Hatte er ein Loch, und man hat es verstopft – wenn es das Blasen beeinträchtigt, ist er untauglich, wenn nicht, ist er tauglich. Wer in eine Grube, in eine Zisterne oder in ein großes Fass bläst – hat man den Klang des Schofars gehört, so hat man seine Pflicht erfüllt; hat man den Hall gehört, so hat man seine Pflicht nicht erfüllt.
ניקב וסתמו אם מעכב את התקיעה פסול ואם לאו כשר התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטס אם קול שופר שמע יצא ואם קול הברה שמע לא יצא
Und ebenso: Wer hinter einer Synagoge vorbeiging oder dessen Haus nahe bei einer Synagoge lag und der den Klang des Schofars oder den Klang der Megilla hörte – hat er sein Herz darauf gerichtet, so hat er seine Pflicht erfüllt; wenn nicht, so hat er seine Pflicht nicht erfüllt. Obwohl dieser hörte und jener hörte – dieser hat sein Herz darauf gerichtet, und jener hat sein Herz nicht darauf gerichtet.
וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת ושמע קול שופר או קול מגילה אם כוון לבו יצא ואם לאו לא יצא אע"פ שזה שמע וזה שמע זה כוון לבו וזה לא כוון לבו:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: War er lang und man hat ihn gekürzt, ist er tauglich. Hat man ihn abgeschabt und auf seiner dünnen Schicht belassen, ist er tauglich. Hat man ihn an der Stelle, wo man den Mund ansetzt, mit Gold überzogen, ist er untauglich; nicht an der Stelle, wo man den Mund ansetzt, ist er tauglich. Hat man ihn innen mit Gold überzogen, ist er untauglich; außen – wenn sich sein Klang gegenüber dem früheren verändert hat, ist er untauglich, wenn nicht, ist er tauglich.
גמ׳ תנו רבנן ארוך וקצרו כשר גרדו והעמידו על גלדו כשר ציפהו זהב במקום הנחת פה פסול שלא במקום הנחת פה כשר ציפהו זהב מבפנים פסול מבחוץ אם נשתנה קולו מכמות שהיה פסול ואם לאו כשר
Hatte er ein Loch, und man hat es verstopft – wenn es das Blasen beeinträchtigt, ist er untauglich, wenn nicht, ist er tauglich. Hat man einen Schofar in einen Schofar gesteckt – hat man den Klang des inneren gehört, so hat man seine Pflicht erfüllt; hat man den Klang des äußeren gehört, so hat man seine Pflicht nicht erfüllt.
ניקב וסתמו אם מעכב את התקיעה פסול ואם לאו כשר נתן שופר בתוך שופר אם קול פנימי שמע יצא ואם קול חיצון שמע לא יצא
Die Rabbanan lehrten: Hat man ihn abgeschabt, sei es innen, sei es außen, ist er tauglich. Hat man ihn abgeschabt und auf seiner dünnen Schicht belassen, ist er tauglich. Hat man einen Schofar in einen Schofar gelegt – hat man den Klang des inneren gehört, so hat man seine Pflicht erfüllt; hat man den Klang des äußeren gehört, so hat man seine Pflicht nicht erfüllt. Hat man ihn umgekehrt und darauf geblasen, so hat man seine Pflicht nicht erfüllt.
ת"ר גרדו בין מבפנים בין מבחוץ כשר גרדו והעמידו על גלדו כשר הניח שופר בתוך שופר אם קול פנימי שמע יצא ואם קול חיצון שמע לא יצא הפכו ותקע בו לא יצא
Raw Papa sagte: Sag nicht, dass man ihn wie ein Hemd umgestülpt hat, sondern dass man das Enge weit und das Weite eng gemacht hat. Was ist der Grund? Wie Raw Mattana[lehrte], denn Raw Mattana sagte: „Und du sollst [den Schofar] erschallen lassen (we-ha’awarta)“ (Lev 25,9) – wir brauchen [ihn] in der Weise, wie er gewachsen ist.
אמר רב פפא לא תימא דהפכיה ככתונא אלא שהרחיב את הקצר וקיצר את הרחב מ"ט כדרב מתנה דאמר רב מתנה (ויקרא כה, ט) והעברת דרך העברתו בעינן:
„Hat man Bruchstücke von Schofarot zusammengeklebt, ist er untauglich.“ Die Rabbanan lehrten: Hat man ihm irgendetwas hinzugefügt, sei es von seiner Art, sei es nicht von seiner Art, ist er untauglich. Hatte er ein Loch, und man hat es verstopft, sei es mit seiner Art, sei es nicht mit seiner Art, ist er untauglich. Rabbi Natan sagt: Mit seiner Art ist er tauglich, nicht mit seiner Art ist er untauglich.
