק התקין רבי יוחנן בן זכאי כו': תנו רבנן פעם אחת חל ראש השנה להיות בשבת [והיו כל הערים מתכנסין] אמר להם רבן יוחנן בן זכאי לבני בתירה נתקע אמרו לו נדון
Er sagte zu ihnen: Lasst uns blasen und danach erörtern. Nachdem sie geblasen hatten, sagten sie zu ihm: Lasst uns erörtern! Er sagte zu ihnen: Das Horn ist in Jawne schon gehört worden, und man widerlegt nicht nach vollbrachter Tat.
אמר להם נתקע ואחר כך נדון לאחר שתקעו אמרו לו נדון אמר להם כבר נשמעה קרן ביבנה ואין משיבין לאחר מעשה:
Rabbi Elasar sagte: Rabban Jochanan ben Sakkai verordnete es nur für Jawne allein. Man sagte zu ihm: Jawne wie jeder Ort, an dem es ein Gericht gibt. – „Man sagte zu ihm“, das ist doch der erste Tanna!
אמר רבי אלעזר לא התקין רבן יוחנן בן זכאי אלא ביבנה בלבד אמרו לו אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו ב"ד: אמרו לו היינו ת"ק
Man sagte zu ihm: Jawne wie jeder Ort, an dem es ein Gericht gibt. Raw Huna sagte:
אמרו לו אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו ב"ד: אמר רב הונא
Original: Rosh Hashanah 29b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.