Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
MISCHNA: Zu vier Zeiten wird die Welt gerichtet: am Pessach über das Getreide, am Wochenfest über die Baumfrüchte; an Rosch Haschana ziehen alle, die in die Welt kommen, an Ihm vorüber wie Bne Maron [einer nach dem anderen], denn es heißt: „der ihrer aller Herz bildet, der auf alle ihre Taten achtet“ (Ps 33,15); und am Hüttenfest werden sie über das Wasser gerichtet.
מתני׳ בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר (תהלים לג, טו) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים:
GEMARA: Welches Getreide? Wollte man sagen, dieses [schon stehende] Getreide – all die Widrigkeiten, die über es hingegangen sind, wann wurde darüber gerichtet? Vielmehr: das Getreide, das gesät wird.
גמ׳ הי תבואה אילימא הא תבואה דקיימא כל הני הרפתקי דעדו עלה אימת איתדון אלא תבואה דמזדרעא
Soll das heißen, dass es [nur] einmal gerichtet wird? Es wurde doch gelehrt: Getreide, dem vor Pessach ein Unglück oder ein Schaden zustieß, ist für das Vergangene gerichtet worden; nach Pessach – ist es für das Kommende gerichtet worden. Ein Mensch, dem vor Jom Kippur ein Unglück oder ein Schaden zustieß, ist für das Vergangene gerichtet worden; nach Jom Kippur – ist er für das Kommende gerichtet worden.
למימרא דחד דינא מתדנא והתניא תבואה שאירע בה קרי או אונס קודם הפסח נידונית לשעבר לאחר הפסח נידונית להבא אדם שאירע בו קרי או אונס קודם יוה"כ נידון לשעבר לאחר יוה"כ נידון להבא
Rawa sagte: Schließe daraus: Es wird zweimal gerichtet. Abaje sagte: Darum: Wenn jemand sieht, dass die späte Saat gedeiht, soll er sich beeilen und frühe Saat säen, damit sie, bevor es zu ihrem Gericht kommt, schon aufgegangen ist.
אמר רבא ש"מ תרי דיני מתדנא אמר אביי הלכך כי חזי אינש דמצלח זרעא אפלא ליקדים וליזרע חרפא דעד דמטי למדייניה קדים סליק
Denn es wurde gelehrt: Alle werden an Rosch Haschana gerichtet, und ihr Urteilsspruch wird an Jom Kippur besiegelt – Worte des Rabbi Meir. Rabbi Jehuda sagt: Alle werden an Rosch Haschana gerichtet, und ihr Urteilsspruch wird jeweils zu seiner Zeit besiegelt: am Pessach über das Getreide, am Wochenfest über die Baumfrüchte, am Hüttenfest werden sie über das Wasser gerichtet; und der Mensch wird an Rosch Haschana gerichtet, und sein Urteilsspruch wird an Jom Kippur besiegelt.
דתניא הכל נידונים בר"ה וגזר דין שלהם נחתם ביוה"כ דברי ר"מ ר' יהודה אומר הכל נידונין בר"ה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בחג נידונין על המים ואדם נידון בר"ה וגזר דין שלו נחתם ביוה"כ
Rabbi Jose sagt: Der Mensch wird jeden Tag gerichtet, denn es heißt: „Und Du suchst ihn jeden Morgen heim“ (Ijob 7,18). Rabbi Natan sagt: Der Mensch wird jede Stunde gerichtet, denn es heißt: „Jeden Augenblick prüfst Du ihn“ (Ijob 7,18).
ר' יוסי אומר אדם נידון בכל יום שנאמר (איוב ז, יח) ותפקדנו לבקרים רבי נתן אומר אדם נידון בכל שעה שנא' (איוב ז, יח) לרגעים תבחננו
Und wenn du sagst: In Wahrheit ist es Rabbi Jehuda, und wenn die Mischna [das] lehrt, [bezieht es sich] auf den Urteilsspruch – wenn so, ist [der Fall des] Menschen schwierig.
וכי תימא לעולם ר' יהודה היא וכי קתני מתניתין אגזר דין אי הכי קשיא אדם
Rawa sagte: Das ist der Tanna aus der Schule Rabbi Jischmaels, denn der Tanna aus der Schule Rabbi Jischmaels lehrte: Zu vier Zeiten wird die Welt gerichtet: am Pessach über das Getreide, am Wochenfest über die Baumfrüchte, am Hüttenfest werden sie über das Wasser gerichtet; und der Mensch wird an Rosch Haschana gerichtet, und sein Urteilsspruch wird an Jom Kippur besiegelt. Und wenn die Mischna [das] lehrt, [so meint sie] den Beginn des Gerichts.
