Heißt das nicht, dass sie auf dem Dach aßen und auf dem Dach [das Hallel] sprachen? Nein: Sie aßen unten auf dem Boden und sprachen [das Hallel] auf dem Dach.
מאי לאו דאכלי באיגרא ואמרי באיגרא לא דאכלי בארעא ואמרי באיגרא
Pessachim 86a פסחים
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Beweis 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Ist dem so? Wir haben doch gelernt: Man schließt nach dem Pessachopfer nicht mit einem Nachtisch (Afikoman) ab, und Raw sagte: damit sie nicht von einer Gruppe zur anderen weiterziehen! – Das ist kein Widerspruch: Hier zur Zeit des Essens, dort nicht zur Zeit des Essens.
איני והתנן אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן ואמר רב שלא יעקרו מחבורה לחבורה לא קשיא כאן בשעת אכילה כאן שלא בשעת אכילה
Komm und höre: Abba Schaul sagt: Das Obergemach über dem Allerheiligsten ist strenger als das Allerheiligste, denn ins Allerheiligste tritt der Hohepriester einmal im Jahr ein, in das Obergemach über dem Allerheiligsten aber tritt man nur einmal in sieben Jahren ein – manche sagen: zweimal in sieben Jahren, und manche sagen: einmal im Jobeljahr –, um zu sehen, was es [an Ausbesserung] braucht.
ת"ש אבא שאול אומר עליית בית קדשי הקדשים חמורה מבית קדשי הקדשים שבית קדשי הקדשים כהן גדול נכנס לו פעם אחת בשנה ועליית בית קדשי הקדשים אין נכנסין לה אלא פעם אחת בשבוע ואמרי לה פעמים בשבוע ואמרי לה פעם אחת ביובל לידע מה היא צריכה
Raw Josef sagte: Soll man denn vom Tempelgebäude aus aufstehen und sich hinsetzen [d. h. davon ableiten]? Das Tempelgebäude ist anders, denn es steht geschrieben: „Und David gab Salomo, seinem Sohn, das Muster der Vorhalle und ihrer Häuser, ihrer Schatzkammern, ihrer Obergemächer, ihrer inneren Kammern und des Hauses der Sühnedecke“ (1 Chr 28,11), und es steht geschrieben: „Alles in einer Schrift von der Hand des Ewigen, die er mich verstehen ließ“ (1 Chr 28,19).
אמר רב יוסף מהיכל ניקום וניתיב איניש שאני היכל דכתיב (דברי הימים א כח, יא) ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו ואת גנזכיו ועליותיו וחדריו הפנימים ובית הכפורת וכתיב (דברי הימים א כח, יט) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל
Komm und höre: Die Kammern, die im heiligen [Bereich] gebaut sind und sich zum profanen öffnen – ihr Inneres ist profan, und ihre Dächer sind heilig. Raw Chisda erklärte es: wenn ihre Dächer mit dem Boden des Vorhofs eben sind.
ת"ש הלשכות הבנויות בקודש ופתוחות לחול תוכן חול וגגותיהן קודש תרגמא רב חסדא בשגגותיהן שוין לקרקע עזרה
Wenn dem so ist, sieh den Schlussteil: Gebaut im profanen und offen zum heiligen – ihr Inneres ist heilig, und ihre Dächer sind profan. Und wenn du meinst, wenn ihre Dächer mit dem Boden des Vorhofs eben sind, so sind es ja unterirdische Gänge, und Rabbi Jochanan sagte doch: Unterirdische Gänge wurden nicht geheiligt! – Wenn Rabbi Jochanan das sagt, dann bei solchen, die sich zum Tempelberg öffnen; wenn jenes gelehrt wird, dann bei solchen, die sich zum Vorhof öffnen.
אי הכי אימא סיפא בנויות בחול ופתוחות לקודש תוכן קודש וגגותיהן חול ואי ס"ד בשגגותיהן שוין לקרקע עזרה הויא לה מחילות וא"ר יוחנן מחילות לא נתקדשו כי קאמר רבי יוחנן בפתוחות להר הבית כי תניא ההיא בפתוחות לעזרה
Es wurde doch aber gelehrt: Rabbi Jehuda sagt: Unterirdische Gänge unter dem Tempelgebäude sind profan! – Wenn jenes gelehrt wird, dann bei solchen, die sich zum profanen [Bereich] öffnen.
והתני' ר"י אומר מחילות מתחת ההיכל חול כי תניא ההיא שפתוחות לחול
Komm und höre: Und sein Dach ist heilig.
ת"ש וגגו קודש
Und meinst du das? Er lehrt doch: Auf diesen Dächern isst man kein Hochheiliges und schlachtet kein minder Heiliges! Doch dann ist es schwierig: „Sein Dach ist heilig“? Raw Chama bar Gorja sagte: [Das bezieht sich] auf jene zwei Ellen.
