Es fehlt etwas, und so lehrt er: Der Etrog [richtet sich] hinsichtlich des Zehnten nach seinem Pflücken und hinsichtlich des Siebtjahres nach dem Fruchtansatz; und unsere Lehrer stimmten in Uscha ab: nach seinem Pflücken, sowohl hinsichtlich des Zehnten als auch hinsichtlich des Siebtjahres.
חסורי מיחסרא והכי קתני אתרוג אחר לקטתו למעשר ואחר חנטה לשביעית ורבותינו נמנו באושא אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית
Es wurde gesagt: Rabbi Jochanan und Resch Lakisch sagen beide: Ein Etrog aus dem sechsten Jahr, der ins siebte übergeht, ist in jeder Hinsicht sechstes. Als Rawin kam, sagte er im Namen von Rabbi Jochanan: Ein Etrog aus dem sechsten Jahr, der ins siebte übergeht – selbst wenn er [erst so groß] wie eine Olive war und [so groß] wie ein Laib wurde, ist man seinetwegen wegen Tewel schuldig.
איתמר רבי יוחנן וריש לקיש אמרי תרוייהו אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית לעולם ששית כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית אפילו כזית ונעשית ככר חייבין עליה משום טבל
Die Rabbanan lehrten: Ein Baum, dessen Früchte vor dem fünfzehnten Schwat angesetzt haben, wird für das vergangene Jahr verzehntet; nach dem fünfzehnten Schwat wird er für das kommende Jahr verzehntet. Rabbi Nechemja sagte: Wovon gilt das? Von einem Baum, der zwei Bruten im Jahr hervorbringt.
ת"ר אילן שחנטו פירותיו קודם ט"ו בשבט מתעשר לשנה שעברה אחר ט"ו בשבט מתעשר לשנה הבאה אמר רבי נחמיה בד"א באילן שעושה שתי בריכות בשנה
Aber ein Baum, der eine Brut hervorbringt, etwa Dattelpalmen, Ölbäume und Johannisbrotbäume – auch wenn ihre Früchte vor dem fünfzehnten Schwat angesetzt haben, werden sie für das kommende Jahr verzehntet.
אבל אילן העושה בריכה אחת כגון דקלים וזיתים וחרובין אע"פ שחנטו פירותיהן קודם ט"ו בשבט מתעשרין לשנה הבאה
Resch Lakisch wandte gegen Rabbi Jochanan ein: Benot Schuach (weiße Feigen) – ihr Siebtjahr [gilt noch im] zweiten [Jahr], weil sie [ihre Frucht] in drei Jahren hervorbringen.
איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן בנות שוח שביעית שלהן שניה מפני שעושות לשלש השנים
Er schwieg. Rabbi Abba ha-Kohen sagte zu Rabbi Jose ha-Kohen: Warum schwieg er? Er hätte ihm sagen sollen: Ich sage dir Rabbi Nechemja, und du sagst mir die Rabbanan!
אישתיק א"ל ר' אבא הכהן לרבי יוסי הכהן אמאי אישתיק לימא ליה אמינא לך אנא רבי נחמיה ואת אמרת לי רבנן
Dann hätte er ihm sagen sollen: Ich sage dir „sie haben den Brauch angenommen“, und du sagst mir ein Verbot! – Weil er ihm hätte sagen können: Wo ein Verbot im Spiel ist – verlassen wir (es) etwa, weil sie einen Brauch angenommen haben?
ולימא ליה קאמינא לך נהגו ואת אמרת לי איסורא דא"ל במקום איסורא כי נהגו שבקינן (ליה)
Dann hätte er ihm sagen sollen: Wenn ich dir [etwas] sage, so den Zehnten vom Johannisbrot, der rabbinisch ist, und du sagst mir das Siebtjahr, das aus der Tora ist!
ולימא ליה כי אמינא לך אנא מעשר חרובין דרבנן ואת אמרת לי שביעית דאורייתא
Vielmehr sagte Rabbi Abba ha-Kohen: Ich wundere mich, ob Resch Lakisch ihm diesen Einwand entgegengehalten hat. – „Ob er ihn entgegengehalten hat“? Er hat ihn doch entgegengehalten! – Sag vielmehr: [Ich wundere mich,] ob Rabbi Jochanan ihn angenommen oder nicht angenommen hat.
אלא אמר רבי אבא הכהן תמיהני אם השיבה ריש לקיש לתשובה זו אם השיבה הא אותבה אלא אימא אם קיבלה רבי יוחנן אם לא קיבלה:
Original: Rosh Hashanah 15b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.