אמר רבא האי תנא דבי ר' ישמעאל היא דתנא דבי ר' ישמעאל בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בחג נידונין על המים ואדם נידון בר"ה וגזר דין שלו נחתם ביוה"כ וכי קתני מתני' אתחלת דין
Raw Chisda sagte: Was ist der Grund des Rabbi Jose? – Wie er seinen Grund angegeben hat: „Und Du suchst ihn jeden Morgen heim“! – So meinen wir es: Was ist der Grund, dass er nicht wie Rabbi Natan sagt? – Prüfen ist bloßes Betrachten. – Heimsuchen ist doch auch bloßes Betrachten!
אמר רב חסדא מ"ט דר' יוסי כדקאמר טעמיה ותפקדנו לבקרים אנן הכי קאמרינן מ"ט לא אמר כר' נתן בחינה עיוני בעלמא היא פקידה נמי עיוני בעלמא היא
Vielmehr sagte Raw Chisda: Der Grund des Rabbi Jose ist von hier: „Um das Recht seines Knechtes und das Recht seines Volkes Israel zu schaffen, Tag für Tag“ (1 Kön 8,59).
אלא א"ר חסדא טעמיה דר' יוסי מהכא (מלכים א ח, נט) לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו
Und Raw Chisda sagte: Ein König und eine Gemeinde – der König tritt zuerst vor Gericht, denn es heißt: „Um das Recht seines Knechtes und das Recht seines Volkes Israel zu schaffen.“ Was ist der Grund? Wenn du willst, sage: Es ist nicht schicklich, dass der König draußen sitzt; und wenn du willst, sage: bevor der glühende Zorn anwächst.
וא"ר חסדא מלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין שנאמר לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל מ"ט איבעית אימא לאו אורח ארעא למיתב מלכא אבראי ואיבעית אימא מקמי דליפוש חרון אף
Raw Josef sagte: Nach wem beten wir heute für die Kranken und die Schwachen? Nach Rabbi Jose. Und wenn du willst, sage: In Wahrheit nach den Rabbanan, und zwar nach Rabbi Jizchak, denn Rabbi Jizchak sagte: Das Schreien [im Gebet] ist gut für den Menschen, sowohl vor dem Urteilsspruch als auch nach dem Urteilsspruch.
א"ר יוסף כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי כמאן כר' יוסי ואיבעית אימא לעולם כרבנן וכדר' יצחק דא"ר יצחק יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין
Es wurde gelehrt: Rabbi Jehuda sagte im Namen von Rabbi Akiwa: Weshalb sagte die Tora: Bringt das Omer am Pessach? Weil Pessach die Zeit des Getreides ist. Der Heilige, gelobt sei Er, sprach: Bringt vor Mich das Omer am Pessach, damit euch das Getreide auf den Feldern gesegnet werde. Und weshalb sagte die Tora: Bringt die zwei Brote am Wochenfest? Weil das Wochenfest die Zeit der Baumfrüchte ist. Der Heilige, gelobt sei Er, sprach: Bringt vor Mich die zwei Brote am Wochenfest, damit euch die Baumfrüchte gesegnet werden.
תניא א"ר יהודה משום ר"ע מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח מפני שהפסח זמן תבואה הוא אמר הקב"ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא אמר הקב"ה הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן
Und weshalb sagte die Tora: Gießt Wasser aus am Hüttenfest? Der Heilige, gelobt sei Er, sprach: Gießt vor Mir Wasser aus am Hüttenfest, damit euch die Regen des Jahres gesegnet werden. Und sprecht vor Mir an Rosch Haschana Malchujot, Sichronot und Schofarot: Malchujot [Königtumsverse], damit ihr Mich zum König über euch macht; Sichronot [Gedenkverse], damit euer Gedenken vor Mir zum Guten aufsteige; und womit? Mit dem Schofar.
ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג אמר הקדוש ברוך הוא נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר
Rabbi Abbahu sagte: Warum bläst man mit einem Widderhorn? Der Heilige, gelobt sei Er, sprach: Blast vor Mir mit einem Widderhorn, damit Ich euch der Bindung Isaaks, des Sohnes Abrahams, gedenke, und Ich rechne es euch an, als hättet ihr euch selbst vor Mir gebunden.
אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני
(Und) Rabbi Jizchak sagte: Warum bläst man an Rosch Haschana? – Warum bläst man? Der Allbarmherzige hat gesagt: Blast! – Vielmehr: Warum bläst man Terua? – Man bläst Terua? Der Allbarmherzige hat gesagt: „ein Gedenken des Lärmblasens (Terua)“! – Vielmehr: Warum bläst man Tekiot und Teruot, während sie sitzen,
(ואמר) רבי יצחק למה תוקעין בר"ה למה תוקעין רחמנא אמר תקעו אלא למה מריעין מריעין רחמנא אמר זכרון תרועה אלא למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין
Original: Rosh Hashanah 16a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.