werden am neunten, am zehnten oder am elften [Tag] gegessen, nicht früher und nicht später. Wie das? Gewöhnlich am neunten: Sie werden am Vorabend des Schabbats gebacken und am [folgenden] Schabbat gegessen, am neunten [Tag]. Fällt ein Feiertag auf den Vorabend des Schabbats, werden sie am zehnten gegessen. [An] den zwei Feiertagen von Rosch Haschana werden sie am elften gegessen, weil [ihr Backen] weder den Schabbat noch den Feiertag verdrängt. Wenn du nun sagst, die Bedürfnisse des Schabbats dürfen am Feiertag erledigt werden – weshalb verdrängt es nicht den Feiertag?
נאכל לתשעה לעשרה ולאחד עשר לא פחות ולא יותר כיצד כדרכו לתשעה נאפה בערב שבת נאכל בשבת לתשעה חל יום טוב להיות בע"ש נאכל לשבת לעשרה שני ימים טובים של ראש השנה נאכל לשבת לאחד עשר לפי שאינו דוחה לא את השבת ולא את הי"ט ואי אמרת צורכי שבת נעשין בי"ט אמאי לא דחי י"ט
Und nach Rabban Schimon ben Gamliel, der im Namen Rabbi Schimon ben ha-Sgans sagte: Es verdrängt den Feiertag, aber nicht den Fasttag – was ist da zu sagen?
ולרשב"ג דאמר משום רבי שמעון בן הסגן דוחה את י"ט ואינו דוחה את יום צום מאי איכא למימר
Darin streiten sie: Der eine Meister meint, eine nahe rabbinische Einschränkung haben sie erlaubt, eine ferne haben sie nicht erlaubt; und der andere Meister meint, auch eine ferne rabbinische Einschränkung haben sie erlaubt.
בהא פליגי מר סבר שבות קרובה התירו שבות רחוקה לא התירו ומר סבר שבות רחוקה נמי התירו
Raw Mari wandte ein: Die zwei Brote werden nicht früher als am zweiten und nicht später als am dritten [Tag] gegessen. Wie das? Sie werden am Vorabend des Feiertags gebacken und am Feiertag gegessen, am zweiten. Fällt der Feiertag auf den Tag nach dem Schabbat, werden sie am Feiertag gegessen, am dritten, weil [ihr Backen] weder den Schabbat noch den Feiertag verdrängt. Wenn du nun sagst, die Bedürfnisse des Schabbats dürfen am Feiertag erledigt werden – jetzt, da [die Bedürfnisse] des Schabbats am Feiertag erlaubt sind, muss man nach [denen] des Feiertags am Feiertag noch fragen?
מתיב רב מרי שתי הלחם אינן נאכלות לא פחות משנים ולא יותר על שלשה כיצד נאפות ערב יום טוב נאכלות ליום טוב לשנים חל י"ט להיות אחר השבת נאכלות לי"ט לשלשה לפי שאינה דוחה לא את השבת ולא את הי"ט ואי אמרת צורכי שבת נעשין בי"ט השתא דשבת בי"ט שרי דיום טוב ביום טוב מיבעיא
Und nach Rabban Schimon ben Gamliel, der im Namen Rabbi Schimon ben ha-Sgans sagte, es verdrängt den Feiertag – was ist da zu sagen? Er hält es wie Abba Schaul, der sagte: „für euch“ – für euch, aber nicht für Nichtjuden.
ולרשב"ג דאמר משום ר"ש בן הסגן דוחה את יום טוב מאי איכא למימר סבר לה כאבא שאול דאמר לכם לכם ולא לנכרים
Raw Chisda ließ Rabba durch Raw Acha bar Raw Huna ausrichten: Sagen wir etwa „da ja“? Wir haben doch gelernt: Mancher pflügt eine einzige Furche und ist ihretwegen wegen acht Verboten schuldig: wer mit einem Rind und einem Esel pflügt, die geheiligt sind, und [die Furche ist] Kilajim im Weinberg,
שלח ליה רב חסדא לרבה ביד רב אחא בר רב הונא מי אמרינן הואיל והא תנן יש חורש תלם אחד וחייבין עליה משום שמונה לאוין החורש בשור וחמור והן מוקדשים וכלאים בכרם
Original: Pesachim 47a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.