Das ist nicht das Gesäuerte, vor dem man durch „es soll nicht gesehen werden“ und „es soll nicht gefunden werden“ gewarnt ist; vielmehr sondert sie sie ab und lässt sie bis zum Abend liegen, und wenn sie säuert, dann säuert sie eben.
לא זה הוא חמץ שמוזהרין עליו בבל יראה ובבל ימצא אלא מפרישתה ומניחתה עד הערב ואם החמיצה החמיצה:
GEMARA: Sollen wir sagen, sie streiten über das Recht, [die Gabe] nach eigener Wahl zu vergeben: Rabbi Elieser meint, dieses Recht ist Geldwert, und Rabbi Jehoschua meint, dieses Recht ist kein Geldwert?
גמ׳ לימא בטובת הנאה קמיפלגי דר' אליעזר סבר טובת הנאה ממון ור' יהושע סבר טובת הנאה אינה ממון
Nein: Alle meinen, dieses Recht ist kein Geldwert, und hier streiten sie über [das Argument] „da ja“: Rabbi Elieser meint, wir sagen „da ja“ – da er ja, wenn er wollte, [die Absonderung durch einen Weisen] auflösen lassen könnte, ist es sein Eigentum; und Rabbi Jehoschua meint, wir sagen nicht „da ja“.
לא דכולי עלמא סברי טובת הנאה אינה ממון והכא בהואיל קמיפלגי דר' אליעזר סבר אמרינן הואיל ואי בעי איתשיל עלה ממוניה הוא ור' יהושע סבר לא אמרינן הואיל
Raw Chisda sagte: Er erhält Geißelung – wir sagen nicht: „Da ja Gäste zu ihm kommen könnten, ist es für ihn geeignet.“ Rabba sagte: Er erhält keine Geißelung – wir sagen „da ja“.
רב חסדא אמר לוקה לא אמרינן הואיל ומיקלעי ליה אורחים חזי ליה רבה אמר אינו לוקה אמרינן הואיל
Rabba sagte zu Raw Chisda: Nach dir, der du sagst, wir sagen nicht „da ja“ – wie darf man am Feiertag für den Schabbat backen? Er sagte zu ihm: Wegen des Eruw Tawschilin.
אמר ליה רבה לרב חסדא לדידך דאמרת לא אמרינן הואיל היאך אופין מיום טוב לשבת א"ל משום עירובי תבשילין
Und wegen des Eruw Tawschilin erlauben wir ein Verbot aus der Tora? Er sagte zu ihm: Nach der Tora dürfen die Bedürfnisse des Schabbats am Feiertag erledigt werden, und [nur] die Rabbanan haben darüber eine Verordnung erlassen, damit man nicht sage: Man darf am Feiertag auch für einen Werktag backen; und da die Rabbanan einen Eruw Tawschilin verlangt haben, hat er ein Erkennungszeichen.
ומשום עירובי תבשילין שרינן איסורא דאורייתא אמר ליה מדאורייתא צורכי שבת נעשין בי"ט ורבנן הוא דגזרו ביה גזירה שמא יאמרו אופין מי"ט אף לחול וכיון דאצרכוה רבנן עירובי תבשילין אית ליה היכירא
Er wandte gegen ihn ein: Ein Tier, das in Lebensgefahr ist, darf man [am Feiertag] nur schlachten, wenn man noch bei Tag eine Olivengröße davon gebraten essen kann. „Essen kann“ – auch wenn er nicht essen will. Gut nach mir, der ich „da ja“ sage: Da er, wenn er essen wollte, essen könnte, darum darf er schlachten. Aber nach dir, der du sagst, wir sagen nicht „da ja“ – weshalb darf er schlachten?
איתיביה בהמה המסוכנת לא ישחוט אלא כדי שיכול לאכול הימנה כזית צלי מבעוד יום יכול לאכול אע"ג דלא בעי למיכל בשלמא לדידי דאמרי הואיל הואיל ואי בעי למיכל מצי אכיל משום הכי ישחוט אלא לדידך דאמרת לא אמרינן הואיל אמאי ישחוט
Er sagte zu ihm: Ja; wegen des Verlusts seines Vermögens entschließt er sich im Herzen, eine Olivengröße zu essen, und eine Olivengröße Fleisch ist ohne Schlachten nicht möglich.
אמר ליה אין משום הפסד ממונו גמר בלבו לאכול כזית ואי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה
Original: Pesachim 46b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.