Aufbau der Debatte:Frage 1Einwand 3Beweis 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
hier aber steht geschrieben: „ein Gedenken durch Lärmblasen“ (Lev 23,24), und dieser beschäftigt sich bloß [damit]; darum lässt er uns hören [dass er erfüllt]. Folglich meint Rawa: Gebote erfordern keine Absicht.
אבל הכא (ויקרא כג, כד) זכרון תרועה כתיב והאי מתעסק בעלמא הוא קמ"ל אלמא קסבר רבא מצות אין צריכות כוונה
Man wandte gegen ihn ein: Las er in der Tora, und die Zeit des Lesens [des Schma] kam – hat er sein Herz darauf gerichtet, so hat er seine Pflicht erfüllt, wenn nicht, so hat er sie nicht erfüllt. Heißt das nicht: Er hat sein Herz darauf gerichtet, seine Pflicht zu erfüllen?
איתיביה היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כוון לבו יצא ואם לאו לא יצא מאי לאו כוון לבו לצאת
Komm und höre: Ging er hinter einer Synagoge vorbei, oder lag sein Haus nahe bei einer Synagoge, und er hörte den Klang des Schofars oder den Klang der Megilla – hat er sein Herz darauf gerichtet, so hat er seine Pflicht erfüllt, wenn nicht, so hat er sie nicht erfüllt. Heißt das nicht: Wenn er sein Herz darauf gerichtet hat, seine Pflicht zu erfüllen?
ת"ש היה עובר אחורי בית הכנסת או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת ושמע קול שופר או קול מגילה אם כוון לבו יצא ואם לאו לא יצא מאי לאו אם כוון לבו לצאת
Man wandte gegen ihn ein: Hatte der Hörende die Absicht, der Vorblasende aber nicht, oder der Vorblasende, der Hörende aber nicht, so hat er seine Pflicht nicht erfüllt, bis Hörender und Vorblasender die Absicht haben. Gut [der Fall], dass der Vorblasende die Absicht hatte und der Hörende nicht – er meinte, es sei bloß ein Esel. Aber dass der Hörende die Absicht hatte und der Vorblasende nicht – wie findest du das? Doch wohl bei einem, der zum Musizieren bläst!
איתיביה נתכוון שומע ולא נתכוון משמיע משמיע ולא נתכוון שומע לא יצא עד שיתכוון שומע ומשמיע בשלמא נתכוון משמיע ולא נתכוון שומע כסבור חמור בעלמא הוא אלא נתכוון שומע ולא נתכוון משמיע היכי משכחת לה לאו בתוקע לשיר
Raw Schemen bar Abba wandte ein: Woher, dass ein Kohen, der auf das Podium steigt, nicht sagen soll: Da mir die Tora die Befugnis gegeben hat, Israel zu segnen, will ich einen Segen von mir hinzufügen, etwa: „Der Ewige, der Gott eurer Väter, möge euch hinzufügen“ (Dtn 1,11)? Darum lehrt [die Schrift]: „Ihr sollt zu dem Wort nichts hinzufügen“ (Dtn 4,2). Hier ist doch, da er gesegnet hat, seine Zeit vorüber, und er lehrt, dass er übertritt!
מתיב רב שמן בר אבא מנין לכהן שעולה לדוכן שלא יאמר הואיל ונתנה לי תורה רשות לברך את ישראל אוסיף ברכה אחת משלי כגון (דברים א, יא) ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ת"ל (דברים ד, ב) לא תוסיפו על הדבר והא הכא כיון דבריך ליה עברה ליה זמניה וקתני דעבר
Es wurde doch gelehrt: Er hat alle seine Segnungen beendet! – Hier ist es anders: Da er, wenn ihm eine andere Gemeinde begegnete, wieder segnen würde, ist der ganze Tag seine Zeit.
והתניא סיים כל ברכותיו שאני הכא כיון דאלו מתרמי ליה צבורא אחרינא הדר מברך כוליה יומא זמניה הוא
Und woher sagst du das? Denn wir haben gelernt: [Blut,] das mit einer einzigen Sprengung gegeben wird und sich mit [Blut] vermischt hat, das mit einer einzigen Sprengung gegeben wird, soll mit einer einzigen Sprengung gegeben werden; [Blut] mit vier Sprengungen mit [Blut] mit vier Sprengungen soll mit vier Sprengungen gegeben werden.