ותסברא והא קתני גגין הללו אין אוכלין שם קדשי קדשים ואין שוחטין שם קדשים קלים ואלא קשיא גגו קדש אמר רב חמא בר גוריא לאותן ב' אמות
Denn wir haben gelernt: Zwei Ellen waren am [Tor] Schuschan ha-Bira: eine an der nordöstlichen Ecke und eine an der südöstlichen Ecke. Die an der nordöstlichen Ecke war um einen halben Finger länger als die des Mose, und die an der südöstlichen Ecke war um einen halben Finger länger als jene; so ergibt sich, dass sie um einen Finger länger war als die des Mose.
דתנן ב' אמות היה בשושן הבירה אחת על קרן מזרחית צפונית ואחת על קרן מזרחית דרומית זו שעל קרן מזרחית צפונית היתה יתירה על של משה חצי אצבע וזו שעל קרן מזרחית דרומית היתה יתירה עליה חצי אצבע נמצאת יתירה על של משה אצבע
Und warum war eine groß und eine klein? Damit die Handwerker mit der kleinen [Maß] nehmen und mit der großen zurückgeben, damit sie nicht in Veruntreuung [von Heiligem] geraten. Und wozu brauche ich zwei? Eine für Silber und Gold und eine für den Bau.
ולמה היו אחת גדולה ואחת קטנה שיהיו האומנין נוטלין בקטנה ומחזירין בגדולה כדי שלא יבואו לידי מעילה ותרתי למה לי אחת לכספא ודהבא ואחת לבנינא
Wir haben gelernt: Die Fenster und die Dicke der Mauer sind wie innen. Recht ist es bei den Fenstern – du findest es, wenn sie mit dem Boden des Vorhofs eben sind; aber die Dicke der Mauer, wie findest du sie?
תנן החלונות ועובי החומה כלפנים בשלמא החלונות משכחת לה דשויה לקרקע עזרה אלא עובי החומה היכי משכחת לה
Du findest es bei der Vormauer, denn es steht geschrieben: „Er ließ Wall und Mauer trauern“ (Klgl 2,8), und Rabbi Acha – manche sagen: Rabbi Chanina – sagte: Mauer und Vormauer.
משכחת לה בבר שורא דכתיב (איכה ב, ח) ויאבל חיל וחומה ואמר רבי אחא ואיתימא רבי חנינא שורא ובר שורא:
MISCHNA: Zwei Gruppen, die in einem Haus aßen: Diese wenden ihr Gesicht hierhin und essen, und jene wenden ihr Gesicht dorthin und essen, und der Kessel ist in der Mitte. Wenn der Diener aufsteht, um [Wein] einzuschenken, schließt er seinen Mund und wendet sein Gesicht ab, bis er zu seiner Gruppe gelangt, und isst. Und die Braut wendet ihr Gesicht ab und isst.
מתני׳ שתי חבורות שהיו אוכלין בבית אחד אלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין ואלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין והמיחם באמצע כשהשמש עומד למזוג קופץ את פיו ומחזיר את פניו עד שמגיע אצל חבורתו ואוכל והכלה הופכת את פניה ואוכלת:
GEMARA: Wer ist [der Autor] unserer Mischna? Es ist Rabbi Jehuda, denn es wurde gelehrt: „An den Häusern, in denen sie es essen“ (Ex 12,7) – das lehrt, dass das Pessachopfer in zwei Gruppen gegessen wird. Man könnte meinen, der Essende dürfe an zwei Orten essen; die Schrift sagt: „In einem Haus soll es gegessen werden“ (Ex 12,46).
גמ׳ מתני' מני רבי יהודה היא דתניא (שמות יב, ז) על הבתים אשר יאכלו אותו בהם מלמד שהפסח נאכל בשתי חבורות יכול יהא האוכל אוכל בשתי מקומות תלמוד לומר (שמות יב, מו) בבית אחד יאכל
Von hier aus sagten sie: Der Diener, der eine Olivengröße neben dem Ofen gegessen hat – wenn er klug ist, füllt er seinen Bauch davon; und wollen die Gruppenmitglieder ihm einen Gefallen tun, kommen sie und setzen sich neben ihn – Worte des Rabbi Jehuda.
מכאן אמרו השמש שאכל כזית בצד התנור אי פקח הוא ממלא כריסו ממנו ואם רצו בני חבורה לעשות עמו טובה באין ויושבין בצדו דברי רבי יהודה
Rabbi Schimon sagt: „An den Häusern, in denen sie es essen“ – das lehrt, dass der Essende an zwei Orten isst.
רבי שמעון אומר על הבתים אשר יאכלו אותו בהם מלמד שהאוכל אוכל בשתי מקומות
Original: Pesachim 86a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.