eines von jeder Opfergabe“ (Lev 7,14) – eines, dass er kein gebrochenes nehme –, und hier ist es [ein Brot], das wie gebrochen ist; so lehrt er uns.
אחד מכל קרבן אחד שלא יטול פרוס והכא כמאן דפריסא דמיא קמ"ל
Pessachim 37b פסחים
Aufbau der Debatte:Baraita 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Man wandte ein: Den Me’issa [-Teig] befreien Bet Schammai [von der Teighebe], und Bet Hillel verpflichten [ihn]; den Chaliṭa [-Teig] verpflichten Bet Schammai, und Bet Hillel befreien [ihn]. Was ist Me’issa und was ist Chaliṭa? Me’issa ist Mehl auf kochendes Wasser; Chaliṭa ist kochendes Wasser auf Mehl.
מיתיבי המעיסה בית שמאי פוטרין וב"ה מחייבין החליטה בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין איזהו המעיסה ואיזהו החליטה המעיסה קמח שעל גבי מוגלשין החליטה מוגלשין שעל גבי קמח
Rabbi Jischmael, der Sohn Rabbi Joses, sagt im Namen seines Vaters: Dieser wie jener ist frei; und manche sagen: Dieser wie jener ist verpflichtet. Und die Weisen sagen: Ob dieser oder jener – hat man ihn in der Pfanne gemacht, ist er frei; im Ofen, ist er verpflichtet.
ר' ישמעאל ב"ר יוסי אומר משום אביו זה וזה לפטור ואמרי לה זה וזה לחיוב וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה עשאן באילפס פטור בתנור חייב
Und beim ersten Tanna – was ist der Unterschied zwischen Me’issa und Chaliṭa? Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels, und ebenso sagte Rabbi Jehuda, und manche sagen, Rabbi Jehoschua ben Levi: Wie der Streit bei diesem, so der Streit bei jenem; und [die Lehre ist] gebrochen: Wer das eine gelehrt hat, hat das andere nicht gelehrt.
ותנא קמא מאי שנא המעיסה ומאי שנא חליטה אמר רב יהודה אמר שמואל וכן א"ר יהודה ואיתימא ר' יהושע בן לוי כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו ותברא מי ששנה זו לא שנה זו
Jedenfalls lehrt er: Und die Weisen sagen: Ob dieser oder jener – hat man ihn in der Pfanne gemacht, ist er frei; im Ofen, ist er verpflichtet. Eine Widerlegung Rabbi Jochanans! – Rabbi Jochanan kann dir sagen: Das ist [ein Streit unter] Tannaim, denn es wird gelehrt: Man könnte meinen, Me’issa und Chaliṭa seien zur Teighebe verpflichtet; die Schrift sagt: „Brot“.
קתני מיהת וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה שעשאן באילפס פטור בתנור חייב תיובתא דר' יוחנן אמר לך ר' יוחנן תנאי היא דתניא יכול יהא מעיסה וחלוטה חייבין בחלה ת"ל לחם
Rabbi Jehuda sagt: Brot ist nur das im Ofen Gebackene. Rabbi Jehuda ist doch dasselbe wie der erste Tanna! Vielmehr: Ist nicht das Pfannengebäck der Unterschied zwischen ihnen? Der erste Tanna meint, Pfannengebäck sei verpflichtet, und Rabbi Jehuda meint, Pfannengebäck sei frei.
ר' יהודה אומר אין לחם אלא האפוי בתנור ר' יהודה היינו תנא קמא אלא לאו מעשה אילפס איכא בינייהו תנא קמא סבר מעשה אילפס חייבין ור' יהודה סבר מעשה אילפס פטורין
Nein: Alle stimmen überein, dass Pfannengebäck frei ist, und hier streiten sie über den Fall, dass man es danach im Ofen gebacken hat. Der erste Tanna meint, da man es danach im Ofen gebacken hat, lesen wir dabei „Brot“; und Rabbi Jehuda meint, Brot ist nur das von Anfang an im Ofen Gebackene; und da man es nicht von Anfang an im Ofen gebacken hat, ist es kein Brot.
לא דכולי עלמא מעשה אילפס פטורין והכא כגון שחזר ואפאו בתנור קא מיפלגי דתנא קמא סבר כיון שחזר ואפאו בתנור לחם קרינן ביה ור' יהודה סבר אין לחם אלא האפוי בתנור מעיקרא וכיון דמעיקרא לאו בתנור אפייה לאו לחם הוא
Rawa sagte: Was ist der Grund Rabbi Jehudas? Denn es steht geschrieben: „Und zehn Frauen werden euer Brot in einem Ofen backen“ (Lev 26,26) – Brot, das in einem Ofen gebacken wird, heißt Brot; und was nicht in einem Ofen gebacken wird, heißt nicht Brot.
אמר רבא מאי טעמא דר' יהודה דכתיב (ויקרא כו, כו) ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד לחם האפוי בתנור אחד קרוי לחם ושאין אפוי בתנור אחד אין קרוי לחם
Rabba und Raw Josef saßen hinter Rabbi Seira, und Rabbi Seira saß vor Ulla. Rabba sagte zu Rabbi Seira: Frag Ulla: Wenn man [den Teig] innen angeklebt und von außen erhitzt hat, wie ist es? Er sagte zu ihm: Was soll ich ihn fragen? Denn wenn ich ihn frage, sagt er mir: Das ist doch Pfannengebäck!
יתיב רבה ורב יוסף אחוריה דרבי זירא ויתיב ר' זירא קמיה דעולא אמר ליה רבה לר' זירא בעי מיניה מעולא הדביק מבפנים והרתיח מבחוץ מהו אמר ליה מאי אימא ליה דאי אמינא ליה אמר לי הי ניהו מעשה אילפס
Raw Josef sagte zu Rabbi Seira: Frag Ulla: Wenn man [den Teig] innen angeklebt hat und eine Fackel gegenüber [hält], wie ist es? Er sagte zu ihm: Was soll ich ihn fragen? Denn wenn ich ihn frage, sagt er mir: Die meisten Armen machen es so.
א"ל רב יוסף לרבי זירא בעו מיניה מעולא הדביק מבפנים ואבוקה כנגדו מהו אמר ליה מאי אימא ליה דאי אמינא ליה אמר לי רוב עניים עושין כן
Raw Assi sagte: Teig aus Zweitem Zehnt ist nach den Worten Rabbi Meirs von der Teighebe frei, nach den Worten der Weisen zur Teighebe verpflichtet.
אמר רב אסי עיסה של מעשר שני לדברי ר' מאיר פטורה מן החלה לדברי חכמים חייבת בחלה
Original: Pesachim 37b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.