Aufbau der Debatte:Frage 2Einwand 1Erzählung 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wer vorsätzlich veruntreut, [verschuldet] den Tod? Das ist Rabbi, denn es wird gelehrt: Wer vorsätzlich veruntreut – Rabbi sagt: [Er verschuldet] den Tod; und die Weisen sagen: [Er übertritt nur] eine Warnung.
הזיד במעילה במיתה רבי היא דתניא הזיד במעילה רבי אומר במיתה וחכמים אומרים באזהרה
Und Raw Papa wandte dagegen ein: Woher, dass Rabbi der Ansicht der Rabbanan ist? Vielleicht ist er der Ansicht Abba Schauls, der sagt: [Es genügt,] wenn es eine Pruta wert ist, auch wenn es keine Olivengröße hat!
ומתקיף לה רב פפא ממאי דרבי כרבנן סבירא ליה דילמא כאבא שאול סבירא ליה דאמר יש בה שוה פרוטה אע"ג דלית בה כזית
Mar, der Sohn Rawnas, sagte: So meint er es: Nein! Wenn du [es] von den übrigen Geboten sagst, bei denen man das nicht Beabsichtigte nicht dem Beabsichtigten gleichgestellt hat – denn wenn er beabsichtigte, Abgeschnittenes zu schneiden, und Verwurzeltes geschnitten hat, ist er frei –, willst du es von der Veruntreuung sagen, wo er, wenn er beabsichtigte, sich an profaner Schurwolle zu wärmen, und sich an der Schurwolle eines Brandopfers gewärmt hat, veruntreut hat?
מר בריה דרבנא אמר הכי קאמר לא אם אמרת בשאר מצות שלא עשה בהן שאין מתכוין כמתכוין שאם נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר שפטור תאמר במעילה שאם נתכוין להתחמם בגיזי חולין ונתחמם בגיזי עולה שמעל
Raw Nachman bar Jizchak sagte: So meint er es: Nein! Wenn du [es] von den übrigen Geboten sagst, bei denen man nicht schuldig wird, wenn man [unachtsam] hantiert – denn wenn er beabsichtigte, Abgeschnittenes aufzuheben, und Verwurzeltes geschnitten hat, ist er frei –, willst du es von der Veruntreuung sagen, wo er, wenn er die Hand nach einem Gefäß ausstreckte, um einen Gegenstand zu nehmen, und seine Hand mit heiligem Öl gesalbt hat, veruntreut hat?
רב נחמן בר יצחק אמר הכי קאמר לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא מתחייב בהן שאין מתעסק כמתעסק שאם נתכוין להגביה את התלוש וחתך את המחובר שפטור תאמר במעילה שאם הושיט ידו לכלי ליטול חפץ וסך ידו בשמן של קודש שמעל
Der Meister sagte: Wovon gilt das? Wenn man Hebe abgesondert hat und sie dann gesäuert wurde; hat man aber Gesäuertes als Hebe abgesondert, ist sie nach aller Ansicht nicht heilig.
אמר מר בד"א במפריש תרומה והחמיצה אבל הפריש חמץ תרומה דברי הכל אינה קדושה
Raw Huna, der Sohn Raw Jehoschuas, wandte ein: Man hebt nicht vom Unreinen für das Reine ab; hat man aber aus Versehen abgehoben, ist seine Hebe Hebe. Warum denn? Man sollte doch sagen: Ihm, und nicht seinem Feuer! – Das ist kein Widerspruch: Dort hatte es eine Zeit der Tauglichkeit, hier hatte es keine Zeit der Tauglichkeit.
מתיב רב הונא בריה דרב יהושע אין תורמין מן הטמאה לטהורה ואם תרם בשוגג תרומתו תרומה ואמאי לימא לו ולא לאורו לא קשיא התם היתה לו שעת הכושר הכא לא היתה לו שעת הכושר
Und wie ist der Fall, wo es keine Zeit der Tauglichkeit hatte? Etwa, wenn es [schon] am Boden haftend gesäuert ist; ist es aber abgeschnitten gesäuert, wird es dann tatsächlich heilig? Er sagte zu ihm: Ja. „Durch den Beschluss der Wächter ist die Sache, und durch das Wort der Heiligen die Forderung“ (Dan 4,14); und so entscheidet man im Lehrhaus nach mir.
ודלא היתה לו שעת הכושר היכי דמי כגון דאחמיץ במחובר אבל אחמיץ בתלוש הכי נמי דקדשה א"ל אין (דניאל ד, יד) בגזירת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאילתא וכן מורין בבי מדרשא כוותי
Original: Pesachim 33a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.