ומנא תימרא דתנן הניתנין במתנה אחת שנתערבו בניתנין מתנה אחת ינתנו מתנה אחת מתן ד' במתן ד' ינתנו במתן ד'
[Blut] mit vier Sprengungen mit [Blut] mit einer einzigen Sprengung – Rabbi Elieser sagt: Es soll mit vier Sprengungen gegeben werden. Rabbi Jehoschua sagt: Es soll mit einer einzigen Sprengung gegeben werden.
מתן ד' במתן אחת ר"א אומר ינתנו במתן ד' רבי יהושע אומר ינתנו במתן אחת
Rabbi Elieser sagte zu ihm: Siehe, er übertritt [das Verbot] „Du sollst nicht wegnehmen“! Rabbi Jehoschua sagte zu ihm: Siehe, er übertritt [das Verbot] „Du sollst nicht hinzufügen“!
אמר לו ר"א הרי הוא עובר על בל תגרע אמר לו ר' יהושע הרי הוא עובר על בל תוסיף
Rabbi Elieser sagte zu ihm: „Du sollst nicht hinzufügen“ wurde nur gesagt, wenn es für sich allein ist. Rabbi Jehoschua sagte zu ihm: „Du sollst nicht wegnehmen“ wurde nur gesagt, wenn es für sich allein ist.
א"ל ר"א לא נאמר בל תוסיף אלא כשהוא בעצמו אמר לו ר' יהושע לא נאמר בל תגרע אלא כשהוא בעצמו
Und weiter sagte Rabbi Jehoschua: Wenn du nicht gegeben hast, hast du „Du sollst nicht wegnehmen“ übertreten, aber keine Tat mit deiner Hand begangen; wenn du gegeben hast, hast du „Du sollst nicht hinzufügen“ übertreten und eine Tat mit deiner Hand begangen.
ועוד אמר רבי יהושע כשלא נתת עברת על בל תגרע ולא עשית מעשה בידך כשנתת עברת על בל תוסיף ועשית מעשה בידך
Hier ist doch, da er die Sprengung vom Erstgeborenen gegeben hat, seine Zeit vorüber, und er lehrt, dass er „Du sollst nicht hinzufügen“ übertritt. Doch wohl, weil wir sagen: Da er, wenn ihm ein anderes Erstgeborenes begegnete, wieder davon sprengen würde, ist der ganze Tag seine Zeit.
והא הכא כיון דיהיב ליה מתנה מבכור עברה ליה לזמניה וקתני דעבר משום בל תוסיף לאו משום דאמרינן כיון דאילו מתרמי ליה בוכרא אחרינא הדר מזה מיניה כוליה יומא זמניה
Wir meinen es so: Was ist der Grund, dass Raw Schemen bar Abba die Mischna beiseitelässt und aus der Baraita einwendet? Er soll doch aus der Mischna einwenden! Warum wendet er nicht aus der Mischna ein? Weil er, wenn ihm ein anderes Erstgeborenes begegnete, davon sprengen müsste, [und so] der ganze Tag seine Zeit ist. Bei der Baraita doch auch: Da er, wenn ihm eine andere Gemeinde begegnete, wieder segnen würde, ist der ganze Tag seine Zeit!
אנן הכי קאמרינן רב שמן בר אבא מ"ט שביק מתני' ומותיב מברייתא לותיב ממתניתין מתניתין מ"ט לא מותיב כיון דאילו מתרמי ליה בוכרא אחרינא בעי מזה מיניה כוליה יומא זמניה הוא ברייתא נמי כיון דאי מתרמי צבורא אחרינא הדר מברך כוליה יומא זמניה
Bei der Gabe des Blutes nach Rabbi Jehoschua geht es doch ums Übertreten, und es braucht keine Absicht! Vielmehr sagte Rawa: Um zu erfüllen, braucht es keine Absicht; um zu übertreten – zu seiner Zeit braucht es keine Absicht, außerhalb seiner Zeit braucht es Absicht.
והא מתן דמים לרבי יהושע דלעבור ולא בעי כוונה אלא אמר רבא לצאת לא בעי כוונה לעבור בזמנו לא בעי כוונה שלא בזמנו בעי כוונה
Original: Rosh Hashanah 28b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.