דיבק שברי שופרות פסול: ת"ר הוסיף עליו כל שהוא בין במינו בין שלא במינו פסול ניקב וסתמו בין במינו בין שלא במינו פסול ר' נתן אומר במינו כשר שלא במינו פסול
„Mit seiner Art ist er tauglich“ – Rabbi Jochanan sagte: Und nur, wenn der größere Teil unversehrt geblieben ist. Daraus folgt: Nicht mit seiner Art ist er, auch wenn der größere Teil unversehrt geblieben ist, untauglich.
במינו כשר אמר רבי יוחנן והוא שנשתייר רובו מכלל דשלא במינו אע"פ שנשתייר רובו פסול
Manche lehren es zum Schlusssatz: „Nicht mit seiner Art ist er untauglich“ – Rabbi Jochanan sagte: Und nur, wenn der größere Teil beschädigt ist. Daraus folgt: Mit seiner Art ist er, auch wenn der größere Teil beschädigt ist, tauglich.
איכא דמתני לה אסיפא שלא במינו פסול א"ר יוחנן והוא שנפחת רובו מכלל דבמינו אע"פ שנפחת רובו כשר
Hat man ihn innen mit Gold überzogen, ist er untauglich; außen – wenn sich sein Klang gegenüber dem früheren verändert hat, ist er untauglich, wenn nicht, ist er tauglich. Ist er der Länge nach gespalten, ist er untauglich; der Breite nach – wenn das Maß zum Blasen an ihm übrig geblieben ist, ist er tauglich, wenn nicht, ist er untauglich.
ציפהו זהב מבפנים פסול מבחוץ אם נשתנה קולו מכמות שהיה פסול ואם לאו כשר נסדק לאורכו פסול לרוחבו אם נשתייר בו שיעור תקיעה כשר ואם לאו פסול
Und wie viel ist das Maß zum Blasen? Rabban Schimon ben Gamliel erklärte: So dass man ihn in der Hand hält und er hier und dort [aus der Hand] hervorschaut. War sein Klang dünn, dick oder heiser, ist er tauglich, denn alle Klänge sind [beim Schofar] tauglich.
וכמה שיעור תקיעה פירש רשב"ג כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן היה קולו דק או עבה או צרוד כשר שכל הקולות כשירין [בשופר]
Man sandte dem Vater Schmuels: Hat man ihn ausgebohrt und darauf geblasen, so hat man seine Pflicht erfüllt. Selbstverständlich! Alle werden doch ausgebohrt!
שלחו ליה לאבוה דשמואל קדחו ותקע בו יצא פשיטא כולהו נמי מיקדח קדחו להו
Raw Aschi sagte: Wenn man ihn in seinem Knochenkern ausgebohrt hat. Man könnte meinen, eine Art in derselben Art bilde eine Trennung; darum lässt er uns hören [dass nicht].
אמר רב אשי שקדחו בזכרותו מהו דתימא מין במינו חוצץ קמ"ל:
„Wer in eine Grube oder in eine Zisterne bläst“ usw. Raw Huna sagte: Das haben sie nur für diejenigen gelehrt, die am Rand der Grube stehen; diejenigen aber, die in der Grube stehen, haben ihre Pflicht erfüllt.
התוקע לתוך הבור או לתוך הדות כו': אמר רב הונא לא שנו אלא לאותן העומדים על שפת הבור אבל אותן העומדין בבור יצאו
So wurde auch gelehrt: Wer in eine Grube oder in eine Zisterne bläst, hat seine Pflicht erfüllt. Wir haben doch gelernt: Er hat sie nicht erfüllt! Folgt daraus nicht, [dass es] wie Raw Huna[ist]? Schließe daraus.
תניא נמי הכי התוקע לתוך הבור או לתוך הדות יצא והתנן לא יצא אלא לאו שמע מינה כדרב הונא ש"מ
Manche stellen sie als Widerspruch einander gegenüber: Wir haben gelernt: Wer in eine Grube oder in eine Zisterne bläst, hat seine Pflicht nicht erfüllt; und es wurde doch gelehrt: Er hat sie erfüllt! Raw Huna sagte: Das ist kein Widerspruch: Das eine für diejenigen, die am Rand der Grube stehen, das andere für diejenigen, die in der Grube stehen.
איכא דרמי להו מירמא תנן התוקע לתוך הבור או לתוך הדות לא יצא והתניא יצא אמר רב הונא לא קשיא כאן לאותן העומדין על שפת הבור כאן לאותן העומדין בבור
Original: Rosh Hashanah 27b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.